פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      48 שעות של איפול

      הכנסת צפויה לאשר הצעת חוק הקובעת כי יוצא צו איסור פרסום אוטומטי על פרטיו של חשוד, למשך 48 שעות, מרגע שנודע לו על קיום חקירה נגדו

      ועדת חוקה, חוק ומשפט צפויה לאשר את הצעת החוק הממשלתית הקובעת כי יוצא צו איסור פרסום אוטומטי על פרטיו של חשווד מרגע שנודע לו על קיום חקירה נגדו, ועד 48 שעות לאחר מועד תחילת החקירה. הוועדה דנה בהצעה לקראת העברתה לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. על פי ההצעה, שגובשה על ידי משרד המשפטים בשיתוף הסנגוריה הציבורית, במקרה בו התקיים דיון בעניינו של החשוד, בטרם חלפו 48 שעות, ניתן יהא לפרסם את פרטיו לאחר הדיון. סייג נוסף להצעה הוא כי איסור הפרסום לא יחול במקרה שבית המשפט התיר את הפרסום בשל עניין ציבורי בו כאשר החשוד הסכים לכך או כאשר הפרסום נדרש, על ידי הרשות החוקרת, לצורך איתור חשוד או עד.

      ההצעה זכתה לתמיכת הסנגוריה הציבורית והאגודה לזכויות האזרח שביקשו להגן על זכויות החשודים. ח"כ דב חנין (חד"ש) אף ביקש להכפיל את משך הצו האוטומטי ל-96 שעות. לעומתם, ח"כ זהבה גלאון (מרצ) התנגדה לחוק בתקיפות.

      בשיחה עם וואלה! ברנז'ה אמרה ח"כ גלאון "הפומביות והפרסום צריכים להיות הכלל והאיפול ואיסור הפרסום צריכים להיות החריג לכלל. כשהאגודה לזכויות האזרח והסנגוריה הציבורית מביעים את תמיכתם בהצעה, הם מבקשים להגן על החשודים. אבל אני רואה מול עיני לא רק את החשודים אלא גם את הקורבנות. ראינו בשנים האחרונות את השימוש הגורף בצווי איסור הפרסום ושהדבר הוביל לכך שלא הגישו כתבי אישום. הפרסום הוא תעודת ביטוח נגד טיוח". עוד הסבירה גלאון " ההצעה הזו תיטיב בעיקר עם אישי ציבור, הרי כשעוצרים מישהו שאיננו מוכר העיתונות לא מתעניינת - 95% מהמעצרים מסתיימים ללא פרסום מחוסר עניין. זו הצעה שהובאה לשלב חקיקה כתוצאה מלחצים של אנשים אינטרסנטיים שנפגעו על ידי רשויות החקירה, הוזמנו לחקירה וביקשו שיוטל איפול. זאת שערורייה שרוצים להפוך את הכלל, גם אם זה רק 48 שעות. שהחוק הזה יעבור תהיה בעצם צנזורה שתחול רק על אנשי ציבור. דמם של אנשי הציבור אינו הפקר, אבל לציבור יש אינטרס ועניין ציבורי לדעת מה קורה. אם מסתירים שמו של איש ציבור חשוד הציבור לא יוכל לפקח באמצעות עינה הבוחנת של התקשורת על החקירה שלו".

      יועמ"ש חדשות 2: "איך ידע העיתונאי מתי התחילו 48 שעות ומתי הן מסתיימות?"

      מאידך טוען נציג הסנגוריה הציבורית, עו"ד ישי שרון: "נגד למעלה משני שליש מהחשודים לא מוגש כלל כתב אישום, ואחרי שפורסם שמם ברבים נגרם להם ולמשפחותיהם נזק בלתי הפיך. הצעת החוק הזו נועדה לתקן את הדפוס הבעייתי הקיים שבו אמנם יש לחשודים זכות לעתור לבית המשפט על מנת לאסור את פרסום שמם, אך הזכות רוקנה מתוכן בגלל שבמקרים רבים, לפני שהודיעו לנאשם על החקירה, או תוך כדי שהוא בחקירה עצמה כבר פורסם שמו בתקשורת. הדבר הזה הפך את הזכות הזו ללעג לרש" . שרון התייחס לטענה כי החוק נועד להגן על אישי ציבור ואמר "החוק לא מונע מאמצעי התקשרות לפנות לבית המשפט להתרת הפרסום, אם יש עניין ציבורי. הוא נועד ליצור מנגנון שיאפשר לחשודים לממש את זכותם להגיש בקשות לאיסור פרסום בטרם הפרסום יבוצע בפועל. היותו של החשוד איש ציבור הוא שיקול משמעותי שבית המשפט יקח בחשבון אבל רוב המקרים שאנחנו מכירים הם של האזרח הפשוט. ובכל מקרה, גם לאישי הציבור יש זכות לפנות לבית המשפט". עוד הוסיף שרון כי איסור הפרסום הוא על שמו של החשוד בלבד, ולא על עצם קיומה של החקירה והחשדות.

      עו"ד ישגב נקדימון, שייצג את חדשות 2 בדיון הציג שתי בעיות בחוק המוצע: "יש בעיה מעשית עם יישום החוק, כשעיתונאי מקבל הדלפה או מידע כלשהו, הוא לא יודע מתי הרשות הודיע לחשוד שיש חקירה, והפרת הסעיף היא עבירה פלילית. איך ידע העיתונאי מתי התחילו 48 שעות ומתי הן מסתיימות?". בעיה נוספת שהציג נקדימון נוגעת לנושא אישי הציבור, "ברמה העקרונית האיסור הוא על כל הנחקרים. כדי שבית המשפט יתיר לפרסם את דבר החקירה, אם יש עניין לציבור, צריך לפנות לבית המשפט, לקיים דיון ולקבל החלטה, זהו תהליך שלוקח זמן. נוצר מצב שההליך עלול להסתיים אחרי 48 השעות ואיסור פרסום האוטומטי ישאר על כנו אם לא יוארך. באופן זה, כך נמנע מידע מהציבור בדבר חקירת איש ציבור ל-48 שעות זה שינוי סדרי עולם. התוצאה היא שאנו עלולים להמצא במצב בו ימנע מידע מהציבור על חקירת אישי ציבור, גם בכירים, למשך 48 שעות ובמקרים מסויימים זו תוצאה לא רצויה"

      מיקי רונזטל, שהכין סדרת כתבות בנושא, אמר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה : "אני מצטער על זה אבל זה לא מפתיע אותי. הזהרתי, במסגרת סדרת הכתבות, כי מאחר ואנו העיתונאים לא יודעים לשמור על הכללים אז יעבור חוק שיטפל בנושא. חקיקה היא הרע במיעוטו, אבל כשיש אנרכיה והפקרות מגיעה חקיקה".