"דני סימן מהווה נזק בלתי הפיך להסברה הישראלית"

התפקיד הרגיש של מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, האחראי על הקשר בין עיתונאים זרים לבין מדינת ישראל עומד כרגע למכרז, לאחר שנציבות המדינה החליטה שלא להאריך את כהונתו של דני סימן שהתמודד במכרז פנימי. בשלב זה לא ידוע עדיין עם סימן יתמודד במכרז החיצוני של הנציבות. ברקע ישנן תלונות על התנהגותו של דני סימן כלפי הכתבים הזרים, אולם איש מהם אינו מוכן להתראיין לציטוט. מחשש להתנכלות מצד הלשכה.

העיתונאית ליסה גולדמן אינה חוששת. גולדמן פירסמה בבלוג שלה שורה של מקרים של התנהגות בלתי הולמת של סימן. בשיחה עם וואלה! ברנז'ה היא אומרת: "מעולם לא נתקלתי בהתנהגות כמו של סימן, זו התנהגות מרושעת".

גולדמן היא אזרחית ישראלית הכותבת כפרילנס למספר כלי תקשורת. היא נולדה וגדלה בקנדה והיא בעלת תואר ראשון במזרח תיכון מאוניברסיטת קולומביה. גולדמן החלה את דרכה העיתונאית במהדורה האנגלית של עיתון הארץ אך את התפתחותה העיתונאית הממשית היא זוקפת לזכותו של בלוג אותו היא כותבת. בעבר כתבה מספר כתבות לידיעות אחרונות, למגזין טיים אאוט ואף דיווחה לערוץ 10. על אחת מכתבותיה אף זכתה בפרס "יורו מד" של קרן אנה לינד.

"לא הכרתי אותו, הגעתי באופן מקרי למשרדי לע"מ לחידוש התעודה בספטמבר 2006, באתו סוף שבוע רציתי לנסוע לעזה לשם כתבה, אבל התעודה לא היתה בתוקף ורציתי לחדש אותה. הגעתי למשרד אחרי שכל הצוות הלך הביתה ונשארו רק דני סימן ועובדת נוספת.

"מעולם לא התעסקתי איתם. זאת פרוצדורה שהיתה חותמת גומי והיתה לי תעודה כבר שנה וחצי בערך. בשלב מסוים הופניתי לדני סימן, הסברתי שאני חייבת לנסוע למחרת ואז הוא התחיל עם האיומים, דרש שאמלא את הניירת, ואת כלל האישורים. שאלתי אותו למה הוא עושה את זה? 'האם אתה נהנה לגרום לאנשים לסבול?', והוא אמר: 'כן אני מאוד נהנה'. ואמר שהוא יזמין חקירה על ידי מס הכנסה והשב"כ, ושאני חייבת לחדש את התעודה. שאלתי אם אפשר לדבר עם הממונה עליו והוא השיב: 'אין לי בוס, אני לא חייב דין וחשבון ועצם העובדה ששאלת אותי את זה, בגלל זה לעולם לא קבלי את תעודת הלע"מ שלך'.

"פניתי לאגודת העיתונאים, לשרים, לכל חבריי עם התעודות, כולם אמרו לי 'כן, זה האיש'. והרבה אמרו: 'אוי, למה נכנסת לסכסוך איתו, את צריכה להתנצל, את לא יכולה לנצח'".

בהמשך הגישה גולדמן תלונה רישמית נגד סימן לנציב שירות המדינה. "לא האמנתי שהאדם הסדיסט הזה יכול לשלוט בחיים של כל כך הרבה אנשים. כתבתי את המכתב ושלחתי. חודש אחרי זומנתי לתת עדות בנציבות. ניסיתי לשכנע כמה עיתונאים זרים שבאמת נפגעו על ידו לתת הצהרה, ועם הרבה עבודה שיכנעתי אותם. כולנו האמנו שדני סימן לא יידע מי הגיש את התלונות אבל לא הסבירו לנו שלפי החוק יש לו יכולת לדעת מי התלונן נגדו. והוא החל לנקום בכל האנשים".

"כתבים היו מגיעים כדי לקבל את השירותים הפנימיים של הלשכה, והוא סירב לעזור. הוא היה אומר: 'אחרי מה שעשיתם לי?'. עלי הוא דיווח ליחידה הארצית לחקירות פשעים בין-לאומיים. פתאום זומנתי לחקירה כיוון שנסעתי ללבנון במסגרת כתבה לערוץ 10 והפרתי את החוק נגד הסתננות. במהלך החקירה שאלו אותי שוב ושוב: 'האם יש לך תעודת לע"מ?', 'מדוע אין לך?', 'האם לא קיבלת את המכתב מסימן שאסור לכתבים לנסוע למדינות ערב?'. כמובן שכיוון שלא ניתנה לי תעודה איני מקבלת את המיילים. הבנתי שדני סימן שלח להם את הדיסק עם הכתבה שלי לערוץ 10, הם לא ידעו עלי דבר מלבד הכתבה הזאת. ועל בסיס זה זימנו אותי לחקירה.

"אין לי שום הוכחה, אבל פתאום כתבים זרים שהיה בינינו קשר טוב גילו שלוקחים מהם את המחשב הנייד בשדה תעופה, והם עוברים בדיקות שמעולם לא היו צריכים לעבור, נערך חיפוש בבתיהם, אני לא יכולה להוכיח את זה, אבל קורים פה דברים מוזרים".

"לא הרגשתי מאויימת אבל הרגשתי כאילו הצדק נעלם. כאילו אני באיזור הדמדומים כשאין צדק ואין גיבוי ואין למי לפנות".

"שנה אחרי שהגשתי את התלונה חזר אלי מישהו מהנציבות ואמרו לי שסימן קיבל נזיפה רשמית, וזה אחרי שכתבים זרים נוספים ניגשו לנציבות והצהירו נגדו. עברה שנה. אחרי כל העדויות האלו הייתי בטוחה שיפטרו אותו. שאלתי מה המשמעות בפועל של הנזיפה הזו?מה נדרש כדי לפטר במדינה הזאת? בנובמבר 2007 שלחתי מיילים וקישורים ללשכת ראש הממשלה ולנציבות ומעולם לא שמעתי מהם בשנית.

"המשכתי לעקוב וניסיתי לשכנע כתבים זרים, שסבלו, והמשיכו לסבול, לדבר ולהתלונן, אבל הפחד שלט הם משוכנעים שזה לא יעזור בדבר, גרוע מכך – שהתוצאות יהיו נקמה. אני מכירה אישית כתב בריטי ואמריקני שנאלצו לעזוב את ישראל. כתבים מכובדים עם רקע וניסיון רב, הם רצו לקבל תעודה וקיבלו סירוב ללא הסבר. ואין למי לפנות".

"הם מפחדים שהאנקדוטות בסיפורים שלהם יחשפו אותם. שהוא יכול לזהות אותם לפי הסיפור. כתב אחד טען שהמחליף שלו יסבול מסימן אם הוא יתלונן. זהו פחד אמיתי, בדוק ומוכח מנקמה. אנשים איבדו את המשרה ונאלצו לעזוב את ישראל".

"אנחנו יודעים שהוא רך יותר עם אמצעי התקשורת הימניים כמו פוקס ניוז. זה שהוא ליווה את ג'ו השרברב במהלך עופרת יצוקה, זה לא סוד. אני בטוחה שהוא גאה בזה. זה שהוא האיש של הימין, במיוחד הימין היהודי האמריקני, זה לא מוכחש, אבל אי אפשר לזהות תבנית בגישה שלו כלפי כתבים ערביים".

"זה לא עובד ככה. הייתי בסין, הודו, תאילנד, גרתי בניו יורק. בחיים לא נתקלתי בהתנהגות כזאת, זאת פשוט התנהגות מרושעת".

"אני לא משוכנעת שזה הסוף. עובדה שהכתבים הזרים עדיין לא חוגגים ומפחדים לדבר לציטוט. אני מאוד מקווה, אבל אאמין בכך כשאראה את זה. בן אדם כזה צריך להיות מחוץ למערכת לגמרי. הוא גרם נזק למדינת ישראל. כתבים רבים הגיעו עם ראש פתוח ויצאו שונאי ישראל רק בגלל דני סימן. הוא מהווה נזק בלי הפיך להסברה הישראלית.

"צריך למצוא מישהו שמאמין במדיניות ובחוק ומבין שהתפקיד שלו היא לעזור לתקשורת הזרה ולא לשלוט בתקשורת. סימן רואה את עצמו כמישהו שהמשימה שלו היא לשלוט בעולם התקשרת הזרה. לצערי יש הרבה אנשים שתומכים בו".