מעריב היום, אבל מה מחר?

עובדים רבים במעריב חוששים בימים אלה למקום עבודתם, זאת על רקע דיווחי החברה לבורסה בימים האחרונים לפיהם צפוי גל קיצוצים בשכר העובדים וכן כי יבוצעו בעיתון צעדי התייעלות משמעותיים נוספים על מנת לשפר את התזרים בטווח הזמן המיידי. הן העיתונאים הבכירים שהתראיינו לכתבה והן העובדים הזוטרים, כולם בחרו שלא להזדהות בשמם, מספרים על תחושות של אי ודאות וחשש לגורלם ולגורלו של העיתון: "אנחנו לא יודעים מה קורה וניזונים יום אחרי יום מדיווחים בתקשורת. אנחנו שומעים על גלי פיטורים וקיצוצים צפויים, ולא נראה שיש אגף שלא יפגע".

הביקורת ששבה ועלתה על ידי עיתונאים רבים במעריב היתה כי העובדים מקבלים את המידע מכלי התקשורת השונים. עיתונאים רבים במעריב זועמים על כך שלא כונסו באופן רשמי על ידי ההנהלה, ולא שמעו הסברים עדכניים על מצבו של העיתון: "זה בעיקר מאכזב" אומר עיתונאי ותיק במעריב: "הרי המקום הזה הוא כמו בית, אבל יש פחד אמיתי מהתמוטטות. ואם לא יכנסו אותנו בקרוב, ויסבירו לנו מה קורה, אנשים יתחילו לחפש משהו חדש. בטח יש כאלו שכבר התחילו". בכיר נוסף אמר: "אי אפשר לשמור את הקלפים צמודים לחזה. אם הפיטורים והקיצוצים האלו הם המשמעות, אז שיראו לנו אותם. הכל מתנהל בדיסקרטיות שרק מעצימה את הלחץ".

אחת העובדות בעיתון הוסיפה: "כל עוד חושבים על המצב ברמה הניהולית והכספית, התחושה היא שיש מה לדאוג, אבל כמו יתר העובדים, גם אני ניזונה בעיקר משמועות וכלי תקשורת אחרים". "נכון שמבחינת העבודה השוטפת, במובנים רבים נראה שהכל כרגיל, אבל זו שתיקה רועמת", אומר עורך בעיתון: "יש חשש גדול, אנשים מחזיקים משפחות וילדים והם חרדים לגורל הפרנסה שלהם".

לאחרונה חלה ירידה דרמטית בכמות עותקי מעריב המופצים לנקודות המכירה השונות. ההערכות הן כי לצד קיצוצי השכר צפוי העיתון מעריב לבטל חלק ממוספיו דבר שבהכרח יביא גם לפיטורים הן במחלקה מסחרית והן של עיתונאים. חבילת יום שישי של העיתון צפויה לשנות את פניה ויווספו אליה מהדורות מקוצרות של המגזינים "את" ו"רייטינג". בנוסף, מוסף סגנון שיצא היום לא הכיל דפי כרומו והודפס על נייר עיתון רגיל, זול יותר.

הכעס בקרב העובדים מופנית בעיקר כלפי ההנהלה החדשה של העיתון: "אומרים לנו שאין תקציב, בכל האגפים יש תת אכלוס של כוח אדם, אבל מביאים אנשים לתפקידים בכירים חדשים. ויש מי שמתגעגע למו"ל הקודם של העיתון, עופר נמרודי: "היו לו סנטימנטים למעריב, זה דבר שנתן תחושת ביטחון. במקרה של זקי רכיב, מדובר באיש עסקים, אי אפשר לצפות את מעשיו".

אחרי קיצוצים רבים ממניין העורכים המתחלפים במעריב ישנם גם עובדים שמצליחים להתייחס למצב בקור רוח: "זה לא מצב חדש. אחרי כל כך הרבה שנים בחוסר ודאות אף אחד כבר לא מתייחס לפרסום כזה או אחר. בעובדים אחרים עדיין נכרת "אש העשייה", "אם משהו צריך לקרות הוא יקרה, אין סיבה לחכות בחשש".

בכירים בהנהלת מעריב תולים את האשמה במצבו הקשה של העיתון דווקא בגורמים חיצוניים, החינמון ישראל היום: "כשפנינו לממונה על ההגבלים העסקיים ואמרנו שמה שעושה ישראל היום יביא להתמוטטות מעריב התעלמו מאיתנו. והנה התוצאה. כשנותנים עיתון בחינם, אי אפשר להתחרות בזה", בכיר אחר הוסיף: "לראות מאות עובדים נזרקים לשוק העבודה כך סתם, לא כי הם לא עבדו קשה, אלא להפך, זה פשוט מקומם".