פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יונה ויזנטל: "הצרכנים רוצים לשבת מול הטלוויזיה, וזו השורה התחתונה"

      יורם מוקדי: "תחרות זה דבר טוב ומציאות משתנה זה דבר טוב. עובדה שיש לנו עדיין מנויים, אז כנראה שהחברות לא נרדמו". כך בפאנל "שינויים בהרגלי הצריכה" בפסטיבל "שובר מסך"

      פאנל שינויים בהרגלי הצריכה בהשתתפות יורם מוקדי (סמנכ"ל תוכן HOT), יונה ויזנטל (סמנכ"ל תוכן yes), טמירה ירדני (מבעלי טדי הפקות), מנשה סמירה (מנכ"ל הרשות השנייה), גיא לרר (מגיש "צינור לילה" בערוץ 10) ויובל נתן (מנכ"ל מאקו).

      ד"ר ירון אריאל הציג את נתוני הסקר מדד יזרעאל לצפייה בטלוויזיה: בקרב אוכלוסייה יהודית בישראל, על פיו דפוס הצפייה הדומיננטי הוא בסלון בו צופים 85% מהציבור, זאת לעומת מקומות הצפייה האחרים בבית.

      עוד עולה מהסקר כי צפייה בטלוויזיה היא פעולה שעושים אותה הכי הרבה בני 55 פלוס (כ-83% מהם). בטווח גילאי 15-24 ישנם יותר צעירים שלא רואים טלוויזיה ברמה יומית אלא צורכים תוכן בדרכים אחרות.

      נתון נוסף: ישראלים, בניגוד לצרכנים אחרים הם צרכני אקטואליה כבדים מאד ומעדיפים לראות את האקטואליה בשידור חי (כ-89%). כך גם לגבי תכניות אירוח, משחקי ספורט וריאליטי. סדרות בעברית פחות נוטים לראות מז'אנרים אחרים בלייב.

      השלמת תוכן באינטרנט: עד גיל 25, למעלה ממחצית מהמשיבים אמרו שיפנו לאינטרנט כדי לצפות. לעומת זאת, 43% מבני גילאי 25-34 מדווחים על הורדת תוכן טלוויזיוני טרם שידורו. קרוב למחצית מהגילאים הצעירים צופים בתכני וידאו ביוטיוב ובאתרים דומים.

      נתון נוסף שעולה מהסקר: הרוב מעדיף לראות טלוויזיה בלייב (74%), 34% בפורמטים אחרים, 22% במחשב בעת השידור, 31% בצפייה לאחר התכנית. צריכת האקטואליה נמצאת ביציבות: מחצית צורכים מהרדיו, עלייה בצריכת תכנים ממקומות מקוונים. עליה בקריאת עיתון מודפס עקב חינמונים המחולקים בכל מקום.

      פאנל שינויים בהרגלי הצריכה (נמרוד סונדרס)
      הרוב מעדיף לראות טלוויזיה בלייב. משתתפי הפאנל (צילום: נמרוד סונדרס)

      "עברנו את מיליארד ההזמנות ב-VOD"

      יורם מוקדי: "תחרות זה דבר טוב ומציאות משתנה זה דבר טוב. עובדה שיש לנו עדיין מנויים, אז כנראה שהחברות לא נרדמו וראו שהמציאות השתנתה. לפני שבע שנים השקנו VOD, נתנו מענה לשינוי אחד בהרגלי הצריכה. עברנו את מיליארד ההזמנות. צריך לתת ערוצים יותר טובים ותוכן לפי דרישה. עדיין צריך מישהו שיארוז ויפיק את כל התוכן בחבילה. בשביל זה משלמים לנו כסף. זה שפה ושם אפשר למצוא כל דבר בודד בנפרד, עדיין אצלנו זה בא ביחד".

      לדברי מוקדי, "מודלים שעובדים בארה"ב לא בהכרח עובדים פה. אחת ההצלחות שלנו היא שאנחנו מייצרים תוכן בעברית, והלקוח שלנו רוצה גם תוכן ישראלי, ולא משנה אם זה עספור או הבורר, או תוכן לילדים. הילדים שלי יהרגו אותי אם אוציא להם את התכנים שהם אוהבים. הקהל האמריקאי מקבל את התכנים בחינם עם פרסומות, ובארץ לא מקבלים, אלא רק דרך הטלוויזיה, בתשלום ובלי הפרסומות. קשה לי לראות את הבית הישראלי שיוותר על הפקות מקור, שידורי ספורט והנוחות שהיא חלק מהמשחק. נראה לאן התחרות תקח אותנו, אולי גם המחיר ירד. תחרות זה דבר טוב, אני אוהב את זה".

      יורם מוקדי (נמרוד סונדרס)
      "מודלים שעובדים בארה"ב לא בהכרח עובדים פה". מוקדי (צילום: נמרוד סונדרס)

      "עם כל הכבוד לנו, המודלים האמיתיים מתרחשים באמריקה"

      יונה ויזנטל אמר: "הצרכנים רוצים לשבת מול הטלוויזיה ולראות טלוויזיה, וזו השורה התחתונה של כל הסקרים. לכן תכנים חינם הם תכנים חלקיים, הסטרימר שלנו הוא חלק ממרכז הבידור הביתי. זה מצריך מאיתנו חשיבה אחרת ומאמץ גדול, אבל בסופו של דבר הצופה מרוויח מזה. אנחנו צריכים ללמוד מהטלוויזיה האמריקאית, כי עם כל הכבוד לנו, המודלים האמיתיים מתרחשים שם. יש להם מונופול עולמי על עולם התוכן, חברה כמו דיסני שמחזיקה אינספור ערוצים, מכניסה בעשרות מונים מהמדיות האחרות, ובסופו של דבר הם תומכים קודם כל בשידור הטלוויזיוני".

