שי גולדן שי גולדן מצא, באמצעות דורון צברי כמובן, את המקום בו ימקסם את פניו הילדותיות, כישרונו הוורבלי והופעתו המשכנעת כדי להמציא את עצמו מחדש: לא עוד עורך זעוף המחפש תירוצים לכתבות על "מד מן", אלא כותב מעניין ועורך מוסף עם בחירות מגוונות, לא פעם אמיצות
נחום ברנע עוד שנה של טורים עם שיחות אישיות ללא שאלות בבולד עברה וברנע כהרגלו: סיפורים עסיסיים מהחזיתות החמות של השבוע, טיולים (דרום אפריקה, שיקגו), התנצלויות והבהרות, התחושה שהוא כבר לא חייב לספור אף אחד ושבעצם שהוא עוד יקבור את כולנו
קלמן ליבסקינד נראה שגם העיתונאי/תחקירן/בלוגר האובססיבי קלות לא ציפה שתחקיר יואב גלנט שלו יהפוך לשיחת היום, עם מינויו הצפוי של גלנט לתפקיד הרמטכ"ל. לא שלפני כן ליבסקינד הוריד רגל מהגז מתחביביו, השמצת "הארץ" וכניסה בגורמים עוינים להסברה, אבל עכשיו הוא לגמרי על הסוס
דנה ספקטור אם לטורים היה רייטינג, נראה ש"בקרוב אגיע רחוק", הטור בו הצליחה ספקטור גם השנה לפרק את חייה ולהרכיבם מחדש בכשרון מול עיניהם המשתאות של הקוראים, היה הופך ל"האח הגדול" של העיתונות המודפסת. המחוברת ספקטור מכרה עיתונים יותר מכל אחד אחר השנה
דן מרגלית הפובלציסט הבכיר של ישראל היום, קצת כמו הטאלנט המאז'ורי השני שהגיע לחינמון, מוטי גילת, איבד מעט מהרלוונטיות ומאור הזרקורים כלפי כל פרסום שלו, אבל עדיין, גם על רקע סיפור החוזה שלו ב-"ערב חדש", ממשיך לייצר ולמשוך עניין ואש
גידי וייץ התחקירן החרוץ והפורה בארץ, אביר איכות הקשר בין הון ושלטון. את שנותיו הגדולות עשה במוסף 7 ימים, אבל מאז שעבר לעיתון הארץ, מנפק תחקירים וראיונות עם ראשי המשפט והמשטרה. ראוי לציון גם המוסף המיוחד שהוקדש למרטין שלאף, גם אם רק המוזכרים בו הצליחו לקרוא את כולו
בן כספית בכיר הכותבים של מעריב, פרי טיפוחם של הנמרודים, התגבר על הניסיון לגזול ממנו את הכפולה הפותחת היוקרתית במוסף הפוליטי וחזר אליה ואל הההפניות והכותרות הראשיות בעמוד השער של העיתון. תחת העורך החדש, אבי משולם, קשה להעריך האם יהיה שינוי במעמדו בעיתון ב-2011
אורי משגב ילד הפלא של "העיר", הפך השנה לאחד הכותבים המרתקים והמקוריים של ידיעות אחרונות. דרך ראיונות, כתבות שטח ועמודי עמדה ב-"המוסף לשבת", והבלחות מבורכות ל-7 לילות, משגב מבסס את מעמדו כאחד ממובילי הדור הבא של הכותבים הבכירים במה שהוא עדיין העיתון המשפיע במדינה
מתי גולן כשהעיתונות המודפסת הולכת ומתבססת ברובה המכריע על כח עבודה צעיר, זול ונטול הכשרה ועומק מספקים, מתי גולן מתבלט בתפוקה הבלתי נתפשת שלו בגלובס, עם טור חדש כמעט כל יום. השנה, עם ההתכתשות מול דן מרגלית בנושא "ערב חדש", הוכיח שהוא אפילו עדיין רלוונטי ומשפיע
רונן ברגמן האיש שיודע מה הזמין לאכול הסוכן ש', כשנפגש עם המקור הסעודי במסעדה קטנה בעיירה פינלנדית ציורית. כתבות פרופיל על בכירי שרותי הביון, מאחורי הקלעים של הפצצת הכור בסוריה והמלחמה בגרעין האירני. כשמנסים לקצץ את כנפיו הוא גם מאיים להתפטר, כמו במקרה תחקיר בעז הרפז
בן דרור ימיני מוביל הקו המערכתי של מעריב בשנים האחרונות, שקודם לכפולה השנייה של "מוספשבת", דרכה הפך לאביר "הימין השפוי", כשהוא טורח להזכיר כי הוא בכלל המייצג הנאמן של המדינה היהודית והדמוקרטית. הקמפיין נגד "הקרן החדשה" היה השנה אחד המדוברים והמטרידים, ענייני ומתלהם
לילך סיגן בדרך כלל, השילוב בין שני מקצועות שלא מניבים רווח לא יכולים ליצור סינרגיה טובה, אבל סיגן הצליחה להיות גם עיתונאית וגם סופרת ועדיין לצאת מנצחת. מצד שני, מאז פרשת "גלובס" בו היא עובדת ו-"ממון" בו פרסמה מאמר בזכות בעלה, למדנו שסיגן יודעת לרקוד על שתי חתונות
פיקוד העורף
