?הקשר בין המחאה להאטה ולפיטורים הוא משולל כל בסיס. מה הקשר בין מה שקרה ברוטשילד למיתון הכלכלי העולמי? אנחנו חוטפים בגלל שאירופה חטפה. גם הירידה בפרסום היא בגלל תכניות התייעלות וחיסכון כהכנה למיתון העולמי?, כך אמר היום נחמיה שטרסלר, הפרשן הכלכלי של הארץ, בפאנל ?את מי משרתת התקשורת הכלכלית? שהתקיים בכנס אילת לעיתונות. שטרסלר השיב לשאלתה של מנחת הפאנל, הכתבת הכלכלית של חדשות 2, קרן מרציאנו, שתהתה האם התקשורת לא הפריזה בסיקור המחאה, ולא לקחה בחשבון חלק מההשלכות, כמו המשבר בשוק הפרסום שמשפיע על התקשורת. בפאנל השתתפו גם הכתב הכלכלי של חדשות 10, מתן חודורוב; הפרשן הכלכלי של ידיעות אחרונות, סבר פלוצקר; עורך המגזין הכלכלי בערבית ?מאלקום?, נביל ארמאלי, פרופ? משה יוסטמן מאוניברסיטת בן גוריון ואלי יוסף מ?פוליסי?.
בדיון סביב הישגיה של המחאה וסיקורה אמר סבר פלוצקר: ?ההישג הגדול של המחאה הוא השינוי של השיח הציבורי. פתאום אנשים דנים בימי שישי אם להעלות או להוריד את מס החברות במקום בריאליטי. גם דו?ח טרכטנברג הוא שינוי אדיר בדרך הפעולה של השלטון?. שטרסלר הצטרף לעמיתו ואמר: ?התודעה של אנשים השתנתה. נתניהו מעלה מס הכנסה ומס חברות למרות שתיכנן להוריד אותם. הוא נאלץ לפעול בניגוד לדעתו. זו לא הצלחה? זה הולך בכיוון של שינוי?.
"יש עיתונים עם אג'נדה ויש עיתונים עם בעלים עם אינטרסים"
חלק גדול מהדיון הוקדש למאבק ולתחרות בין העיתונים הכלכליים השונים. מרציאנו נתנה כדוגמא את סיקור דו?חות איי.די.בי שפורסמו לפני כשבוע. ?ראינו שונות מאוד גדולה בסיקור?, היא אמרה. ?במעריב סיקור מינורי, בדה מרקר הנושא סוקר בהרחבה, ומתוך אג?נדה?. שטרסלר השיב לה: ?יש עיתונים עם אג?נדה, ויש עיתונים עם בעלים עם אינטרסים. הרעיון הוא שיש הרבה פרחים. יפרחו הרבה פרחים וזה מה שיציל אותנו. ההגנה על הדמוקרטיה וגם על הדמוקרטיה הכלכלית היא ריבוי כלי תקשורת, שמהם נקבל ממוצע נורמלי?.
פלוצקר הסכים עם שטרסלר: ?לא כל עיתון צריך להיות סופרמרקט. העיתונות כולה צריכה להיות סופרמרקט. יחד עם זאת, עיתון גם לא צריך להיות חנות נעליים קומוניסטית עם נעל מסוג אחד, כלומר ללא מגוון מסוים של דעות. זה היה קיים בעבר ועכשיו הרבה פחות?. בתשובה לשאלת מרציאנו האם יש אינפלציה בעיתונים ומוספים כלכליים, אמר שטרסלר: ?עיתון מחזיק מוסף כלכלי גם מסיבות כלכליות. המדורים האלה מביאים הכנסות. עובדה - כתבי ועורכי כלכלה מרוויחים יותר ממקביליהם במדורי העיתון האחרים?.
מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של חדשות 10, ציין כי דה מרקר עבר מהפך משמעותי בשנים האחרונות: ?מעיתון שהוא כמעט פולחן אישיות לטייקונים, לעיתון שמוביל את הביקורת נגדם. העיתונות בכלל עברה מדיווח בלבד לדעתנות?. פרופ? יוסטמן אמר כי לדעתו מדובר בתופעה לא חיובית. ?לדיעות אני מייחס פחות אמינות מלדיווח. אני רוצה לדעת מה קרה לפני מה שהעיתונאי חושב?. פלוצקר השיב: ?בסופו של דבר אתה מחליט אם אתה נותן אמון בעיתונאי או לא, בין אם הוא מדווח ובין אם הוא מפרשן או מביע את דעתו?.
לעומתם, אלי יוסף מחברת פוליסי אמר כי ?התקשורת הכלכלית לא מבצעת את תפקידה נאמנה כמו להסביר ולבאר את המצב הכלכלי, ועניינים כמו שוק האג?ח. זה פחות מפחד מהטייקונים ויותר מעצלנות?. דבריו הופרעו מהקהל על ידי עיתונאי דה מרקר, צבי זרחיה, שטען: ?אין סקופים? אין תחקירים? זה לא נכון?. גם חודורוב ציין כי העיתונות הכלכלית לא סיקרה את המחאה ברמה הצרכנית בלבד, כמו מחיר הקוטג?, אלא הקפידה לדון גם בשינויים מבניים ובנושאים מורכבים.
60% צורכים עיתונות כלכלית
יוסטמן אמר כי הוא ?רואה כבעיה הגדולה את הפיחות במעמד העיתונאי. עיתונאים מרוויחים מעט כסף, מתחלפים מהר, לא מתמקצעים. עיתונאים גם פוזלים לתפקיד הבא. שמעתי על בלוג שהציעו לו עבודה בשכר נמוך ואמרו לו ?דרך העבודה תפגוש אנשים ותגיע לג?וב הבא??.
במהלך הפאנל הוצג סקר על פיו כ-60% מהציבור מודים כי הם קוראים עיתונות כלכלית, מהם 26% קוראים במידה רבה, ו-33% במידה בינונית. בין העיתונים מוביל כלכליסט, אותו קוראים 29%. 22% העידו שהם קוראים את דה מרקר, 18% קוראים גלובס ו-12% בלבד קוראים מעריב עסקים. בין תכניות הטלוויזיה, 39% צופים בתכנית חיסכון בערוץ 2, ו-36% בלילה כלכלי בערוץ 10.