יו"ר ועדת הכספים גפני: "יש לסיים את סאגת הרפורמה"

יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, שנכח בדיון בוועדה: "ב-5 באוגוסט אנחנו אמורים לחתום על ההסכם הכולל עם האוצר ואנחנו נחושים לעמוד בתאריך הזה"

דוד אברהם
23/07/2012

הרפורמה ברשות השידור, אשר כפי שפורסם בוואלה! ברנז'ה - פרטיה כבר נסגרו כמעט סופית עם משרד האוצר ואף נקבע מועד טקס חתימה, הגיעה היום לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. בתום דיון על העיכובים ביישומה, דרש יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מנציגי האוצר, "לסיים בהקדם את סאגת הרפורמה ברשות השידור עד 5 באוגוסט". גפני הדגיש את חוסר הנחת של הוועדה מהפגיעה בעובדי הרשות: "אנחנו חרדים מהפגיעה בשידור הציבורי אך בעיקר מהפגיעה בעובדים. הם צריכים לקבל את כל מה שמגיע להם על פי חוק ואת כל מה שהוסכם עליו לגבי עובדי המגזר הציבורי".

גפני הביע תרעומת על עיכוב החתימה על ההסכם בין המדינה לרשות השידור, ביישום הרפורמה ודרש מאנשי אגפי החשב הכללי באוצר והממונה על השכר "למצוא את מקרות המימון להסכם וליישום הרפורמה. יש לא מעט מקורות לממן את ההסכם ותשלום השכר עם מלוא הזכויות לעובדים".

יוזם הדיון, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר: "הכנסת הזאת עשתה רבות מאוד למען השידור הציבורי. אין מדינה דמוקרטית שמכבדת את עצמה ללא שידור ציבורי חזק ועכשיו יש לחתום על ההסכם הסופי בין המדינה לרשות השידור ולהוציא את הרפורמה אל הפועל. אם זה מתעכב בגלל הדרג הפקידותי במשרד האוצר זה לא מקובל. אני רוצה עוד תחרות ושידור ציבורי חזק. עד עכשיו אמנם לא באו לקבל רישיונות אך המטרה עודנה לחזק את השידור הציבורי. בראש וראשונה יש ליישם את הרפורמה ולחזק את הקיים".

"חסרים מאות מיליוני שקלים וזה גם אינטרס של רשות השידור"

יו"ר רשות השידור, אמיר גילת, שנכח בדיון, אמר: "ב-5 באוגוסט אנחנו אמורים לחתום על ההסכם הכולל עם האוצר, אנחנו נחושים לעמוד בתאריך הזה והעובדים שותפים למהלך הרפורמה. יש בעיות מימוניות ליישום ההסכם וזה נובע בעיקר מהפחתת אגרת רשות השידור. יש מחסור של כ-400 מיליון שקל". גילת פירט מהלכים שעומדים להתבצע על-מנת לממן חלק מהרפורמה, כגון מכירת נכסים נדל"ניים שבידי הרשות; העברת קרקעות ונכסים של הרשות ברוממה לידי המדינה ובניית בניין בן 24 קומות במתחם שערי צדק הישן שבו ירוכזו כל השידורים בירושלים. הנכסים ברוממה מוערכים בכ-250 מיליון שקל, ואילו נכסים של הרשות במתחם הקריה בתל-אביב, שגם הם יועברו למדינה, מוערכים בכ- 150 מיליון שקל; ביחד 400 מיליון שקלים שאמורים להוות מקור פיננסי לחתימה על ההסכם".

יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, דני זקן, הוסיף: "במהלך המשא ומתן כאמצעי לחץ, הוחלט שכל התוספות של המגזר הציבורי מ-2008 יתקבלו רק יכשיחתם הסכם הרפורמה".

רכז משרדים כלכליים ותקשורת בחשב הכללי באוצר, יונתן רזניק, השיב בשם האוצר: "אנחנו לא יכולים לחתום על הסכם אם הוא לא סגור פיננסית. חסרים מאות מיליוני שקלים וזה גם אינטרס של רשות השידור, שיש לה מקורות פיננסיים ליישום הרפורמה. אנחנו לא נשחרר 600 מיליון שקל על משהו שהוא לא סגור פיננסית. חסר מקור מימוני כדי שהרפורמה תצא לפועל ואנחנו מציעים ליצור אותו או מהפסקת הפחתת האגרה או העלאת אגרת הרדיו ב- 9 שקל למספר שנים עד 2018. עד שלא תושלם התכנית העסקית, כך שתהיה מאוזנת, לא נוכל לחתום על ההסכם".

רזניק הוסיף ש"קיים קושי נוסף; כשנחתמו הסכמי העבודה נקבעו במסגרתם גם סלי עבודה אך בשלושה פיילוטים שבוצעו, רשות השידור לא הצליחה לשדר במשך חודש שלם בסלי העבודה החדשים. הדבר הזה יוצר גירעון בתכנית העסקית של הרשות בכ- 20 מיליון שקל בשנה. הנושא ידוע לכל הצדדים וזה עלה בדיון אצל מנכ"ל משרד רה"מ שמלווה את הנושא. ברגע שהרשות חתמה היא מחויבת והיא צריכה להוכיח שתעמוד בכך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully