"אני נתון להתקפה מכוערת"

"מתנגדי הרפורמה ברשות חיים בגן עדן של שוטים" כך אומר יו"ר אגודת העיתונאים, דני זקן, בשיחה עם וואלה! ברנז'ה, בעקבות המכתב שהעביר איתי לנדסברג, מנהל מחלקת תעודה של ערוץ 1, נגד מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר וזקן, בטענה על תיאום ביניהם וסתימת פיות.

"מצבה של רשות השידור בשנים האחרונות מדרדר והולך, הטלוויזיה קרובה לקריסה, הרדיו מתפקד בקושי ובראשם הקיצוץ באגרה משנת 2004" מזכיר זקן, "יחד עם החלטות כלכליות כושלות של הנהלת הרשות וגורמים ממשלתיים כמו שיפוץ ורכישת מבנה שערי צדק, הביאו למשבר שללא פתרון מידי שלו, אין תקומה לרשות השידור. הצלחנו להגיע להסכם שכר הוגן המשמר את שכרם של העיתונאים ברשות. הראייה להיותו הסכם טוב היא דרישתם של הטכנאים ברשות לקבלו. במקביל, הסכמנו על הסכם הפרישה הקשה והכואב ובמסגרתו 350 עיתונאים יפרשו, אני מקווה שרובם מרצונם. השגנו עבורם תנאי פרישה מהטובים שיש במשק. הכל נמצא כעת בסכנה גדולה בגלל גורמים חיצוניים המנסים לבטל את ההסכמה הממשלתית לתקצוב וגורמים פנימיים, רבים מהם אינטרסנטיים, המשתמשים בכל דרך, כולל השמצות אישיות, כדי למנוע את הרפורמה".

- הועלו לא מעט ביקורות אישיות כלפיך, בעיקר בנוגע לקרבה שלך להנהלת הרשות

"המבקרים מביעים צביעות ונוכלות. היחסים התקינים השוררים ביני ובין הנהלת רשות השידור ומשרד האוצר הם אלה שהביאו לרבים מההישגים בהסכם ולפתרון בעיות הצצות מדי יום ברשות השידור. אני מתנגד נחרצות לגישה האומרת כי נציגי העובדים צריכים להתעמת ולהתנגד לכל אמירה או מעשה של ההנהלה ומאמין בגישת ההדברות והקשר האישי. עד כה הדרך הזו הוכיחה את עצמה. עם זאת, כשצריך לתקוף אני תוקף וחזק, כמו בסוגיית הערוץ הבינלאומי שנעשה ניסיון לכפות אותו עלינו. הצביעות מתבטאת בכך שרבים מהמבקרים תוקפים אותי בפומבי על הקשר עם ההנהלה אך בחשאי פונים אלי לבקש סיוע בזכות קשריי אלה, הם לעניינים מקצועיים והן לעניינים אישיים.

מאז נבחרתי לתפקיד אני תקוע ברמה המקצועית, מתפקד כעורך בחדשות, ללא קידום. בין היתר מתוך החשש של המנהלים כי אם אקבל קידום, אף שהוא מגיע לי, יראה הדבר כאילו מצ'פרים אותי בגלל התפקיד".

-

לטענתך, מה עומד מאחורי הניסיונות לפגוע בסיכויי ההסכם?

"אני נתון להתקפה מכוערת המנסה לפגוע בי, שליח העיתונאים הנבחר, כדי למנוע את החתימה על ההסכם. מנגד, רוב מכריע של העיתונאים ממתין בכיליון עיניים לפתרון המשבר באמצעות הסכם הרפורמה. אלה התגובות שאני מקבל בכל המפגשים הרבים שאני עורך עם העיתונאים ברדיו ובטלוויזיה. יש ביקורת על סעיף זה או אחר בהסכם, אבל המכלול הוא המכריע. המתנגדים, רבים מהם אינטרסנטיים החוששים לעורם ומוכנים להקריב את כל חבריהם תמורת הסיכוי שאולי ימשיכו לקבל שכר תמורת עבודה אפסית. אחרים מושפעים מתעמולה ארסית ושקרית ואינם מבינים את תמונת המצב הכוללת. אלה גם אלה חיים בגן עדן של שוטים והמציאות, אם לא תחתם הרפורמה, תטפח על פניהם וזה יהיה כואב. אם הרפורמה לא תחתם אני ממליץ לעובדי רשות השידור להתחיל לחפש לעצמם עבודות בחוץ.

הרוב המכריע של העיתונאים ברשות עובד קשה תמורת שכרו ונאלץ לפעול לפי הסכמים עקומים, על סף החוקיות, המבאישים את שמה של הרשות, אך אין הדבר באשמת העיתונאים. ההסכם החדש מבטל את עיוותי העבר ומאפשר קבלת שכר אמיתי תמורת עבודה אמיתית".

- היכן בעצם עומדים הדברים עכשיו?

"העבודה על ההסכם הולכת ונשלמת העיכובים הם בעיקר בגלל ניסוחים משפטים סבוכים וענייני נהלים המחייבים עבודה פרטנית. עם זאת, מסתמן כי כבר השבוע העבודה על ההסכם והנספחים ההכרחיים לחתימה תושלם, ההסכם יובא לאישור הנהלת האגודה ואם יאושר הוא ייחתם בימים הקרובים. הרפורמה היא הסיכוי האחרון של רשות השידור, לא רק במובן הכספי ופתרון המשבר התקציבי, אלא גם במובן ההתנהלות הפנימית. היא תלויה ביכולת ההנהלה, המנהלים הנוכחיים ואלו שיבואו, ליישם את עקרונותיה ולהביא להבראת האווירה ונוהלי העבודה שהיום הם קלוקלים ביותר. עם זאת, יש כוח אדם רב ואיכותי ברשות שיכול להעלות אותה חזרה על דרך המלך".

- מה לגבי שעון הנוכחות? איך זה מסתדר עם אופי העבודה העיתונאית?

"במשא ומתן יש תן וקח, נאלצנו לבלוע את צפרדע השעון אך הצלחנו למנוע פגיעה אמיתית בעיתונאים שעבודתם לא יכולה להיות תלויה בחתימה על שעון נוכחות. במסגרת הזו, כתבים, עורכי תכניות, בימאים ואחרים אכן ידווחו על ימי העבודה אך שכרם לא תלוי בחתימה על שעון זה או אחר. העובדים הנמצאים במתקנים, במשמרות קבועות, אכן יחתמו על כניסה ויציאה מהעבודה. אך גם כאן ההסכם מאפשר, במידת הצורך, פתרונות לעבודה מחוץ למתקנים".