וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אני יכול להבין למה 'כוכב נולד' צריכה להיות יותר משלוש שעות בשבוע"

אמילי גרינצווייג

27.8.2010 / 4:08

אילן אבישר, היו"ר הנכנס של מועצת הרשות השניה מאמין שהצנזורה הקלאסית כבר אינה רלוונטית, שהרגולטור מספק מענה למשהו שערוץ 1 צריך לספק ושרשות תקשורת היא רעיון מצויין. ראיון ראשון

מאז מינויה בפברואר השנה סבלה מועצת הרשות השניה מחוסר יציבות בחזית יושב הראש. זמן קצר לאחר תחילת פעילות המועצה נודע כי בניגוד להבטחותיו של היו"ר הנבחר אמנון נדב, בתו לא תתפטר מתפקידה כמפיקה ברדיו 99 והוא נאלץ לצאת לחופשה. רק השבוע, חצי שנה אחרי הודיע שר התקשורת משה כחלון באופן רישמי על מינויו של ד"ר אילן אבישר, שהיה עד עתה המשנה ליושב ראש ולאחר מכן יושב הראש בפועל ליושב ראש הקבוע של המועצה. אבישר הוא מרצה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בעבר כיהן כחבר המועצה לשידורי כבלים ולווין, ועמד בראש ועדת התוכניות של המועצה. במהלך המכרז השני להפעלת ערוץ 2 שימש ד"ר אבישר כיועץ תוכן חיצוני למועצת הרשות השנייה. כמו כן, לפני כשנתיים הוא כיהן כחבר בועדת גרונאו שגיבשה המלצות להרחבת התחרות בשוק הטלקומוניקציה ובענף השידורים בישראל. בשיחה עם וואלה! ברנז'ה אומר אבישר: "התפקיד של הרגולטור הוא בראש ובראשונה לייצג את האינטרסים של הציבור"

ומהם האינטרסים?

"טלוויזיה טובה, איכותית מגוונת פלורליסטית. אני שם את הציבור כגורם החשוב והציבורי, אני רואה עצמי כמשרת ציבור בהקשר הזה. עדיין, אנחנו מתמרנים בין הצורך והרצון של קהל רחב לקבל בידור, פופולארי עממי, בטלוויזיה לאיזה שהוא צורך לטפח יציריה מקומית יותר איכותית. וכאן הנוסחאות הן להשית על הזכיינים דרישות שאין עבורם תמורה מיידית במונחים רייטינג אבל אנחנו מאמינים שהם חשובים לכלל הציבור. גם אופן הייצוג של קבוצות ההתייחסות לאנשים שונים צריך להיות הוגן ולא פוגעני עם ההתחשבות בחופש הביטוי וסאטירה וכדומה. מה שעומד לנגד עינינו היא להציג את הטלוויזיה הטובה ביותר עבור הציבור. אני לא חושב שזה נכון כרגולטור, לכפות ולהגיד שאני רוצה דרמה גבוהה, או להיות כמו טלוויזיה הבריטית. חשוב לי לתת מקום ליצירה ולבידור טוב ומשובח. ברגולציה שלנו אנחנו בעצם מספקים מענה למשהו שערוץ 1 צריך לספק, בענייני הסוגה עילית".

במצב שבו האינטרנט לא מפוקח, נשאר בפועל מקום לרגולציה?

"האם ואיך צריך להתחיל ולפעול בתחום האינטרנט, זאת שאלה שכל העולם מתמודד איתה. בדרך כלל הרגולציה, הממשלה, צריכים להדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות והיוזמות של השוק הפרטי וטוב שזה כך. גם הזכיינות היו תולדה של אילוצים טכנולוגיים שנפתרת באמצעות השידורים הדיגיטליים והעובדה שאין מגבלה על מספר הערוצים שאתה יכול להעביר לצרכן.
במובן הזה יש את המהלך של המעבר לרישיונות, זה המצב הנכון. שלישראלי תהיה בחירה של לפחות שלושה או ארבעה ערוצים מסחריים בשלב הראשון. היום יש לנו שניים, ערוץ 2 בו יש אנומליה של שתי חברות שמפעילות אותו, וערוץ 10 שעדיין נאבק עם בעיות כלכליות חמורות. אין מניעה שרשת וקשת, כל אחת תפעיל ערוץ משלה, ערוץ 10 יפעיל ערוץ משלו, ועוד חברה, כיוון שהייתי יועץ במכרז הקודם לערוץ 2 אני יודע שהיו הצעות שכללו גם את טלעד וחברה חדשה, כל אחד מהם בא עם תוכנית מרשימה בכל התחומים".

במהלך כהונתה של המועצה הקודמת צברו הזכייניות חובות שהופכים את תאריך הראשון למעבר לרשיונות ב-2012 לכמעט ולא רלוונטי. איך זה הולך לקרות?

