"הייתי שמח לעוד שנה אחת בתפקיד, אבל השר הבהיר לי שאצלו אין הארכות"

לפני פחות משבוע נפרד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ניצן חן מתפקידו לאחר 4 שנים סוערות בהן הטלוויזיה המסחרית, בכללה זו הרב ערוצית עליה היה מופקד, עברה לא מעט טלטלות. המשבר בערוץ 10, השקת מערך שידורי החינם (ה-DTT), מלחמות היוצרים סביב עתידו הלוט בערפל של ערוץ 8 וחוסר שביעות הרצון חסרת התקדים סביב שירות הלקוחות של HOT - בין כל אלו, אחת הביקורת שהוטחו יותר מכל על המועצה ועל העומד בראשה הייתה כי היא קולה כמעט ואינו נשמע באף אחד מהנושאים שעלו על הפרק.

רצית להמשיך בתפקיד?
"לא עוד ארבע שנים, אבל הייתי שמח לעוד שנה אחת, בהחלט. יש כמה פרויקטים שהגיעו לכלל הבשלה וזו תחושה של החמצה. אחד כמוני, שלא הגיע מהשפה הרגולטורית, צריך יותר מארבע שנים כדי להשלים מהלכים. לא הסתייע".

אתה לא רואה בכך הבעת אי אמון של השר כחלון?
"לא. היה לי די ברור והשר הבהיר לי שאצלו אין הארכה של קדנציות, והערכתי גם את יושרתו וגם את כנותו. השר אמר שזה לא בגלל שהוא לא מעריך את עבודתי. בשבוע שעבר הוא בא להיפרד מאתנו באופן אישי. זה לא אישי אלא עניין קונספטואלי. מתוך 27 שרי תקשורת היו שניים שהטביעו את חותמם – אחת היא לימור לבנת שהעלתה את הלוויין, שפתחה את השוק לערוץ 10 ואפשרה ערוצים ייעודיים אצלנו. השני הוא השר כחלון – שהטביע את חותמו בשוק הסלולר. ועדיין, לפניו 2 אתגרים מאד מורכבים שאלו השוק הקווי ושוק השידורים שעדיין רבה המלאכה שם".

העובדה ששר התקשורת בחר לשים את הפוקוס על נושא הסלולר לא באה על חשבונך?
"השאלה שלך טובה. אין לי תשובה בשחור ולבן. שר התקשורת הנוכחי הוכיח שכשהוא מסתער יש לו קבלות מוכחות. אם עכשיו, אחרי שהוא הוכיח שהוא רפורמטור בתחום הסלולר הוא יחליט להטביע את חותמיו גם על שוק הטלוויזיה הרב ערוצית, אז אני אופטימי. חשוב לזכור שגם כאן, בלי כחלון לא היה ה-DTT. בשנה וארבעה חודשים שנותרו לו הוא יכול להסדיר את תחום הניו מדיה בכללים ואם צריך בחקיקה ראשית".

אחת הביקורות בתעשייה מדברת על מינויים תמוהים שלך, כמו זה של היועץ המשפטי למועצה, שהוא חסר רקע בשידורי טלוויזיה.

"רעשי רקע תמיד היו ותמיד יהיו. נציבות שירות המדינה בחרה יועץ מצוין, שאמנם לא בא מתחום השידורים, אבל כאן החיסרון הוא גם היתרון. עו"ד דודי קובסניאנו ממלא את תפקידו מצוין. התפקיד של יועץ משפטי הוא לתת תמיכה משפטית ולא לקבוע אג'נדה. בעבר באו יועצים משפטיים, ששר הולך ושר בא, מנכ"ל הולך ובא, והם היו לעולם נשארים, וקובעים את המדיניות. המנגנון היה היועמ"ש, שהם חשבו שעל פיהם יישק דבר. אני בחרתי יועץ שבא לתת שירות משפטי. יועץ משפטי שקובע גבולות גזרה, ולא בא עם אג'נדה פרטית לעומתית למועצה.
לא נעים לומר, אבל בכל מה שקשור לתקשורת ולרגולציה יש לא מעט תככים ואגו, אבל כשאתה בודק את ההישגים של המועצה בארבע השנים האחרונות, המטוטלת נעה לכיוון ההצלחה".

