בן 53
השכלה: שנתיים בביה"ס הגבוה לציור בת"א ושנה בניו יורק סטודיו סקול ותואר ראשון בציור ורישום מה-"סטייט יוניברסיטי" של ניו יורק.
מה בעצם אני עושה: מאייר דיוקנאות ריאליסטיות של אנשי מפתח בכלכלה ובפוליטיקה המסוקרים בעיתון ובאתר וכן קריקטורה למדור "איש השבוע". בהסכם בין גלובס ומשטרת ישראל אני גם מצייר קלסתרונים עבור המשטרה וגורמים שונים.
מי פתח לך את הדלת לתעשייה: התחלתי כמאייר ב"שבוע בקיבוץ הארצי" ובמקביל ללימודי בניו יורק עבדתי כאסיסטנט של הקריקטוריסט רענן לוריא ממנו למדתי את סיגנון הקרוס-האטש ואת הדרייב של עבודה במערכת עיתון. את עבודתי בעיתונות בארץ התחלתי כמאייר "וינייטות" (מושג של דב יודקובסקי לאיורי קו הומוריסטים שנועדו להחיות את עמודי הטקסט בעידן של לפני הצבע) במקביל איירתי עבור ידיעות אחרונות, העיר, חדשות ועוד.אז, היה לקריקטורה ולאיורי הקו מקום של כבוד בעיתונות. לגלובס הגעתי שהיה בחיתוליו ע"פ הזמנתו של העורך דאז מתי גולן. התחלתי במגזין שנקרא אז "המדריך" אותו ערך דודי גרין שדרש ממני בלעדיות. פריצת הדרך היתה כשניצלתי רגע בו גרין היה ספון בחדרו כדי להכנס למתי ואז הצעתי לו לאייר דיוקנאות כדוגמאת ה"וול סטריט ז'ורנל" הוא יצא מחדרו והורה לסדר לי שולחן עבודה ומאז אני כאן.
איפה אתה בעוד חמש שנים: הנבואה ממני והלאה.
מה אוכל לצהריים: בדרך כלל, שאריות סלט וגבינה שהשאירו הילדים מארוחת הערב יום קודם.
פרגן למתחרים: אוהב את הקו של "הארץ" עמוס בידרמן, ערן וולקובסקי, ומיכל בוננו וכן את הקריקטוריסטים הותיקים של ה"ניו יורקר" עם חלקם אני בקשר בפייסבוק. ישנו גם קריקטוריסט הולנדי שהכרתי לאחרונה בשם ווטר טולפ שהוא עבורי מקור להשראה.
