פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הלכה לעולמה המפיקה המיתולוגית של "קולה של אמא" איריס גולדמן-כהנוביץ'

      גולדמן-כהנוביץ', בת 40 במותה, הלכה לעולמה לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. בן זוגה: "לפחות הייתה ההזדמנות להיפרד כמו שצריך"

      אבל נפל הבוקר על גלי צה"ל: איריס גולדמן-כהנוביץ' הלכה הלילה לעולמה לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. גולדמן-כהנוביץ', בת 40 במותה, השאירה אחריה בעל ובת.

      איריס גולדמן-כהנוביץ' הייתה המפיקה המיתולוגית של התכנית "קולה של אמא" אותה הפיקה במשך יותר מ-15 שנים. עם שחרורה מצה"ל החלה לעבוד בגלגלצ כמפיקה ובמחלקת מבצעי שידור במקביל ללימודיה בביה"ס "כותרת". עם תום לימודיה התקבלה לסטאז' בתחנה בעקבותיו נשארה במהלך השנים ביצעה בתחנה תפקידים שונים.

      גולדמן-כהנוביץ' התראיינה לוואלה! ברנז'ה ביולי 2009, אז התייחסה להגעתה ל"קולה של אמא": "אל התוכנית הגעתי בעידודה ובתמיכתה של חברתי, השדרנית לאה עוז ז"ל, והיהשארות שלי בתכנית כל כך הרבה שנים היא גם סוג של הנצחה אישית שלי אותה", לשאלה איפה תהייה בעוד 5 שנים ענתה: " עדיין עורכת קולה של אמא... זו התמכרות כנראה".

      לפני שנתיים נודע לגולדמן-כהנוביץ' כי היא חולה בסרטן השד. בשנים האחרונות תועדה ההתמודדות שלה עם המחלה בפירוט רב בבלוג של בן זוגה דרור כהנוביץ'. "איריס גם נתנה הוראות מדוייקות לגבי אופן הקבורה שלה (אזרחית, בארון בלבד), ושהיא רוצה שלשבעה יגיעו חברים עם ילדים, כמו שתמיד הגיעו לבית עם ילדים. חוץ מזה היא מכינה מכתבים לדר, שתקבל אותם באירועים מיוחדים בחיים שלה ועוד דברים שישארו אחריה", כתב אתמול בבלוג בהתייחסו לבתם דר בת הארבע.

      "מה עדיף? להיפרד באיטיות מבן זוג כשיודעים שהסוף קרב או לשמוע על המוות בפתאומיות (כמו בתאונת דרכים) ואז להצטער שלא הספקנו לעשות דברים ביחד? במקרה של איריס, מצד אחד קשה לראות בן זוג דועך כשהמחלה משתלטת עליו, וגם אנחנו בתחושה שלא הספקנו חלק מהדברים שרצינו, אבל מצד שני לפחות יש את ההזדמנות להיפרד כמו שצריך", הוסיף כהנוביץ'.

      הלווייתה תתקיים הערב בשש בבית העלמין באבן יהודה.

      "דורות של עיתונאים גדלו על הסטנדרטים הקשוחים שאיריס הובילה"

      ראש מחלקת חיילים וצבא של גלי צה"ל, עומר פרנקל, הכיר את איריס גולדמן-כהנוביץ' כמעט שני עשורים ובשנים האחרונות עבד עמה כמעט באופן יומיומי. "התכנית הזו הייתה הבייבי שלה. סיוון דורון תמיד הייתה אומרת 'ותודה לאיריס גולדמן האמא של התכנית' וזה אכן היה מוטו שעבר אצלה כל החיים – האמהות. לצד אמהות לדר, הבת שלה, איריס הרגישה כאמא של החיילים ושל האמהות האחרות, זה היה עבורה חלק בלתי נפרד מהעשייה. היה לה זכרון פנומנלי לחיילים – אם היא הייתה שומעת שם של חייל שנפל מיד היא הייתה זוכרת אם הוא או אמא שלו היו בתכנית ומתי", מספר פרנקל.

      פרנקל מספר כי פורמט התכנית כפי שהוא היום, בשידור חי והוצאה של ניידת שידור לשטח, הוא פרי פיתוחה של גולדמן-כהנוביץ'. "דורות של עיתונאים גדלו על הסטנדרטים הקשוחים שאיריס הובילה. היא דרשה מצוינות, מעולם לא קיבלה מעולם לא. תמיד הייתה אומרת 'אתה מפיק, אז תפיק'. אין הרבה מפיקות כמוה, היא הייתה מסוגלת להטיס מאיזה כפר נידח באתיופיה אמא של חייל בודד ולהוביל תוך כדי משדרים מיוחדים בצורה מיומנת. התכנית שהיא השאירה לא תשתנה, אבל הערכים שאיריס הנחילה ושיטות העבודה והסטנדרטים – הם יהיו נר לרגלינו וכך נזכור אותה".

      עודד מנשה מגיש את "קולה של אמא" במשך שלוש השנים האחרונות, בהן שודרה התכנית גם בטלוויזיה החינוכית. "שידרנו כ-60 תכנית, כמעט שנה, עד שהתחלפה ההנהלה בחינוכית. זה הכניס לאיריס התרגשות גדולה, והיה כיף גדול במערכת. איריס הייתה אדם נצחי, היא הכירה את כל הצבא, את כל הסיפורים הטובים. היא תמיד ידעה את מי להביא ומתי, היא הייתה כל כך וותיקה שהיא ידעה בדיוק איך להגיע למקומות הנכונים כדי לעשות את התכניות הטובות ביותר וזה היה פשוט תענוג לעבוד איתה", הוא מספר לוואלה! ברנז'ה.

      "כשאומרים 'אנשי גלי צה"ל' מתכוונים בדיוק לאנשים כמוה – אנשים שמכירים את הצבא על בוריו, אשת שיחה שיודעת לכתוב סיפור ולשאול את השאלות הנכונות. היא הייתה אשת רדיו אמתית, היא זו שהראתה לי מה זה רדיו, שהרי באתי מהטלוויזיה. היה קל לשחות בתכנית כזו עם אדם כמו איריס, היא ידעה איך לנהל את התכנית ולהוביל אותה".

      "איריס לא נכנעה למחלה, היא המשיכה את החיים כרגיל. עד לפני חודשיים היא עדיין הגיעה לכאן בכל שבוע. גם כשהיא לא הרגישה טוב. הייתה באה לשידור ישר מהקרנות, ישר מטיפולים. אני מצדיע לה על זה. היא לא וויתרה למחלה עד הרגע האחרון, ועל זה היא הייתה גיבורה", אומר מנשה.