יש קונצנזוס שההצלחה הגדולה שלך היא כל מה שקשור להסדרת שידורי הספורט, והכישלון הוא שמבחינת הצרכן הסופי בכיס – כלום לא השתנה.

"ההצלחה בהסדרת שידורי הספורט היא לא הצלחה בנקודות, אלא בנוק אאוט. כשהצטרפתי למועצה ב-2008 כיו"ר, חברי המועצה הסתובבו עם מאבטחים כי הם פחדו מאוהדים. עשינו שם מהפכה. קבענו לראשונה מפרטים איזה מפעלים יהיו בשידור פתוח, ואיזה לא. כל צרכן ספורט יכול להגיד לך שהוא מרגיש את זה. בלימת הזליגה של הליגה האירופאית והליגה הארגנטינאית לערוצים בתשלום היא רק חלק מזה".

"המועצה בראשותי קיבלה עשרות החלטות פרו צרכניות, אבל אני מסכים שבהיבט התוצאתי אין שינוי אמיתי", מוסיף חן. "מצד שני, תחשוב מה היה קורה אלמלא המועצה. בלי רגולציה על הספורט מחירי השידור היו עולים משמעותית ובסוף זה היה מגולל על הצרכן. תחום הספורט הוא תחום רווי מריבות על זכויות שידור. אופ"א ופיפ"א מנצלות את הסיבה שגופי שידור בארץ רוכשים חבילות לפעמים רק כדי לשים במגרה שהיריב לא יקנה".

ומה בנושא החבילה הצרה, מדובר בפספוס.
"נושא החבילה הצרה הוא אחד הכישלונות שלי. יחד עם זאת, זו אחת הבשורות הכי גדולות – שהצרכן ישלם רק את מה שהוא צורך. אבל אחת הסיבות שאין חבילה צרה טמונה בייעוד של מועצת הכבלים והלוויין, שיש לה עוד מטרות כמו שמירה על הגיוון והפלורילזם בטלוויזיה הרב ערוצית".

נו באמת, זה כמו שחברה סלולרית תגיד שחשוב לה לשמור על שירות טוב ולכן היא לא מורידה מחירים. זו לא תשובה מספקת כשמדובר בשוק תחרותי.

"נכון. אגף התקציבים במשרד האוצר, שמ-2003 מנסה לחייב את HOT ו-yes לשאת בעלויות, נאלץ להתקפל בוועדת הכלכלה מלחץ החברות ומתוך חשש שזה יוביל לקריסה של אחת מהן. הסיבה השנייה היא הטכנולוגיה. נניח ה-DTT, שכבר היום יש להם 350,000 משקי בית. תוך זמן קצר יהיו תחליפים לחבילה צרה. ייתכן מאד שכבר היום אין מקום לחבילה צרה במתכונת המסורתית שלה, מסיבה פשוטה – העליות של חבילה צרה במתכונות הדואופליסטית היום, מכל המחקרים והבדיקות שעשינו לא תצא משמעותית זולה יותר".

זאת אומרת, מדובר במלחמת האתמול.
"ייתכן מאוד שכן".

ומה עם הסדרת שוק הטלוויזיה באינטרנט. רק בשבוע שעבר הכריזה פרטנר כי עד סוף השנה תשיק שירות טלוויזיה באינטרנט (IPTV) במחיר של 99 שקל, שיתחרה חזיתית בחברות הכבלים והלוויין. הוועדה שיזמת יחד עם מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, גיבשה המלצות, אבל אלה מעולם לא הבשילו לכדי חקיקה או רפורמה. שוב, פספוס.

"כשאני התחלתי ב-2008, כולם הפחידו אותי שפרטנר משיקה את אורנג'טיים וטענו שהרגולטרו נרדם בשמירה. ואני אומר לך, לא רק שהאורנג'טיים הוא לא חלופה, אלא מדיה משלימה. זה זאב זאב ששנים מדברים עליו, והוא עדיין לא כאן. מדובר בלחץ, שאני יכול להבין אותו, של החברות המתחרות, אבל זה עדיין לא כאן".

"כל עוד מדובר במוצרים משלימים לטלוויזיה ולא במוצרים תחליפיים, התערבות של הרגולטור פירוש סירוס ובלימה של המיזמים האלה שהם אינטרס צרכני ממדרגה ראשונה", מוסיף חן. "בעיניי, זה לא פספוס אלא אחד ההישגים הגדולים. תפקידו של רגולטור הוא לא לסמן וי על המלצות של ועדות מומחים".

