פעילים חברתיים זועמים על מעריב: דנקנר מנסה לפגוע במחאה המתקרבת

פעילים מרכזיים במחאה החברתית של הקיץ שעבר זועמים על כתבת התחקירים אורית רונאל ועל עיתון מעריב שעבורו ערכה בימים האחרונים תחקיר על הטרדות מיניות במאהל המחאה של הקיץ האחרון. רונאל, שהציגה עצמה כ"כתבת של עיתון גדול", הפיצה בתחילת השבוע אי-מייל ובו ביקשה מאנשים ששמעו על הטרדות מיניות במאהלים או חוו הטרדות כאלה – ליצור עמה קשר. "אני מעוניינת להביא את התופעה לידיעת הציבור כי שמקרים כאלה לא יישנו ותוגבר המודעות לנושא", כתבה רונאל.

ארד אקיקוס, יועץ וחוקר מדיה חברתית ומי ששימש כמנהל המדיה במטה המחאה החברתית בקיץ האחרון, שלח לכתבת תגובה זועמת, אותה ניסח כפראפרזה על מכתבה המקורי. "ישנם כתבים פופוליסטיים שלוקחים תופעה ידועה שמתרחשת בכל מקום ובכל זמן ומנסים לקשר אותה באופן תדמיתי לדבר הכי יפה ונקי שקרה במדינה, כמו למשל המחאה החברתית. כתבים אלה מונעים בעיקר משיקולים אשר זרים לעבודה עיתונאית נקיה", ענה לרונאל. "כתבים אלו פוגעים באזרחים במדינה רק כדי ללקק לעורכים שלהם ", הוסיף.

רונאל, כך נראה, צפתה כי יהיו טענות כי היא מנסה לפגוע בהתארגנות לקראת הקיץ הקרוב. "אין לי כל כוונה להכפיש את המחאה כולה, להיפך", כתבה בפנייתה. "צריך שאנשים יהיו ערים לסכנה הזאת כדי שתופעות כאלה לא יקרו במחאה המתקרבת ובאה עלינו לטובה". אקיקוס העלה את הפנייה של רונאל ואת תשובתו אליה לרשת החברתית, ועורר דיון סוער בנושא.

בשיחה עם וואלה! ברנז'ה הפנה אקיקוס אצבע מאשימה כלפי מעריב אשר מלכתחילה נתן לרונאל אור ירוק לערוך תחקיר מסוג זה – העוסק בנושא שנידון כבר בשנה שעברה. "לכולם די ברור מה מתכוונים לעשות פה, בוא לא ניתמם", אומר אקיקוס. "בוא נצא מתוך נקודת הנחה שהיו אינסוף הטרדות מיניות במחאה – גם זה לא הופך כתבה כזו עכשיו ללגיטימית וזה ברור לכל עיתונאי".

"לפרסם כזה תחקיר עכשיו זה אך ורק בשביל לעשות דמוניזציה למחאה. זו דרך נמוכה של אנשי ההון והשלטון לנסות ולהקדים תרופה למחאה המתקרבת ולפגוע בה. ממש לא מפתיע אותי שזה מיועד למעריב, ככה זה כשנוחי דנקנר מוריד הוראות מלמעלה. לא היה מפתיע אותי אם היו עושים את באותה מידה גם בישראל היום, ושמים אותו ליד התמונה שהם פרסמו בהפגנה האחרונה".

רם און אגמון, פעיל חברתי נוסף, ענה גם הוא לרונאל. "למרות שאת מציינת שאין כוונת לפגוע במחאה, בעיני כתבה כפי שציינת כן נועדה להרתיע אנשים לצאת למאהלים", כתב לה בתשובה. "הייתי מציע לך לעסוק בנושאים העשויים לעניין את הציבור של המוחים, כמו למשל ההוראה לכאורה שהגיעה לעיתונאים של מעריב לא לסקר את המחאה, והסיקור הכה נכה וחסר של המחאה בעיתונאים של קבוצת מעריב".

"נכון שבימים המתקדמים של המחאה היו מקרים בודדים של תופעות שליליות וחמורות כמו גניבות והטרדות מיניות, אך ככל שאני יודע, שום דבר חריג מעבר לממדים הרגילים של התופעות האלה, או ייחודי למחאה", אומר אחד ממובילי המחאה החברתית בקיץ הקודם, רגב קונטס, בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "לפרסם כתבה כזו עכשיו, תחת מעטה הפוליטיקלי קורקט של 'למה לא להתעסק בזה', זה בבירור עוד ניסיון להשחיר את פני המאבק החברתי ואף יותר מזה – לסתום עליו את הגולל לחלוטין".

"מתוך 87 אחוז מהעם, יש את האנשים הנורמטיביים, ויש גם את אנשי השוליים שמבצעים פשעים. היו כתבות כאלה גם בזמנו – אבל להדגיש דווקא את זה עכשיו? זה שקוף", הוא מוסיף ."יכתבו הכל על אנשי המחאה כדי למנוע ממנה לקרות, אבל למזלנו הפייסבוק קיים, וזו האלטרנטיבה האמיתית. יאיר לפיד חווה את זה על בשרו – עכשיו חוותה את זה גם אורית רונאל".

הכתבת אורית רונאל אמרה בתגובה לדברים: "התחלתי בתחקיר לאחר שהגיעה אלי עדות על אונס לכאורה שהתקיים במאהל רוטשילד וכן עדויות על הטרדות מיניות. משום כך הטענה כאילו התחקיר הונחת מלמעלה היא טענה הזויה ומופרכת. הניסיון להשתיק את הקולות הללו באמצעות הפרכת תיאוריית קונספירציה כדי לא לפגוע בתדמית המחאה אינו מסייע להנחלת העיקרון של אחווה וצדק חברתי. אני קוראת לכל מי שחווה/חוותה הטרדה מינית להתלונן".

ממעריב נמסר בתגובה: "הכתבת אורית רונאל אינה נמנית על מערכת עיתון מעריב. גם הנושא המוזכר בפנייתכם – לא נבדק ולא טופל על ידי מערכת העיתון".

david_a@walla.net.il