קיץ 2011 היה הקיץ של דפני ליף, אבל ללא ספק היה גם הקיץ של אבי וייס, המנכ"ל טוב המזג של חדשות 2. אוגוסט האחרון היה הנצפה ביותר מאז 1998 ומשדרי החברה הגדילו את הפער מחדשות 10, המתחרה שחרטה על דגלה באופן מובהק את סדר היום האזרחי.
ערוץ 2 שלח ללב הקונצנזוס של הברנז'ה גם את מאיה קרבט
עוד אישים ותופעות בפרוייקט המיוחד של וואלה!: קונצנזוס ישראלי
בתעשייה לא יחלקו על כך שוייס, שנכנס לתפקידו ב-2007 כמנכ"ל זמני ומאז מאי 2008 משמש כמנכ"ל קבוע, העביר את חברת החדשות המנומנמת שקיבל לידיו משלום קיטל לא פחות ממהפך. משדרי החברה היו אמנם תמיד הנצפים ביותר, אבל בעיקר מכוח אנרציה ומכוחה של הפלטפורמה ערוץ 2. הבאזז התחבא בקומה ה-16 של בית הוורד בגבעתיים, בין מיקי ליעקב. הברנז'ה עדיין צפתה בחדשות 10, הצעירה והבועטת שחרטה על דגלה את האתוס העיתונאי, שעה שבאחות הגדולה מנווה אילן דבק דימוי ממלכתי. יותר רוממה מרוממה.
כמעט כל מהלך שביצע התגלה כהצלחה: מינוי יונית לוי למגישת המהדורה המרכזית,עם עזיבתו של גדי סוקניק, הבאתו של גיא סודרי המוערך מחדשות 10 לתפקיד העורך הראשי של המהדורה, הקמת ערוץ החדשות באינטרנט וזיהוי הצורך בתכנית כלכלית לפני מהדורות החדשות, הם רק רשימה חלקית של מהלכים שהחזירו את חדשות 2 עשרים שנה אחורה מגיל העמידה, הפכו אותה לבריה הלוהטת שהיא היום והפכו את וייס לאחד המנהלים המוערכים בברנז'ה.
זה לא פשוט להיות קונצנזוס בביצה התקשורתית בישראל. למודי בראון ימהרו לסלוח כשימכור את נשמתו לפרסם בנק, אבל עיתונאים הם אנשים עם זיכרון. על פאדיחות עיתונאיות משלמים פה תקופה ארוכה. וייס הצליח לדלג מעל שערוריות, שהמפורסמות שבהן הראיון עם משה קצב, שזכה לכינוי הלא מחמיא "בעמידה בחצר", ההתערבות של קשת בצורה בוטה בקיצור המהדורה, רק לפני מספר חודשים ומצד שני התנגשויות עם דירקטוריון החברה על רקע פוליטי. אבל איך אומרים, אם לא קיבלת טלפון מדורי קלגסבלד, עוד לא באמת עמדת במבחן.
אהבנו: את הגיבוי שנתן ליונית לוי
לא אהבנו: מוזי ורטהיים יודע שהוא תורם לקמפיין של יאיר לפיד?