(עדכון: 21:59)
"לא מספיק בנינו בישראל עיתונות אינטרנט אמיתית. גם האתרים היותר מצליחים, ברמת האייטם הבודד זה מאוד דומה לפרינט זה אותם 400 מילה, אין שם פורמט אחר שעוד לא ראינו. אם אנחנו מסתכלים מעבר לים, שם מתחילה לצמוח עיתונות חדשה שבה העיתונאי הוא המותג", כך אמר הערב עורך הארץ אלוף בן בפאנל מיוחד בנושא מעבר עיתונות הפרינט הישראלית לזירה הדיגיטלית - אשר שודר בשידור חי בוואלה! ברנז'ה. בפאנל נטלו חלק גם עורך מעריב ניר חפץ, ולשעבר עורך אתרי קבוצת הארץ וכיום שותף בחברת RGB מדיה, חברת לייעוץ עיתונות וניו מדיה, גריג דוידוביץ, ואותו הנחה דרור גלוברמן, לשעבר כתב הטכנולוגיה של חדשות 2.
"אני לא חושב שהפרינט מת ולא נראה לי שהוא הולך למות, אבל הוא עובר רעידת אדמה של ממש והוא ייאלץ מעל כורחו להשתנות מהקצה להקצה בצורה דרמטית וייאלץ להתכווץ", פתח חפץ את הפאנל. "החזון הדיגיטלי הוא זהה פחות או יותר בכל העיתונים בישראל ובגופי המדיה בעולם, השאלה היא מה קורה באמצע איך עושים את המעבר הזה, אילו מחירים אנחנו נשלם במעבר הזה ואיך אפשר למזער אותם ומה יהיה מחר בבוקר, שזה מה שחולף בראש של מרבית העיתונאים בישראל".
חפץ סיפר כי עיתונו השיק בתחילת החודש אפליקציית אייפד אשר עלתה לאפסטור בצורה שקטה, ללא פרסום ומינוף. "אנחנו בחרנו בגרסה שדומה לעיתון הפרינט ומוסיפים עליה סטילס וקטעי וידאו, עד עכשיו יש לנו 15 אלף הורדות", סיפר, ואמר כי בעיתון הופתעו ממספר המורידים הגבוה. "תפוצת מעריב למנויי העיתון המודפס ירדה בשליש בעשור האחרון זה הכיוון של הדיגיטל וזה הכיוון של הפרינט", אמר חפץ.
"הדיגיטל לא מייצר הכנסות"
"קבוצות התקשורת המסורתיות בישראל נשארו פחות או יותר באותו מבנה, למרות חדירת האינטרנט והסמארטפונים. אנחנו כעת עומדים ערב הרגע שבו זה ישפיע בצורה דרמטית על התעשייה ועל כל אחד מאיתנו", אמר חפץ. "כל העיתונאים בפרינט עומדים על גדה אחת של הנהר ומאחורינו שריפה שמתקרבת. הבעיה המרכזית שמפריעה לנו לצלוח נהר כזה הוא שהדיגיטל לא מייצר הכנסות, אפילו לא קרוב, כמו בתעשייה הישנה. בדיגיטל המודלים העסקיים לא מצליחים לפצות על הכנסות הפרינט".
דרור גלוברמן, מנחה הדיון, שאל את חפץ האם מצוקת גופי התקשורת לא גורמת להם להתבצר דווקא בפרינט ולא להתקדם. "רוב קבוצות התקשורת אולי למעט ידיעות אחרונות, עשו את הצעדים שלהם מתוך אילוצים כלכליים ולא מתוך חזון או ראייה של העתיד. הגענו לשם מתוך מגבלות קשות", ענה חפץ.
"אני לא חושב שהמסות של העיתונאים יוכלו בתקופה הקרובה לחיות מעיתונות, אבל יש פוטנציאל לעתיד הרחוק", התייחס חפץ לעניין כוח העבודה בשוק התקשורת. בהמשך, הוא התבקש להתייחס לסוגיית ההכרה בוועד העובדים בעיתון ואמר: "בפרקטיקה, אני משתף פעולה באופן מלא עם נציגי הוועד במעריב", אמר חפץ. "גם כשאני עושה ישיבות על מצב העיתון אני מזמן נציג הוועד, אני חושב שהעת שבה אנחנו נמצאים היא כל כך משמעותית - אני הייתי רוצה שהעיתונאים לא רק יאמרו את דעתם אלא ייקחו חלק פעיל".
"שינוי הפורמט לא משנה את איכות התוכן"
"המיידיות היא לא דבר שמאפיין רק את האינטרנט" אמר אלוף בן. "היא הרי קיימת גם ברדיו וגם בטלוויזיה. הדבר החדש שקיים באינטרנט ושלא קיים במקומות אחרים, זה המדידה. לא מה שהם מספרים לנו שהם קראו כמו בסקרי TGI או מדידה מסובכת כמו ה"פיפל מיטר" אלא כזו בה אנחנו יודעים בכל רגע נתון כמה אנשים קוראים מה. ברגע שיש קהילת אנשים שרוצים לקרוא יש לנו זכות קיום. אם אנשים לא ירצו לקרוא את הסיפור, לא עשינו כלום. המדידה הזו מאפשרת לנו לראות מתי אנחנו פוגעים".
"זה מאוד מתסכל שעורך או כותב מגלה שהוא לא פגע אבל אנחנו עובדים בשביל הקוראים שלנו, ובעידן האינטרנט הם חלק מהסיפור. בטוקבקים, בתגובות, הם מדברים איתנו כל הזמן כי הם אומרים לנו מה הם רוצים לקרוא ואיך. הם ניתן להם את השירות הזה הם ירצו לקרוא אותנו גם בפרינט וגם בדיגיטל. הפלטפורמות משתנות כל הזמן, אבל מה שלא משתנה זה הרצון של אנשים שיספרו להם סיפור. אם נדע לעשות את זה נשרוד".
"כמה אנשים יעשו את זה, איך השינוי ייראה אלה שאלות גדולות מאוד", אמר בן. "כשאני הצטרפתי לעיתון הארץ היינו 90 אנשי מערכת, היום אנחנו פי חמש, כולל אנשים שעבודתם היא לא עבודה עיתונאית קלאסית כמו מתכנתים ומעצבים. נתנו אז פחות עמודים מאשר היום, וגם אז ידענו להיות רלוונטיים ולהשפיע".
בן התייחס גם לסגירת מוסף "השבוע" לאחרונה. "התכנים המרכזיים של 'השבוע' הופיעו באתר הארץ בלי המיתוג הזה של 'השבוע'. התכנים קיימים ולא ביטלנו אותם לא את הטור של יוסי ורטר ולא את הטור של בני ציפר. זה שינוי בהרגלי הקריאה, אבל הוא לא מהותי", אמר בן. "אני לא חושב ששינוי הפורמט משנה את איכות התוכן. אני לא נוסטלגי, יש איזו תחושה שפעם היו כאן נפילים אבל השינויים האחרונים הם עניין של הרגל. אני מציע לכולם לבוא איתי לארכיון הארץ ולהשוות לכתבות של פעם".