גולדן: עיתונאי לעיתונאי זאב

"המצב בתחום התקשורת רע", כך פתח הערב (שלישי) דורון גלזער את הפאנל בכנס אילת "עשה לך טייקון", ואז הוסיף כי "בישראל המצב רע במיוחד. מגיעים לעיתונות בעלי הון שעיסוקם אינו בתקשורת". בפאנל השתתפו אורלי וילנאי מערוץ 10 שהנחתה את האירוע, שי גולדן סגן עורך "מעריב", גיא מרוז מערוץ 10, ד"ר מיכל שפירא ממועצת הרשות השנייה, צבי זרחיה מדה מרקר ו"הארץ", ניצן חן יו"ר מועצת הכבלים והלויין, יגאל גלאי מגלאי תקשורת, ופרופ' דן כספי מאוניברסיטת בן גוריון.

גלעזר המשיך בדבריו והבדיל בין בעלי ההון ה"חדשים" ל"ותיקים". לדבריו, "הם גדלו בעיתונים ששומרים על אתוס וקודים. ההבדל הוא שהחדשים לא גדלו כך. נוחי דנקנר לא חשב שהוא ירוויח כסף במעריב. ולכן יש הפרדה בין בעלי הון שהקימו כלי תקשורת וגדלו באתוס הזה". עוד הוסיף גלעזר כי ההצהרה שנוחי דנקנר פירסם עם כניסתו לעיתון היא "צחוק מהעבודה. נוחי קנה את מעריב בשביל לפרק את עיתון 'הארץ', נמאס לו מהמלחמה נגד הריכוזיות של 'הארץ'. הוא הציע לכתבים ב"הארץ" את המשכורות הכי גבוהות בשוק. הוא מעתיק כל דבר ש"הארץ" עושה. נוחי קנה את מעריב כי הוא רגיש באופן קיצוני למה שכותבים עליו".

לאחר הדברים פנתה וילנאי לגולדן, שלאחרונה עבר מעריכת מוסף "הארץ", למעריב וזה אמר כי "דה מרקר מגוייס למטרה אחת, אני קורא את העיתון בכל יום, זה עיתון מצוין. אתה חושש שנוחי דנקנר יטה את הסיקור בישראל? אני אומר לך שהדבר הזה הוא הרבה פחות בוטה וזועק מהדרך בה דה מרקר מסקר את נושא הריכוזיות בשנה וחצי האחרונות. היא לא זכורה לי בישראל, נחצה כאן כל קו תקשורתי. בוא נדבר על מה עושה ליאוניד נבזלין בעיתון "הארץ". למי שעובד במעריב אין התערבות. אם אתה אומר שנבזלין כשר ואין התערבות מצדו, אז גם נוחי אותו הדבר".

"ביום ראשון כל הטייקונים הסבירו התנגדותם לועדת הריכוזיות" אמר זרחיה בתגובה לגולדן, "כל יום מופיע טייקון אחר ומסביר כמה ריכוזיות מסוכנת, אולי היא כל כך התגברה שהתחרות בסכנה. בעיית הריכוזיות החריפה".

"אם נוחי דנקנר היה מכניס כשותף אדם שנמלט משלטון החוק מרוסיה ואדם שעיתונו היה היחיד שהותר לו להתקיים תחת השלטון הנאצי, האם הדה מרקר לא היה מדווח עליו?", שאל גלאי, תוך התייחסותו לנבזלין ולדנקנר וחן הוסיף "כשאני קורא את הדה מרקר אני יודע שאני קורא עיתון בעל אג'נדה. אם היה לנו רק טייקון אחד ששולט בשיח העיתונאי זו הייתה בעיה. לפני 20 שנה נוני מוזס היה בעל השליטה בכבלים, והיה בעל עיתון מרכזי. בכבלים נשאר לו כיום רק שלושה אחוזים. ככל שיש טייקונים הרי זה משובח. בישראל ללא בעלי הון אין טלוויזיה רב-ערוצית, תורידו את הטייקונים הדמוקרטיה נפגמת. דנקנר מחזיק במעריב תחת מגבלות". "אני שומע קולות של עבדים" התריס למולם כספי "כי מה אומרים עבדים? טוב לנו, יש לנו אוכל".

גולדן ביקר בחריפות את התופעה לפיה עיתונאים מבקרים עיתונאים אחרים שעובדים תחת בעל שליטה כזה או אחר ואמר כי "אין כאן אדם שלא יושב עם חמאה על הראש. יש פה קבוצה של עיתונאים שמוציאים עיתונאים אחרים מחוץ למשחק, עיתונאי לעיתונאי זאב. אנחנו עושים דה לגיטימציה לעצמנו".

גלעזר ציין שהירידה במעמד העיתונאים היא אחת מהסיבות לאי היכולת של הכתב להתמודד מול צינזור המ"ולים "מאז שכל העיתונאים התמסרו לשיטת החוזים האישיים, יש להם הרבה פחות כוח מול המו"ל", אמר והוסיף כי "זה לא רק על שכר, אלא גם על חופש הדעות. גם בעבר מו"ל היה יכול להגיד לצנזר, אבל הוועד היה נותן לכתב גיבוי. היום אפשר לפטר כל עובד תוך חמש שניות, היכולת של המו"לים לצנזר גדלה".

כספי הוסיף ואמר כי "יש ירידה באיכות האנשים שנכנסים לתקשורת ומשתנים כמה תפקידים בתקשורת. העורך צריך לדאוג פתאום גם למאזן תקציבי. כמו במקצועות אחרים של תנאי העסקה, שמבריחים את הכוחות הטובים".גלעזר חיזק את דבריו "צריך לחזק את מעמד העיתונאי".

במהלך הפאנל הוצגו ממצאי סקר, שענו על השאלה האם הבעלים של כלי התקשורת צריך להתערב בתכנים או להימנע. 72 אחוזים ענו שלא לגיטימי להשפיע ואילו 28 אחוזים סוברים כי מותר לבעלי העיתון להתערב בתכנים.