"כולם יצטרכו להיות יצירתיים. אם אנחנו נאמנים למטרה שבאמת תהיה פה תחרות בריאה בין מספר ערוצים מסחריים נצטרך לפתור את הבעיות. ככל שזה נוגע למועצה אנחנו נעשה מה שנחוץ. אני כרגע לומד את הנושא.החובות של רשת וקשת הם משמעותיים, אני יכול רק לראות את האינטרס שלהן לעבור כמה שיותר מהר לרישיונות , כיוון שהמחוייבויות שלהן על פי המכרז גבוהות הרבה יותר מאלו של בעל רישיון, כל שנה שהם מושכים נוספים החובות. אני מקווה שנהיה יצירתיים ונמצא פתרון. הפיקוח חל בין היתר על מערכת ענפה של התחייבויות המכרז, כאלו שבגינן ועדת המכרזים בחרה בקבוצה כזאת ולא אחרת, ולכן זה שקיבל את המכרז צריך לעמוד בהם. זו הסיבה שאנחנו מקפידים ולא מוותרים".

sheen-shitof

עוד בוואלה

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקל

בשיתוף כללית

המעבר לרישיונות ישנה גם את רמת ואופן הפיקוח של הרשות?

הרישיון יסדיר תנאי סף יותר כלליים ומצומצמים, וזה ישנה את הפיקוח.יש צורך לשמור על השיח בזירה הציבורית, להימנע מפגיעה בילדים, הסתה וכדומה. אנחנו מקבלים הרבה תלונות בתחום הזה, יש איזה הבנה שיש צדק בחלק גדול מהתלונות. לעיתים גורמי השידור חורגים מהטעם הטוב. אנחנו לא משתיקים אנחנו אומרים שזה מתאים לערוץ נישה, או לשעה מסוימת, הצנזורה הקלאסית , לפיה 'אסור לך להגיד את זה' כבר אינה רלוונטית. המקסימום שהרגולטור יכול לעשות זה להבטיח שההשקעות בהפקה הולכות ליוצרים שישקיעו בדרמה ובסרטים הדוקומנטריים. אלו שמצגים מצבים מורכבים יותר, באופן יצירתי וכו'. זה לא נכון שהרגולטור יכתיב תכנים לכן זה מנוסח ברמת הדרישות כסוגה העילית.

המועצה החליטה להכיר בתכניות הכלכליות כתכניות תעודה, זה עומד בסטנדרטים האלו?

"המושג תכנית תעודה קולט לתוכו את היוקרה של דוקו , בגלל זה, זה קצת הטעה את השיח הציבורי. לתכניות תעודה יש סקאלה מסויימת. יש גם תכנית שמוגדרת כמגזין שהיא תכנית של חצי שעה, שדורשות השקעה של צוותי צילום בימוי ועריכה כתיבת תסריט פרשנות, 'תכנית חיסכון' נראה שעומדת בקריטריון הזה, כמגזין בנושא צרכנות. את 'לילה כלכלי' – ננסה לדחוף ולא להרוג אותה. עוד שלושה חודשים נרצה לראות כתבות יותר מושקעות ,צילומי חוץ, התרחקות מאקטואליה לטובת תיעוד תופעות כלליות בתחום הכלכלה".

מדובר בערנות של המועצה שלנו שירשה את הדברים הללו ואמרה שצריך לבדוק אותם מהתחלה. אחת הסיבות שנעתרנו היא כי היא אושרה כמוכרת, אז גם כאן נכון יתור לזרום עם משהו שהתקבל ולא להפוך אותו על פיו, מתוך ההנחה שזה יוביל אותם למקום הנכון.

מה דעתך על הקנס שהוטל על קשת, בגין חריגה ממכסת הזמנים המותרת של תכניות בידור וריאליטי?

"אני יכול להבין למה תכנית כמו כוכב נולד צריכה להיות יותר משלוש שעות בשבוע, מדובר בתכנית טובה שייתכן שהציבור רוצה לצפות ביותר ממנה. הבעיה הייתה שבמקום לפתוח ערוץ תקשורת אתנו הם התעקשו להמשיך עם השידור, למרות ההתראות שהגיעו מהרשות על הפרה, הייתה איזו שהיא התעלמות וזו הייתה הסיבה לקנס הגבוה הזה".

המועצה הקודמת נודעה ביחסיה העכורים עם הדרג המקצועי, אבישר נחוש שלא להגיע למצב דומה, ומנסה להגדיר את היחסים בין הגופים:

"כולנו כרגע לומדים את החומר ולומדים להגדיר את היחסים בינינו. יש פורמט של דירקטוריון לעומת הנהלה, כאשר המועצה מתפקדת כדירקטוריון. להנהלה יש עדיין טווח ביצוע מאוד גדול. אנחנו כדירקטוריון ואנחנו נציגי ציבור המעורבות שלנו אינטנסיביות יותר ואנחנו קשובים לתלונות קונקרטיות, המועצה דרך המעורבות שלה וגם דרך המנדט הפורמלי, נדרשים לדברים האלו אם אנחנו מזהים סוגיות עקרוניות".

