פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לקראת ההכרעה על עתיד חברת החדשות - תמונת מצב

      בתחילה, כולם היו בעד המעבר לרשיונות ב-2012, אבל היוזמה של השר כחלון להחשיך את אפיקים 22 ו-10, טרפה את הקלפים. עכשיו, הכל כבר לא ברור כל כך. תמונת מצב לקראת ההכרעה כבדת המשקל בנושא חברת החדשות

      "כולם חושבים שמרוויחים מטלוויזיה, אבל זה לא נכון. אם יצטרכו להתפשר על איכות, הם יתפשרו. יש ערוץ טוב, למה להפיל בניין עומד? אם זה לא שבור, אל תתקן את זה", אומר שלום קיטל, מנכ"ל חברת החדשות לשעבר, בשיחה עם וואלה! ברנז'ה לקראת הכרעתו של שר התקשורת משה כחלון בנושא בעלות זכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, על חברת החדשות, במסגרת הצעת חוק המעבר משידור בזיכיונות לשידור ברישיונות.

      על פי הצעת החוק, מחוייב כל בעל רישיון בשידורי חדשות, בין אם על ידי קניית חדשות מחברת חדשות ובין אם על ידי הקמת חברת חדשות עצמאית. כבר עם ההודעה על ביטול האפיקים 22 ו-10, עם המעבר לרישיונות, אמר מנכ"ל חברת החדשות, אבי וייס: "אם אין ערוץ 2 - מחקתם את חברת החדשות, ואם לא מוצאים פתרון לכך - חברת החדשות תיסגר, ותוך זמן קצר יהיה עליי לפטר 400 עובדים כי אין בעל בית".

      יצויין כי המעבר לרישיונות, להן נקבע פרק זמן של 15 שנה, צפוי להקל על בעלות הרישיון, מבחינת הפיקוח הרגולטורי ולהוריד במידה ניכרת את כמות מחויבויות השידור הנדרשות.

      בכל מקרה, החשש מפגיעה בחברת החדשות מייצר דיון רגשי בקרב בכירי התקשורת בכלל והחדשות בטלוויזיה המסחרית בפרט, עמם שוחחנו. חלקם הגדול ביקשו שלא להזדהות ולא להיות מצוטטים בכתבה עקב רגישות העניין לקראת הטיימינג המכריע של החלטת השר כחלון.

      לא מדובר בעניין של מה בכך. בחוק הרשות השניה, על פיו פועלת חברת החדשות מזה 17 שנה, מודגש עקרון הרציפות של חברת החדשות, שהקפיד שגם במקרה של חילופי זכיינים, חברת החדשות תשאר באפיק. עתה, משהיא נטולת אפיק, נשארת חברת החדשות "יתומה'", ועולה חשש בנוגע להשרדותה. אותו חשש גבר עם העברת חוות הדעת מטעם הממונה על ההגבלים העסקיים למשרד התקשורת, שקבעה באופן חד משמעי כי יש לאסור כל בעלות משותפת, ולו זמנית, של הזכייניות, קשת ורשת, בחברת החדשות ביום שלאחר המעבר לרישיונות.

      בחוות הדעת הודגש כי הסיבה הנעוצה בכך עיקרה במתן האפשרות לתחרות אמיתית בין בעלי הרישיונות השונים. כמו כן, על פי חוות הדעת ההפרדה צפויה להועיל לצופים שייהנו מפירות התחרות. תאורטית, החוק כפי שהוא מוצע כיום מאפשר לערוצים בעלי רישיון לקנות מהדורות חדשות מגופים חיצוניים, כך שגם אם נאסרת בעלות משותפת, עדיין יוכל בעל רישיון אחד לקנות מהדורות חדשות מהאחר, בכפוף לאישור הרגולטור.

      על פי הצעת החוק המקורית היה אמור להתקיים מכרז על אפיקים 22 ו-10 הכולל בתוכו את חברת החדשות. כעת, לאחר היוזמה של שר התקשורת משה כחלון להחשיך את אותם אפיקים, צריך להחליט מה קורה עם חברת החדשות ועולה חשש אמיתי להמשך קיומה.

      דברים זולים עולים פחות

      התסריטים העיקריים האפשריים כעת הם הישארותן של שתי זכייניות ערוץ 2 באפיק 22 והימנעות ממעבר לרישיונות עד תום מועד הזיכיון שלהן, בשנת 2015. בשבוע האחרון התחזקה אפשרות זו נוכח אי הוודאות סביב חברת החדשות וביטולו של אפיק 22 עם המעבר לרישיונות.

      תסריט נוסף הוא שרק אחת מהזכייניות תעבור לשידור תחת רישיון ואת חלקה בחברת החדשות תרכוש הזכיינית השניה. תסריט זה, כמו גם אחרים המובילים לפירוק חברת החדשות, יועילו אולי לכמה פוליטיקאים ולגופי תקשורת גדולים אחרים, כך טוענים בכירים בעולם התקשורת.

      פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מביע גישה פסימית לגבי המהלך כולו: "כבר היום לוקות חברות החדשות בחטאים רבים שהגדול שבהם הוא בכך שהן הפכו למקפצות של קידומי תכניות. זה לא היה אמור לקרות, ואם זה קורה אז ידו של הרגולטור קלה מדי, אז מה יקרה כשנעבור לרישיונות? המצב הוא לא טוב עכשיו והוא יהיה פחות טוב בעתיד. יש משפט שאומר, 'תשמור את הייאוש, אתה עוד תצטרך אותו בעתיד'. המפתח הוא המעבר לרשיונות ולא כמות המתחרים על חברות החדשות. אין פה מקום לארבע חברות חדשות. התחרות תיצור רידוד של התוכן. לאיכות ותרבות השידורים זה בהחלט לא יום שמח. אנחנו מדינה קטנה – אין פה הרבה אילי תקשורת. בסופו של דבר, ברון תקשורת אחד יוריד את אחזקתו בטלוויזיה וילך לעיתון אבל אילי התקשורת ימשיכו להתחזק".

      גם המקטרגים הגדולים של הצעת החוק טענו כי יש צורך, לפחות זמני, בהוראות מעבר שיסדירו באופן הדרגתי את המהלך. ההתנגדויות למהלך והחששות ממנו גדולים. אלו הרואים בעייתיות בעצם המעבר לרישיונות ואלו המדגישים את הפגיעה הגדולה בצופים ובאיכות החדשות.

      "דברים לא טובים לא צריכים לקרות", אומר שלום קיטל, "אני חושב ומקווה שבסופה של הדרך יבינו כולם שהרפורמה הרצויה של מעבר לשיטת הרישיונות צריך להזהר בה מאוד מפגיעה בחברת החדשות. יש בהחלט היגיון אחרי 17 או 20 שנה לפתוח את האוויר לשחקנים נוספים אבל אין שום היגיון שתוך כדי הדבר הזה יטילו תנאים שיסכנו את קיומה של חברת החדשות כמו שהיא היום. חלק מהבעיה הוא בשיח של התעסקות בחברת החדשות מזווית של הגבל עסקי. זה מקום עיתונאי, לא הגבל עסקי. אמנם יש אלמנטים מסחריים ותחרות, שתפקידו של הממונה להשגיח עליהם, אבל קודם כל מדובר בגוף שיוצר לעצמו זהות, מוניטין, מעמד ותוקף מקצועי, שאינם נובעים רק מהצורך הכלכלי".

      - אז היכן נכנס האלמנט הכלכלי?

      "הכלכלה חשובה במקרה שתוך כדי השינויים תפוצל חברת החדשות לידי זכיין אחד שלא יוכל או לא ירצה להשקיע בה 100% וישקיע רק 50%. חברת החדשות תסורס ותדולדל. יש צורך במינימום השקעה. שחקן קיים צריך להיות חזק ולא חלש. יכול להיות שהשלטון יהיה שמח אם יהיו חברות קטנות. לכאורה יש פלורליזם ודמוקרטיה אבל בפועל הם חלשים ומדולדלים, תלויים בשלטון או בסקטור הפרטי. גם חברת החדשות נשלטת על ידי זכיינים שהם בעלי הון, אבל העובדה היא שהיא שמרה על זהותה ותעודת הזהות המקצועית שלה, טיפחה דור צעיר ומוכשר של עיתונאים ומגישים צעירים המובילים את התקשורת בארץ. היום, להתחכם ולנסות לסכן את הדבר הזה בשם סיסמא של עידוד התחרות, לא יעודד אלא ירסק את שוק החדשות בישראל".

      - מה יקרה בפועל, בסופו של דבר, להערכתך?

