וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השר וילנאי: "בעידן של שטף מידע – חייבים צנזורה"

5.12.2011 / 12:57

השר וילנאי אמר בכנס אילת לתקשורת כי הדיון הציבורי על תקיפה באירן הופך ל"קשקשת" וכי "האירנים מקשיבים לתקשורת הישראלית יותר מהישראלים עצמם". חיים יבין: "יש לבטל את הצנזורה"

"האירנים מקשיבים לתקשורת הישראלית יותר מהרבה ישראלים, ומעריכים אותה מאוד. במלחמה הבאה – כל מלחמה - תמיד תהיינה פגיעות בעומק המדינה ולתקשורת יהיה תפקיד מרכזי – אתם בונים את תודעת הציבור", כך אמר היום (שני) השר להגנה על העורף מתן וילנאי, בדיון "צבא, תקשורת וצנזורה" בכנס התקשורת באילת. "אני בעד דיון ציבורי ואי אפשר לכוון אותו, כי הוא מגיע מהציבור", הוסיף וילנאי, "אבל יש לדעת את הנתונים, כשמקיימים דיון ציבורי והדוברים לא יודעים את הנתונים, זה הופך לקשקשת. חייבת להיות תשתית לדיון הציבורי"
.
בפתח הדיון, אותו הנחה הפרשן הצבאי של ערוץ 10 אלון בן-דוד, עמדה סוגיית הדיון הציבורי באשר לתקיפה אפשרית באירן, על רקע דברי הביקורת שהשמיע ראש המוסד לשעבר מאיר דגן על אפשרות כזו, והטלת הספק שלו ביעילותה של התקיפה.

בפאנל השתתפו מלבד השר וילנאי גם העיתונאים כרמלה מנשה, רוני דניאל, חיים יבין ומשה שלונסקי, וכן דובר צה"ל תא"ל פולי מרדכי, הצנזורית הראשית תא"ל סימה וואקנין-גיל והפרופסור יחיאל לימור מאוניברסיטת תל אביב.

"הדיון הציבורי על תפיסות עולם הוא מאוד נכון ובריא, ואני רק מעודד אותו", אמר תא"ל מרדכי, "והתייחס בעקיפין לדברי דגן, "הפרטים המבצעיים אטרקטיביים, אבל הם לא מעניינו של הציבור. הדיון בצבא מתנהל בצורה מאוד פתוחה וביקורתית. מה שהיה ב-2010 לא דומה למה שהיה ב-2011, המצב בזמן הדיון שהיה בתקופת גבי אשכנזי ומאיר דגן שונה מהמצב היום".

הכתב הצבאי של ערוץ 2 רוני דניאל אמר כי "השיח הציבורי פרץ, כי מישהו נטע בתוכנו תחושה שאין לסמוך על מקבלי ההחלטות. מישהו סבור שראש הממשלה ושר הביטחון מכוונים לדבר מסוים בעוד הצמרת הביטחונית חושבת אחרת, וזו הסיבה לדיון הציבורי. הצנזורה מתירה לפרסם הרבה פרטים", אמר דניאל ורמז: "למישהו יש ספק שהפיצוץ באירן קרה בגלל שמישהו שכח לכבות את הפרימוס?"

"בעידן של שטף מידע בו האויב מאזין, חייבים צנזורה שתשים לב לדברים האלה", הוסיף השר וילנאי והתייחס לתפקיד הצנזורה בעדין התקשורת המקוונת ומהפכת המידע . "האויב עושה מאמץ עליון להבין, לדוגמה, את בעיות 'כיפת ברזל' וללא צנזורה יהיה לו קל יותר. הדיון האמיתי על אירן כבר הסתיים מזמן – אני מתכוון לדיון של ישראל מול העולם לאן הולכים מול אירן – הדיון הזה מאחורינו ולצערי התברר שאנחנו צודקים. כיום הדיון הוא אחר ואנו הולכים לכיוון אחר".

"האם לפני שארה"ב הטילה פצצה על יפן היה דיון ציבורי?"