הגבולות ברורים?

"לא כל כך, וזה יוצר מתח. לפעמים הוא מתח שלילי ולפעמים חיובי אבל זה נכון לכל חברה. הוא לפעמים מתח בריא כיוון שכל צד מנסה לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר, ולא מנסה להכשיל את הצד השני. המסגרת שלנו היא מועצה חדשה אז כולנו לומדים. הכוונה שלי היא לעבוד יחד עם המנכ"ל. לי ולמנכ"ל אין בעיות, אבל זו התחלה וגם כשיהיו בעיות אני צופה שנתמודד בצורה חברית ובשיתוף פעולה..המצב שהיה במועצה הקודמת עומד לנגד עיני כסיטואציה שאינני רוצה להגיע אליה".

מה עמדתך בנושא הקמת רשות התקשורת שמקדם השר כחלון ותביא בעצם לביטול הרשות השניה?

"אני חסיד מזה זמן של ברית המועצות, זה מפתיע שהגענו להישגים לא מבוטלים עם הפיצול הנוכחי. נכון יותר לקבל החלטות בתחום השידורים כשאתה רואה את כל התמונה, לכן לפי דעתי הקמת מסגרת שרואה את כל תמונת השידורים ומקבלת החלטות היא נכונה ואני מקווה שזה מה שיקרה. מדובר קודם כל על האיחוד של הכבלים והלווין והרשות אני חושב שנכון לשלב בשלב מסויים את הרשות והשידור הציבורי. כי כשאתה מגיע למדיניות עם החלטות על תוכניות איכות שמזוהות עם היצירה המקומית, לשידור הציבורי יש תפקיד חשוב. זה גם הכישלון שלו שגורם לנו גם בכבלים וגם ברשות להשלים את זה. וכולם מקווים שנצא מזה ואז נוכל לקבל החלטות שונות שמקבלים כשרואים את כל התמונה".

ברגע שרשות השידור תעמוד בהתחייבויות שלה, תשתנה הרגולציה על הערוצים המסחריים?

"אחד הדברים שקיימים היום הם פעילות אינטנסיבית של היוצרים שהיא פעילות נכונה ומבורכת למרות שאנחנו המטרה של המאמצים שלהם. הם מייצגים את הקבוצה שדוחפת לפיתוח יצירה מקומית על המסך, והם פועלים בצורה אפקטיבית יותר מול הכבלים והלווין והערוצים המסחריים בגלל שאין את רשות השידור, וזה יכול להקל. אנחנו רוצים להגיע למצב שההשקעה תהיה תוצאת של בחירה ולא של כפייה. כרגע האילוצים גורמים לכך שלא פעם אומרים שצריך להשקיע, ושמים הכל בשעות נידחות כדי לצאת ידי חובה. יתכן שאם זה יעבור לפאזה יותר תחרותית והתנדבותית נראה תוצאות טובות יותר על המסך בפריים טיים".

ואם יקרה ההיפך?

אין ביטחון שאכן יהיו ארבעה בעלי רישיון. אנחנו מודעים לאופציה הזו, וזה נורא תלוי בכמה גורמים יהיו במגרש. אם כרגע ההשקעה היא 200 מליון שקל הדרישה ברישיון היא ל-50 ויש רק שני בעלי רישיון אז ירדנו, אבל אם יש ארבעה אז השתווינו.

אלו בדיוק החששות של היוצרים, שבפועל ההשקעה הכללית תרד

"אנו כרגולטור רואים את זה בצורה דומה. אנחנו לוקחים בחשבון שהחובות הקיימים ימשכו כמה שנים ישלימו לתקרה שהיוצרים מעוניינים בה, עם שלושה רישיונות ופריסת החובות הקיימים ניתן להגיע לתקרה הזו. מכל הבחינות ישראל מאוד מפותחת, בתחום הטלוויזיה זה מטורף שיש לנו רק ערוץ וחצי זה לא הגיוני אפילו בהשוואה לרומניה.לכן התחזיות הקודרות משרתות אינטרסים.
ההשקעה בערוץ מסחרי רצופה בנכונות להפסדים בגלל דיבידנדים אחרים שקיימים. אנחנו רואים את הדוגמא של ערוץ 10 שעדיין רוצים להמשיך. רישיון נותן אופק רחב, ניתן להשקיע כסף בהשקעות ארוכות טווח".

האופציה של האינטרנט או אופציות נוספות עדיין ישמרו את מעמד הערוץ המסחרי כגורם דומיננטי, גם גורמים אחרים יחפשו את אותו העוגן גם במחיר הפסד מסוים, לכן אני אופטימי לגבי האפשרות של ארבעה ערוצים, שלושה אני רואה כבר עכשיו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully