עיתון ידיעות אחרונות זוכה מתביעת לשון הרע שהגיש נגדו חייל שאת תמונתו פרסם במסגרת כתבה של חיים לוינסון, אז כתב החרדים של העיתון. החייל תבע את העיתון ואת הארגון "המטה להצלת העם והארץ" אשר יזם לעיתון את הכתבה על קמפיין הקורא לחיילים לסרב פקודה ובו עשה שימוש בתמונתו מחזיק תנ"ך על רקע הכותל המערבי. בצמוד לתמונה הופיע הכיתוב "נשבעתי להגן על ארץ ישראל ולא להחריבה" כחלק מאותו קמפיין שסוקר בעיתון.
החייל, עלא חטוק, שלא צפה כי תמונתו תשמש לקמפיין שקשור בהתנתקות - פנה לארגון בדרישה להסיר את תמונתו מהקמפיין ותבע מהעיתון 200 אלף ש"ח בעקבות הפרסום. הוא טען כי לאחר פרסום הכתבה על הקמפיין הוא הפך ללעג לקלס בכפר בו הוא מתגורר ובקרב בני עדתו, כאמור, בני העדה הצ'רקסית. בידיעות טענו כי לא היה בפרסום הוצאת לשון הרע וכי לא היה להם חלק באותו קמפיין אלא רק דיווחו עליו דיווח חדשותי. העיתון טען כי לפי מידע שהובא לחיים לוינסון מאת דובר הארגון, הוא הבין כי החייל נתן את אישורו להשתמש בתמונתו.
השופטת קבעה בפסק הדין כי אין בכתבה דבר שעשוי להשפיל או לבזות את התובע , אשר שמו כלל לא מוזכר בה. "עצם האמירה שחייל צה"ל נשבע להגן על ארץ ישראל ולא להחריבה אין בה כלל לשון הרע", קבעה השופטת. עוד קבעה כי "התובע הסכים להצטלם ואף ידע מה מטרת הצילום, צילום גלויה שתחולק לחיילים בנוגע להתנתקות".
השופטת התייחסה בהחלטתה לפסק הדין בפרשת סרן ר' נגד אילנה דיין אשר ניתן לאחרונה, ולסוגיית "אמת בשעתה" שהיתה מרכזית בו - כלומר, בחינת אמיתות הפרסום נכון לעת פרסומו. "המקרה שבפנינו הוא המקרה הקלאסי שבו יש ליישם את הלכת בית המשפט העליון בפסק דין אילנה דיין, ולפיה הגנת אמת הפרסום נבחנת באופן שבו בודקים אם בעת הפרסום הוא היה אמיתי" כתבה השופטת, בהתייחסה לטענת התובע כי הקמפיין עם תמונתו כלל לא יצא לפועל והפרסום בעיתון שכלל את תמונתו היה למעשה שקרי.
"הימים היו ימי טרום ההתנתקות מגוש קטיף ומדובר היה בנושא פוליטי ציבורי חברתי בעל חשיבות רבה בתקופה הרלוונטית. המטה הביא לידיעת הכתב את נושא הכתבה ואת התמונה הפרסום היה אמת וקימת חזקת תום הלב", כתבה השופטת, וחייבה את התובע לשלם לידיעות אחרונות ולמטה להצלת העם והארץ את הוצאות המשפט.
david_a@walla.net.il
ידיעות אחרונות זוכה מתביעת לשון הרע
7.3.2012 / 15:51