      לדברי ויזנטל, "המודל האמריקאי שונה מהמודל הישראלי: ערוצי השידור לא משלמים עלות מלאה על הפקה ושידור של תכנית אלא מקבלים כספים מגורמים אחרים. נט פליקס, למשל, הוא תוכן ספריית וידאו. הוא מוצר מצוין, שרק מעצים את הלקוחות בטלוויזיה ולא מפחית אותם. מניח שיגיע לישראל בצורה כזו או אחרת".

      יונה ויזנטל (נמרוד סונדרס)
      "בסופו של דבר הצופה מרוויח". ויזנטל (צילום: נמרוד סונדרס)

      "'הצינור' זה סוג של גימיק. זה לא יחליף את HBO"

      טמירה ירדני: "אני חושבת שעולם הניו מדיה בשלב הזה של הקריירה, גרם לתפוצה ושיווק הרבה יותר גדולים ממה שהיו קודם. הדרמות גם לא במצב גרוע, אבל התופעה הזו עושה חסד בעיקר לאיוונטים כמו אוסקר ושאר פרסים. עולם התוכן הזה שונה, ומעביר חוויות מכל מיני סוגים בלי להראות דווקא את המוצר. חברות התוכן יכולות לדלג על המתווך וליזום לבד, מה שיהיה לנו מאד מעניין בתקופה הבאה".

      לדבריה "תכניות הריאליטי המגוונות מובילות לקראת גמר. אנשים מתמכרים ואוהבים, מתערבים לגבי זכויות ורוצים לראות בניצחונם. אין לחץ יוצא דופן, זה תמיד עובד מתוך רצון לעשות את הדבר הכי מרגש והכי משתף. אני אמנם מאד אוהבת את "הצינור", אבל זה סוג של גימיק. זה לא יחליף את HBO, אלא זה עניין של גיל. בוא לא נתעלם מהמהות של אמנות הטלוויזיה. זה עולם שלם של עשייה שאי אפשר לבטל אותו בטלוויזיה חכמה".

      טמירה ירדני (נמרוד סונדרס)
      "בוא לא נתעלם מהמהות של אמנות הטלוויזיה". ירדני (צילום: נמרוד סונדרס)

      "התקשורת המסורתית חייבת לנסות להפסיק לחנך ולסדר את הטלוויזיה"

      מנשה סמירה התייחס לדברים ואמר: "במדינת ישראל אוהבים לצפות ביחד, בריל טיים ובוודאי בפריים טיים. כשהצעירים הללו יגדלו נראה לאן זה הולך. אני חושב שאי אפשר יהיה להתעלם מהמאפיין הישראלי שלי הצפייה המשותפת. הברודקסטרים, בניגוד מוחלט למתרחש בעולם, מחזיקים את רוב מדינת ישראל בזכות הסנדביץ' של התכנים שמגישים דרך הטלוויזיה בלבד. הניו מדיה היא משלימה ורק נתנה אפשרויות נוספות. קשת-מאקו היא אולי אחד הדברים המתקדמים והחכמים ביותר. תכנית שמשלבת הפעלה תוך כדי צפייה, ככל שיתחכמו עם העניין הזה וייזמו דברים חזקים יותר, זה יביא את השינוי. רגולציה בזמן הקרוב תישמר על מנת להבטיח שהסנדביץ' הזה ימשיך להינתן. אם יש סכנה שאני רואה בטווח העתידי הוא בהשקעה ביצירת מקור. אני לא רואה עדיין את המודלים העסקיים שיפתרו את הבעיה הזו".

      גיא לרר הוסיף, "טלוויזיה חכמה היא מה שבסופו של דבר יעשה סדר בכל הכאוס הזה, ויביא את כל הדברים ביחד. עוד נעביר ערוצים בטאץ', נוכל לדבר אל המסך ולהיות בפייסבוק ביחד. זה פתרון פשוט, נוח ושקל ליישם אותו. מי שיצליח בעולם כזה של טלוויזיה חכמה ומדיות משולבות, יצליח. את הטלוויזיה צריך לעשות יחד עם הקהל, ולא לנצל את הניו מדיה כדי לקדם את הטלוויזיה. התקשורת המסורתית חייבת לנסות להפסיק לחנך ולסדר את הטלוויזיה".

      לרר גם התייחס ל"צינור לילה" בהגשתו: "המלאכה עצמה היא סוג של מדריך תיירים. אתה נכנס לארץ נפלאות גדושה, ויש לך מדריך מקצועי שלוקח אותך ביד ומראה לך דברים מסוימים. העתיד הוא אפילו הגשת תכניות טלוויזיה במסגרת מסוימת. כמו שיש מסלול חיילים בטלפון, למשל, יהיה להם מדריך גם בטלוויזיה".

      יובל נתן סיכם את הדיון: "האינטרנט בארץ הוא מפגר ברמות, גם כשמוכרים לך עשרה מגה בסוף אתה מקבל הרבה פחות. שנית, כל התחום של הזכויות לא ייפתר בקרוב. שלישית, אנשים מוכנים לשלם כסף בעבור תוכן של סרטים. יש משהו פסיכולוגי שגורם לאנשים לשלם עשרים שקלים עבור סרט, ולא מוכנים להוציא עשרה שקלים בעבור פרק בסדרה שהם אוהבים".

      עוד ב"שובר מסך":
      בן כספית: "מעולם לא הייתה תקשורת כל כך אוהדת ראש ממשלה"
      פרס "כד החלב" הוענק לאורלי וילנאי וגיא מרוז: "להיות עיתונאי חברתי זה לא נוצץ"
      במאי "עבודה ערבית": "בקשת פחדו ממינון השפה הערבית בסדרה"