פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      על השחיטה

      אייל וייזר, מחזאי ובמאי פרינג', יוצא כנגד מיכאל הנדלזלץ, מבקר התאטרון של עיתון הארץ, על ביקורות מתנכלות ולא ענייניות. לטענתו, כשביקש להגיב על גבי העיתון, לא ניתנה לו האפשרות

      ביום חמישי, ה- 28 באוקטובר, פורסמה במוסף "גלריה" ביקורת של מבקר התאטרון של עיתון הארץ, מיכאל הנדלזלץ, על ההצגה "הוקי פוקי", שכתב וביים אייל וייזר.

      בין השאר, נכתב בטור הביקורת: "אני מניח שאדם מוכשר יכול לכתוב על זה מחזה. אבל אדם שנעדר יכולות, המנסה לכתוב פרודיה על חוסר היכולת שלו, הופך את כל הבליל הזה למשהו מקומם בחוסר הטעם שבו, ובגסות העילגת של הכתיבה והעשייה......השחקנים, אנשים צעירים, שכנראה אוהבים תיאטרון. חבל שמבזים את היכולות שלהם על דבר עלוב, מעליב וארוך כאורך הגלות (אבל הרבה פחות משעשע ממנה)".

      לפי וייזר, מדובר בביקורת מכפישה, לא מקצועית ולא מנומקת, וכי בכל הנוגע לעשייה בפרינג' – מדובר ב"החרבת הצגה". מחר (שלישי) צפויה להתפרסם בעיתון ביקורת נוספת, רחבה ומנומקת יותר, של הנדלזלץ, על ההצגה. "מדובר בדבר שחוזר על עצמו", אומר וייזר, "הנדלזלץ משתלח באופן אימפולסיבי ואז מתנצל ומנמק, בטור נוסף, את הביקורת המקורית" ומפנה לביקורת כפולה שכתב הנדלזלץ גם על הצגתו הקודמת, "איכה?".

      בנוסף לטענות בדבר הביקורת טוען וייזר כי אנשי מערכת העיתון סרבו לפרסם את תגובתו, הן במסגרת המוסף והן במסגרת מדור קוראים כותבים.

      "אי אפשר להקיז את דמי בלי לתת לי את הזכות להגיב", טוען וייזר, "זה דבר חמור. מדובר בביקורת רביעית שעתידה להתפרסם, על שתי הצגות שלי. מדובר בניצול הפלטפורמה של העיתונאי על מנת להתנגח בלי נימוקים ראויים וללא שיח רלוונטי. ברור שמבקר לא יכול להיות אובייקטיבי אבל צריכה להיות לו אחריות כלפי המבוקר".

      במכתב שהעביר לאיגוד במאי התיאטרון מבקש וייזר עריכת דיון בנושא תפקידו ואחריותו של מבקר התאטרון, שמירה על זכויות בימאי האיגוד בכל הנוגע בלשון הרע והוצאת דיבה. כמו כן, דורש וייזר כי "האיגוד יפנה להנדלזלץ ולעיתון הארץ בבקשה לכתיבת ופרסום מכתב התנצלות, הסרת הביקורת באופן מידי מהרשת והבטחה שלא תיכתב ביקורת המשך נוספת שתוסיף חטא על פשע".

      במכתבו מציין וייזר: "בסוף הביקורת הנוכחית כותב הנדלזלץ 'אני מתגעגע לאיזה רודן אמנותי, אפילו עם טעם מיושן, אבל לפחות עם אילו קני מידה כלשהם מקצועיים של מה מותר להראות לקהל ומה לא'. אמירה זו מציפה אצלי את השאלה – האם היום יותר מתמיד, בישראל בכלל ובתיאטרון הישראלי בפרט - לא מאסנו כבר ברודנים שחשיבותם העצמית מסתירה מהם את רצונו האמיתי של הקהל?"

      אורי אגוז, חברת הוועד המנהל של איגוד במאי התיאטרון אמרה בתגובה: "קיבלנו את פנייתו של אייל בנושא הביקורת והעברנו את המכתב והפנייה שלו בקשר לתחושת העוול לשיח בפורום של כלל במאי התאטרון, כחלק משיח כולל בנושא אתיקה וגבולות האתיקה העיתונאית.
      יש דיאלוג טבעי בין מבקר ויוצר, משהו הדדי. השאלה היא האם בתוך הדבר הזה, שיש בו התבוננות והבעת עמדה, צריכים להיות גבולות של שיח שהוא ענייני, קוהרנטי, מנומק ונטול פניות אישיות. לדעתי האישית, יש לדעת למי את ממען את דבריך ואיך להגישם בצורה שקוראת לשיח ולא מעוררת ניכור".

      ממערכת הארץ לא נתקבלה תגובה.