עורכת משנה ב- Time out
גיל: 36
מה בעצם אני עושה? אחראית על כתבות המגזין של העיתון.
מחפשת סיפורים ונושאים ראויים לשער, מנסה למצוא את התמהיל הנכון, מנסה לצמצם בהתמדה את מספר המיילים שעוד לא קראתי, נעה בין סינון יחצנים לרדיפה אחריהם, מלחיצה כתבים שלא עומדים בדד ליין, וביום שני בערב אני כל פעם מופתעת מחדש לגלות שגם הדד ליין להגשת טור הטלוויזיה שלי כבר הגיע ועדין לא ראיתי תוכנית אחת, אז אני מתיישבת לצפיה מרתונית וכותבת את הטור לתוך הלילה. מדי פעם יש בו תובנות על טלוויזיה, לרוב יש בו תובנות קטנות על החיים שלי פה.
השכלה: תואר ראשון בסוציולגיה-אנתרופלוגיה ותאטרון.
תפקידים קודמים: התפקיד האחרון היה עורכת תרבות בעיתון העיר זצ"ל. לפניו עשיתי בערך כל תפקיד אפשרי בהעיר, שהיה הבית שלי במשך תקופה ארוכה ומקום שמאוד אהבתי. בכל צומת שהייתה לי בו אפשרות לעזוב את העיתון התקשתי לעשות את זה ונפרדתי ממנו רק כשלא הייתה ברירה ובשוקן החליטו לסגור את הבסטה. לפני כן עבדתי קצת במקומונים חיפאים וברדיו האזורי (רדיו צפון ורדיו חיפה).
מי פתח לך את הדלת לתעשייה: לא מעט אנשים אבל נדמה לי שבעיקר שרון גל, שכעורך זמן חיפה הציע לי לכתוב כתבות מגזין למקומון וגרם לי להבין כמה עונג יש ביכולת הזו - לספר סיפור בעיתון.
איפה את בעוד 5 שנים? שאלה מצוינת. מקווה שלפחות האינבוקס שלי יגיע למצב של 0 הודעות שלא נקראו.
מה אוכל/ת לצהריים? חלשה בארוחות מסודרות. בדרך כלל זה נגמר בקורנפלקס שנאכל ישר מהקופסה בין המטבח של העיתון לאשקובית שלי.
פרגני למתחרים: יגאל סרנה הוא אדם שנותן לי השראה בעבודה שלו. מתרגשת לראות אותו באירועים תקשורתיים רץ עם פנקס קטן ועט, ריפרוטר במובן הכי אולד-סקולי עם יד של סופר. אוהבת לקרוא טקסטים של חבריי הטובים אלון עידן ואיתי זיו וגם של מורן שריר, ומאוד מעריכה את הניסיון של הארץ להשמיע קול לא מינסטרימי וללכת לעומק גם בסיפורים החדשותיים. המתחרה הישיר היחיד של Time Out הוא עכבר העיר. שם, בעמוד הראשון מתחת לקרדיט של תמונת השער, מופיעה הפינה החביבה עלי: חידוד שלרוב נועד לרדת עלינו ב-Time out. זה מכמיר לב.
