כתב העיצוב של "הארץ" (צילום: נמרוד סונדרס)
גיל: בשנה הבאה 40.
מה בעצם אני עושה? מכסה באופן שוטף וקבוע את תחום העיצוב בארץ ובעולם - כתבות, ראיונות, ביקורות, חדשות וכן הלאה. בנוסף, אני גם מפרסם כתבות במוסף הארץ במנעד רחב יותר של נושאים: עיצוב, צילום, תרבות דיגיטלית, אופנה, קולנוע ועוד. במקביל אני כותב בשמונה השנים האחרונות בלוג אישי בשם "פורטפוליו" בנושאי תרבות חזותית ולפני שנה התחלתי להעביר סדרה של מפגשים בבית העיר בתל אביב בשם "פורטפוליו לייב", שם אני מארח מעצבים אמנים ואנשי תקשורת מובילים.
השכלה: למדתי עיצוב גרפי במכון אבני; השתתפתי בסמינר לאוצרות, תרבות וביקורת בקמרה אובסקורה; ולקחתי חלק בתוכנית להיסטוריה ותיאורה של סביבה חזותית בבצלאל.
תפקידים קודמים: התחלתי לכתוב ביקורות במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" ב-2004. שנתיים לאחר מכן התחלתי לכתוב על עיצוב ואמנות במגזין "שמנת". ב-2008 עברתי לכתוב על עיצוב במוסף "גלריה". במקביל אני גם מעצב מגזינים ועטיפות של ספרים ומלמד בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל ובתוכנית לתואר שני בעיצוב משולב במכון טכנולוגי חולון.
מי פתח לך את הדלת לתעשייה? ליאת תימור והבלוג שלי. לפני שש שנים היא התחילה לערוך את מגזין שמנת ולקחה את הסטודיו שלי לעצב אותו. היא ידעה שאני כותב ביקורות ספרים ושיש לי בלוג ולכן הציעה לי לכתוב גם בשמנת על ספרים. לאחר שלושה גיליונות היא אמרה שזה בזבוז שאני כותב על ספרים כי יש המון אנשים שכותבים על ספרים אבל מעט מאד שכותבים על עיצוב, וביקשה שאתחיל לכתוב במקום על עיצוב ואמנות. משם זה כבר התגלגל הלאה.
איפה אתה בעוד 5 שנים? שאלה טובה. אף פעם לא הייתי מסוג האנשים שהציבו מטרות ועשו הכל כדי להגיע אליהן. אני מניח שזה יהיה משהו על הציר שנע בין תפקיד עריכה לבין תפקיד אקדמי או מוזיאלי.
מה אתה אוכל לצהריים? או שאני מחמם שאריות מאתמול או שאני מזמין מהקופי בר או מהבראסרי.
פרגן למתחרים: לצערי הרב אין בעיתונים היומיים האחרים כתב עיצוב במשרה מלאה, ובכל זאת, אני חושב שסיגל נמיר מ"סגנון" וחגית פלג רותם מ"גלובס" עושות עבודה מצויינת ורצינית למרות המגבלות שמעמידים בפניהן.