אם באמת מדובר במיזמים כל כך עתידיים, אז למה הם לחוצים.
"שנים מדברים על זה, והוא עושה קולות של אוטוטו מגיע. מה לעשות שהוא לא מגיע. הטכנולוגיה תמיד מקדימה את הרגולציה. טוב שהוועדה טחנה את תוצאותיה לאט. וטוב שהיא בדקה איך הטכלונוגיה מתעצבת. והיא קבעה עקרונות מאד פשוטים: אימוץ העיקרון האירופאי שאומר אדישות טכנולוגית – כלומר, לא משנה מה הפלטפורמה – העיקרון הערכי שולט. המועצה בראשותי עשתה סוף לרומניטיזציה של האינטרנט. הפחידו אותנו - לא לגעת באינטרנט, ונגענו באופן מדוד. בשורה התחתונה, הטלוויזיה המסורתית מנצחת בנוק אאוט את כל המיזמים, תראה את טבלאות הרייטינג. שתיים – כל עוד זה מוצר משלים – לא נוגעים. ושלוש – עד שאין נגיסה של 7% בלוח השידורים. זה לא מספיק שיש מדי פעם קבצים אודיו ויזואליים. צריך שהטלוויזיה תהיה לינארית לכל דבר, שיש לזה מלא קריטריונים. רק בהינתן שלושת העקרונות הללו תחול עליהם רגולציה".

"במקביל, המלצנו גם להקים צוות ריסון שיעשה תהליך של דה רגולציה אצל HOT ו-yes. לתת להם קרדיט שהם יעשו רגולציה בעצמם, כמו הגנה על קטינים לדוגמא. עם זאת, הרגולטור עומד על משמרתו ולא הולך לשום מקום".

חלק מתפקידו של הרגולטור הוא גם להתכונן לעתיד לבוא, לא?
"יש הגיון בדבריך, אבל כמי שעסק למעלה משנתיים, עשרות שעות בשבוע בנושא הזה, תרשה לי לומר לך שאין מיזם אינטרנטי אחד שעומד במבחנים של שידורי טלוויזיה באינטרנט, ודי לחכימה ברמיזה. הלוואי וזה יקרה, אבל אנחנו רחוקים משם".

ערוץ החדשות, היה הבייבי שלך, שלא נולד לבסוף.
"יש חמישה ערוצים שהמדינה החליטה שהיא רוצה לקדם: ערבי, חדשות, רוסי מוזיקה, ומורשת. מתוכם, בשלושה המועצה קיבלה ציון נכשל, ובשניים היא הצליחה לגרד את ההיתכנות הכלכלית שלהם - ערוץ 9 וערוץ 24".

הערוץ הערבי גם באוויר, אם כי הוא מקרטע.
"הערוץ הערבי עבר חבלי לידה לא קלים בעוגת פרסום קטנה מאד, אבל תבחן אותי עוד 3 חודשים ותגיד לי אם הוא ראוי או לא".

וערוץ מורשת ישראל אליו הוצאתם מכרז, מתי הוא יהיה באוויר?
"למרות שדרת פרסום מקרטעת – ריד מיי ליפס - יהיה ערוץ מורשת תוך חצי שנה באוויר".

"לגבי ערוץ החדשות, אני באמת ובתמים חושב שבמדינה מטורפת כמו ישראל מתבקש ערוץ שיתעסק במה נעשה כאן במתכונת CNN, גם בנושאי ביטחון אבל בעיקר באוריינטציה כלכלית. המכרז לערוץ החדשות מוכן לשיגור והוא לא יוצא משני נימוקים – חוסר הוודאות לגבי עתידו של ערוץ 10 ועוגת הפרסום שקטנה. אין מקום עכשיו להוסיף ערוץ שניזון מעוגת פרסום. ברגע שנדע מה קורה עם ערוץ 10 אז נדע איך להתנהל. אין לי ספק שעם הצפי ששנת 2013 תהיה שנת מפנה, הערוץ הזה יקום כבר השנה. השקעתי המון בלהרים את הערוץ הזה".

