אברוצקי: "יש התערבות מזוויעה של לשכת רה"מ ברשות השידור"

"יש התערבות מזוויעה של לשכת ראש הממשלה בכל הנעשה ברשות השידור" כך אמר עיתונאי ערוץ 1 רותם אברוצקי בפאנל "החלום ושכרו”, שמתקיים במסגרת כנס חיפה לתקשורת צעירה. "רוב העיתונאים ברשות השידור לא מרגישים חופשיים, מתי ראיתם בפעם האחרונה פצצה נוחתת מכיוון הרשות? אם בכלי התקשורת המסחריים זה הכסף, כאן יושבת הפוליטיקה. לפני שנתיים אמרתי שראש הממשלה אף פעם לא מופתע מ'מבט', תמיד הייתה התערבות פוליטית ברשות השידור ועכשיו יותר מתמיד". אברוצקי הוסיף: "ברשות השידור יודעים לזהות את העיתונאי החלש יותר, זה שבתחילת דרכו ובדרך כלל הדברים האלו מושחלים לעיתונאים החלשים. הצעירים, שעושים מה שאומרים להם".

יורם כהן, מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1, מסר בתגובה: "אני לא מכיר כל התערבות של לשכת רה"מ או כל גורם פוליטי אחר בעבודת החדשות. יתר על כן, אם יש לרותם אברוצקי עובדות מוצקות לדבריו, הוא מוזמן להציגם בפני מנהליו. אני מצר על דבריו חסרי האחריות של אברוצקי הפוגעים במערכת החדשות כולה".

רן רזניק, כתב הבריאות של ישראל היום התייחס להשלכות של תחושת חוסר היציבות בעקבות שכרם הנמוך של העיתונאים: "הסיקור העיתונאי הבסיסי במיטבו אמור לפרסם מידע בעל חשיבות ציבורית, וצריך כוח מול הגופים האלו שלא מעוניינים בפרסום, אם אתה מרגיש לא יציב או רעוע אז אתה לא תפרסם את זה. יש גם רמיזות מצד הגוף בו אתה עובד, על דברים שאינם מסחריים. אמרו לי, במגזין בו עבדתי, לא לכתוב על בדואים, כי זה לא מתאים. זה גרם לי להתכופף, זה לא עצר לי תחקיר, אבל בגלל חוסר היציבות הזו לא היה לי הכוח להלחם בכך".

אליענה שפר, עורכת מקומון מעריב, זמן חיפה, סיפרה על תנאי השכר של עיתונאי הפרלינס במקומונים: "עבור ידיעה של 250 מילים אנחנו משלמים 150 שקלים, כתבת מגזין תקבל בין 350 ל-400 שקל. זה עניין של ביצה ותרנגולת, עיתונאים שמגיעים לראיונות הם לא בוגרי מחלקות לתקשורת, וכשמגיעים הם רוצים לכתוב טורים. עולם העיתונות הוא לא מיקי חיימוביץ'. אם יגיע מישהו עם תואר שני, לא אזמן אותו בגלל השכר ההתחלתי הנמוך אותו אני יכולה להציע לו".

עומר ברק, עורך "נכון להבוקר בגלי צה"ל התייחס לאופן העסקתו בתחנה הצבאית, על ידי חוזה קבלני: ”אני ספק של משרד הביטחון. לכאורה אני לא מחוייב לתחנה כמו שהם לא אלי, אני לא זכאי לימי מחלה. יש לי המון הוצאות למען המקצוע על חשבוני, אבל הקומבינה שזו נעשתה כדי שיוכלו לשלם לי יותר. תקן אזרח עובד צהל יכול לשלם לי פחות. ולכאורה כקבלן ניתן לקיים קריירה נוספת, אבל תמיד נוצר איזה שהוא ניגוד עניינים".

פרופסור גבי ויימן מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת חיפה אמר: "יש פרולטריון עיתונאי ענק, איגוד העיתונאים בשנות החמישים היא אחד הגופים החזקים במדינה, איפה הוא היום? כמעט אין עיתונאים, רובם בדרך למקום אחר. הדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות חרדה לגורל העיתונות. זה לא עוד עיסוק, עיתונות היא הרשות המפקחת. עיתונות מתחנפת שרואה בה מקפצה למקום אחר היא עיתונות שלא ממלאת את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה. זה אחד המקצועות שאיבד הכי הרבה מאמון הציבור".

רותם אברוצקי התייחס גם לנושא התאגדות העיתונאים וטען כי אין פנייה מצד העיתונאים לאגודות :”ברור לי שאם הבוס שלך ישמע שהתחלת לארגן וועד יהיה רע מאוד. אם תתארגנו בקבוצה גדולה זה יראה אחרת, אבל עובדה שזה לא קורה. זה בידיים של העיתונאים." עומר ברק הגיב ואמר: "עשרות עיתונאים צעירים הצטרפו לאגודה, זה לא הגדיל את כוחם, הם לא הרגישו שהם מקבלים שירותים והפסיקו לשלם דמי חבר".