      "להערכתי זה לא יקרה, בסוף ההיגיון מנצח. הזכייניות יעדיפו להישאר עם הזיכיון ובכך לדחות את הרפורמה עד 2015. בואו נחזק את השחקנים החדשים, לא צריך להחליש את השחקן הקיים. יכול להיות שבסופו של דבר הזכייניות יצטרכו להפריד כוחות, אבל תעשו את זה בהדרגה ובלי לגרום לזכיינים הקיימים להיבהל ולגרום לכך שלא יוכלו להשקיע בחברת החדשות את מה שהם משקיעים כיום ולגרום לה להתפרק. אם ההיגיון לא ינצח, הזכיינים בהחלט יכולים ללכת על מודל בו הם לא מוותרים על הזיכיון ואם זה לא יטרפד את הרפורמה, זה ידחה אותה".

      כיבוי צופי למדורת השבט

      המהדורה המרכזית של חדשות 2 מניבה אחוזי רייטינג גבוהים למדי ועל מעמדה המשפיע אין עוררין. בכלל, רווחת האמירה לפיה "בגלל חוסר חשיבה מראש, גחמה כמעט, סוגרים את חברת החדשות". הרי בסופו של דבר, לפי נתוני הרייטינג, מרבית הציבור צופה בחדשות 2, "מהדורת השבט", אך אחד מאותם בכירים אומר כי "זה לא מובן מאליו שמהדורת חדשות זוכה לרייטינג כזה. זה לא אוטומטי או מובן מאליו. במדינה משוסעת יש חשיבות למדורת השבט". לכן, עולות הטענות בדבר ניסיון של גורמים מסויימים, פוליטיים בעיקרם, להחליש את המותג שבידיו עוצמה גדולה כל כך.

      יעקב שחם, יו"ר ועדת הטלוויזיה של הרשות השנייה והעומד בראש הוועדה לבחירת חברי הדירקטוריון לחברות החדשות של ערוצים 2 ו-10,דווקא מברך על השינוי הצפוי: "יש הרבה היגיון בהחלטת הרשות להגבלים עסקיים. לא נראה לי סביר שקשת ורשת, שיהיו בתחרות קשה על שידורים בכל ימות השבוע, ישתפו פעולה בנושא החדשות. לאחר קבלת הרישיונות יווצר מצב שלכל אחת מהן שבעה ימי שידור ולכן זה לא הגיוני ששתיהן תשדרנה את אותן החדשות שתופקנה על ידי אותה חברה. מה יקרה עם סקופים שיגיעו לחברת החדשות? למי היא תעביר אותן, לקשת או לרשת? כמעט ולא ניתן יהיה לתפקד במצב הזה".

      עם זאת מדגיש שחם כי לא ניתן יהיה לבצע את ההחלטה באופן מיידי. "יהיו חייבים לתת לאחת משתי הזכייניות, שלא תקבל את חברת החדשות הקיימת, זמן מספיק של מספר חודשים כדי להקים חברת חדשות חדשה. הרי באותו מצב ימצא גם מתחרה חדש שיזכה ברישיון, גם הוא יאלץ להקים חברת חדשות משלו. נראה לי כי ההתנגדות של קשת ורשת נובעת בעיקר מהחשש להיכנס לשינויים. שינויים אלה הם בלתי נמנעים. מחד, רשת וקשת יזכו בשבעה ימי שידור רצופים, אך מאידך, והם יודעים זאת, התחרות תהיה הרבה יותר קשה. כל מצב עתידי הוא מעורפל ומכאן נובע החשש. ההערכה שלי היא ששלושת הזכיינים שיקבלו רישיונות, במידה והם ידעו להתנהל נכון מהבחינה הכספית, יוכלו גם ליהנות מהשקעותיהם. המפתח לכך הוא התנהלות כספית נכונה ואמיצה".

      גורמים נוספים מסבירים כי פיצול של חברת החדשות ייצור מספר חברות בעלות תקציב מדולדל, וכי אם טוענים שהמהדורות היום הן "צהובות", מה יקרה בחברת חדשות של ערוץ ברישיון שיסבול מאחוזי צפייה נמוכים, כאשר הזפזופ בין הערוצים יהיה קל?

      גם לטענתו של ח"כ נחמן שי (קדימה), אין צורך או תועלת בהקמת חברות חדשות רבות נוספות. ח"כ שי היה הראשון שהציע רוויזיה, כבר בפברואר השנה באחד מדיוני ועדת הכלכלה, בנוגע לסעיפים הנוגעים בשידורי החדשות במסגרת הצעת חוק המעבר מזיכיונות לרישיונות. אז אמר ח"כ שי: "אין לנו מספיק אוכלוסייה לכל כך הרבה טלוויזיה ולכל כך הרבה חדשות, אלא אם לוועדה יש רעיונות איך להגדיל את האוכלוסייה במדינת ישראל".