נראה שם את יעקב אילון?
"זה גם בחזונו של יעקב אילון. לעניות דעתי זה רק עניין של זמן עד שהערוץ יקום. אני משוכנע שיקומו שחקנים שירצו לצאת להרפתקה הזו, ויש לי יסוד להניח שתוך שנתיים ערוץ כזה יעמוד על הרגליים ולא יבקש הנחות רגולטוריות".

ומה עם ערוץ 25, הערוץ המזרחי.
"ערוץ 'אחלה' לצערי לא התרומם מכל מיני סיבות. במקרה הזה לא הרגולטור אשם".

ברשת קיבלו רגליים קרות?
"אני מניח שמי שקיבל את ההחלטה להקים אותו חשב פעמיים לפני".

אחד ההישגים הבולטים שלך, עליהם אין עוררין הוא נושא הטיפול בתוכן שיווקי. לא קצת פופוליסטי?
"שאלה טובה. אתה צודק. המצב העובדתי הוא שבכוחותיי הדלים של עשרה עובדים במועצת הכבלים אני לא חושב שיש לי את היכולת למגר את תופעת הפרסום הסמוי או התוכן השיווקי שזו מכבסת מילים לאותו דבר. אני לא באמת חושב שקנס של כמה אלפי שקלים יגרמו שם לתזוזה אמיתית, למרות שניסיתי לצמצם את התופעה ואפילו מבקר המדינה החמיא לי על כך. מה שכן, אני מסכים שהגיע הזמן לבחון את הכללים מחדש ולהתיר תוכן שיווקי באופן חלקי ומדורג. למשל, כל עוד יש גילוי נאות לצופה בבית – יש מקום לשקול להתיר שיתופי פעולה מסחריים תוך מתן גילוי נאות מוחלט בערוצי נישה בהם לא נגרם נזק לצרכן. עדיף להתמודד עם התופעה הזו כמו גבר, ולא להתעלם מזה שיש כאן משהו שרק גדל וגדל, ויפה שעה אחת קודם".

לפני חודש בערך הודעתם שאתם שוקלים להטיל על HOT ו-yes התחייבות רגולטורית להשקעה בקולנוע ישראלי. לאור העובדה שהם גם ככה משקיעים בו, למה לעגן את זה בחוק?
"הסיבה היא שבשנים האחרונות הן מזייפות. עד היום זה היה אופציונלי. לא חלה עליהן חובה להשקיע אבל הם יכלו לבחור בין השקעה בקולנוע או בדרמה מרכבת. HOT בשנת 2011 השקיעה 0 שקלים בקולנוע. yes גם הגיעה לסכומים נמוכים. לא יקרה כלום אם הן גם ישקיעו".

מה הקשר בין כבלים ולוויין לקולנוע?
"השקעה בקולנוע ישראלי תשביח את כל היצירה הישראלית. יש הלימה ויש ממשק בין התסריטאים".

לפני מספר שבועות חשפנו בוואלה! ברנז'ה שהחלטת ללכת על תפקיד מנהל הערוץ הראשון, וחזרתך בך ברגע האחרון. למה?
"היו לי מחשבות לחזור לבית הגידול שלי, ובסוף הבנתי שזה לא מה שאני צריך".

אם כבר יצירה, בדוח המבקר האחרון נטען שאין במועצה ייצוג הולם ליוצרים.
"בדיוק השבוע מונתה נציגת היוצרים במועצה נעמי שחורי, שנבחרה אחרי ויה דולורוזה שנמשכה שנה וחצי. זו החלטה שבכלל לא נמצאת בסמכויותיי ולא בכוחי. ספק אם זה בסמכות השר. זו ועדת המינויים. אבל המבקר צודק".

ברית המועצות - זה מתחיל להשמע כמו מד"ב.
"הבשילה השעה לעשות את הרפורמה הזו. אני חושב שהטלוויזיה הרב ערוצית משוועת לרגולטור שיסתכל על הכל בעיניים אחידות. אבל אם אתה שואל אותי מה יותר בהול ודחוף – ברית המועצות או הסדרת הניו מדיה – המדיה יותר חשוב. לו אני שר התקשורת, הייתי תומך בהסדרת הניו מדיה, ושהברית תחכה קצת. את הברית היה נכון לפני 5 שנים וחבל שלא עשו. אבל כרגע התלכדות הטכנולוגיה מצריכה חשיבה רוחבית ולא אנכית. אולי צריך לעשות את ברית המועצות יחד עם זה, ולכרוך את השניים".