בעליו של משרד היח"צ והאסטרטגיה השיווקית "דרור פינטו תקשורת", העוסק בתחום הלייף סטייל
גיל: 32
מה בעצם אני עושה? הבוקר למשל, פתחתי את היום בפגישה על גבי ארוחת בוקר מצוינת ב"אבראג" ביפו, המשכתי לצילומי הקמפיין החדש של אחד מלקוחותינו, ונכחתי באודישן לדוגמנים לקטלוג של לקוח אחר. סיימתי את היום בג'אם סשן טבחים ב"פיינקוק" עם ארז קומורובסקי ויאיר פיינברג הכה מוכשרים.
כך שלכאורה, נדמה שהכל שעשועים ומעט עבודה. אבל האמת היא שהתפקיד שלנו הוא לזהות את הפוטנציאל הגלום בקרב לקוחותינו, להבליט אותו ולדאוג שכולם ישמעו על זה. ובעידן שבו התחרות על ספוט בתקשורת היא כל כך עזה מדובר בעבודה לא פשוטה בכלל, המחייבת אותנו להמציא את עצמנו מחדש. מעוף היא מילת המפתח פה.
השכלה: למדתי כלכלה ומנהל עסקים לתואר ראשון וכן מגוון השתלמויות בתחומים רבים החל משיווק ועד קולינאריה. בין לבין שימשתי כטבח במסעדת שף וחקלאי במטעי אפרסק חוויות שלא אחזור עליהן בעתיד.
תפקידים קודמים: כתב צבאי של "במחנה", עורך בדסק החדשות ב-ynet, מבקר מסעדות בעיתונות המודפסת ובטלוויזיה, תקציבאי יח"צ וסופרווייזר בכמה משרדים.
מי פתח לך את הדלת לתעשייה: אני חייב את הקריירה המקצועית שלי לאילן יצחייק, היום עורך אתר XNET, שקיבל אותי ל"במחנה" כחייל, ולאחר מכן גם קיבל אותי לעבודה הראשונה שלי, כמבזקן חדשות ב-ynet, ותמיד דרבן אותי להשתפר ולהתפתח. אני גם מוקיר תודה עמוקה לכל העיתונאים, הלקוחות וצוות עובדים מסור, שבלי עזרתם לא הייתי מגיע לאן שאני היום. נשמע קצת כמו נאום זכייה באוסקר? ובכן, לפעמים זה בהחלט מרגיש ככה.
איפה אתה בעוד 5 שנים? אם היו שואלים אותי את זה לפני 5 שנים, כשפתחתי את המשרד שלי, הייתי טועה בהימור שלי ובגדול. מניח שיתפסו אותי באותו המסלול שאני נמצא בו כיום, רק במקום הרבה יותר מאוזן בכל הקשור לדיאלוג בין העבודה לחיים הפרטיים שלי, שכיום מעטים נורא נורא.
מה אוכל לצהריים? למרות ששגרת יומי גדושה בהשקות תפריט במסעדות שף מצוינות, פסטיבלי אוכל וערבי שף מצויינים, אני מוצא את עצמי עקב מחסור חמור בזמן, מנשנש ארוחת צהריים של פועל בניין הכוללת קוטג', עגבנייה ולחמנייה פשוטה. אתמול, למשל, צילמנו מספר מאפים מצוינים של אחד מלקוחותינו, אז תקעתי בשלמותו קיש פלפלים וגבינת עיזים (והם עוד ישלמו על זה).
פרגן למתחרים: אני מאוד מעריך את שילה מגר, בשל ההצלחה, המקצוענות והצניעות הנלווית לכל.