בדיון הוצג סקר ובו 81% מהציבור אמרו כי הם מתנגדים לדיון ציבורי על תקיפה באירן. הצנזורית תא"ל ואקנין-גיל חיזקה את דברי השר והוסיפה: "התקשורת לוקחת ביטים במציאות ויוצרת תמונה, נניח שחרור שליט נועד כדי לנקות את השולחן וביקור פאנטה ודבריו, או נחום ברנע ומאמרו, שאושרו על ידי הצנזורה, וכל אלה התחילו את הגל הנוסף, שבתוכו גם היה דו"ח סבא"א. התפתחה פה תרבות דיון שטחית. אנחנו עם הספר? זה ספר של כיתה א'".
חיים יבין הטיל ספק באשר לנחיצות מוסד הצנזורה בשנות ה-2000: "הצזורה מיותרת, זה משהו ששייך לעבר, ועבר זמנה. אנחנו נכנסנו לנישה הצרה והמצרה שנקראת 'משרד הצנזורה'. עורך בטלוויזיה צריך לדעת מה המגבלות שלו, ולהיענש אם הוא עובר על החוק". רוני דניאל חלק עליו, "היום הדיאלוג אחר. לעתים יש לי ויכוח, אבל אני עובד מול מוסד שאני מזהה את ניקיון ההחלטות שלו – ואם זה לשמור על חיי חיילים אז תודה לאל".
המנחה אלון בן דוד ניתב את הדיון לכך שהצנזורה לא יכולה לצנזר כלי תקשורת זרים, וכשהתקשורת הישראלית סוכרת פיה, הדברים מפורסמים בתקשורת הזרה. "הצנזורה אף פעם לא עצרה שיח של עמדות, אלא דברים החורגים מהשיח", אמרה הצנזורית הראשית, "לא נאפשר פרסום שעלול לפגוע במבצעי הפעולה, אנחנו מתנהלים בהתאם לפרשנותי את ממשלת ישראל, שהיא הרבה מעל הצנזורה".

הדיון עבר להחלטה לתקוף את הכור בסוריה, ואלון בן דודו הזכיר שעל פי מקורות זרים נעשתה התקיפה על ידי ישראל. "על פי מקורות זרים זה כבר הפך בדיחה", ענה לו יבין, "כשאתה כותב טקסט ומכניס 'על פי מקורות זרים' אתה יודע שיש שקר מוסכם שכולם צוחקים ממנו. בדיון הציבורי יש חובה להתווכח על דברים פוליטיים-מדיניים שקשורים לביטחון והביטחון לא שייך לצה"ל אלא לציבור בישראל והוא צריך לדעת מה קורה".

חיים יבין וכרמלה מנשה ציינו את חשיבות הדיון הציבורי נוכח האירועים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, והצנזורית נדרה להסביר את השינוי שעבר הגוף עליו היא ממונה מאז המלחמה ההיא. "אני חיה בתחושה שבמדינה דמוקרטית וליברלית לא ראוי שמוסד הצנזורה יתקיים, אבל אחרי שש שנים בתפקיד אני אומרת מזל שהמוסד קיים", אמרה תא"ל ואקנין-גיל. "אני והשר וילנאי יודעים מה נעצר בשערי הצנזורה לפני הציבור. גם אם אני חושבת שהשידורים פוגעים במורל, אני לא יכולה לגעת בהם".
פרופ' לימור שאל מדוע הכתבים הצבאיים הם אלה הצריכים לעורר את הדיון הציבורי ומנשה השיבה: "זו עבודתי, על זה משלמים לי, לעורר דיון ציבורי".

העיתונאי משה שלונסקי היקשה: "האם לפני שארה"ב הטילה פצצה על יפן היה דיון ציבורי? הציבור בחר באנשים האלה והם צריכים להחליט. יש איוולת בסקר. הדיון הציבורי עבר את הגבולות. האירנים קמים בבוקר וחושבים שהיהודים השתגעו". השר וילנאי הגיב לדבריו: "אל תרחם שלונסקי, האירנים מקשיבים לתקשורת הישראלית יותר מהרבה ישראלים, ומעריכים אותה מאוד".

"בכל פעם שפרסמתי שהצבא לא מספיק מתאמן, אמרו שאנחנו משרתים את הצבא כדי שיקבל עוד תקציבים", אמר בן דוד והתייחס לתקשורת ואופן סיקורה לפני מלחמת לבנון השנייה. "השבר של מלחמת יום הכיפורים הוא שהפסקנו להאמין להנהגות שלנו ועד היום זה נמשך", אמר דניאל. בן-דוד שאל איך ייראה שידור אחרי נפילת הטיל הראשון על העורף ווילנאי ענה לו כי "אי אפשר יהיה להסתיר ואסור להסתיר שנפל טיל, השאלה היא המידתיות ובאיזו מידה מתייחסים לתחרות בין כלי התקשורת".

"נכון שאין במדינות המערב צנזורה כמו בישראל, אבל הן מפעילות שיטות אחרות וזו לא המצאה ישראלית וקיימת בכל מדינה דמוקרטית", סיכם פרופ' לימור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully