"הפרינט לא מת. זה מיתוס"

בפאנל שפתח הערב את כנס אילת, אשר עסק במצבה של העיתונות המודפסת בישראל תחת הכותרת "המאבק על הבית", לא נמצאו תקוות גדולות להמשך חיי הפרינט.

בפאנל נכחו משה שלונסקי מהמכללה האקדמית יזרעאל, יהודה שרוני העורך הכלכלי של "מעריב", יועצי התקשורת מוטי מורל ורוני רימון, חן קוטס בר אף היא מ"מעריב", איציק אלרוב - מייסד תנועת הצרכנים וד"ר איציק ספורטה מאוניברסיטת תל אביב.

רוני רימון הספיד את עיתונות הדפוס. "אני משווה את העיתונות הישראלית לחולה במחלה סופנית. אנחנו משתדלים לעשות את הכל כדי להאריך את חייו. הצעירים אומרים שהם לא זקוקים לעיתונות הכתובה, אבל אני חושב שחייבים להאריך את חייה באמצעים מלאכותיים".

יוזם מחאת הקוטג' איציק אלרוב ציין את שיתוף הפעולה בין התקשורת הדיגיטלית והרשתות החברתיות, שלטענתו הזניק את המחאה החברתית: "המצב שבו אתרי החדשות מרכזים נתנו קישורים לעמודים ברשת החברתית – נתן כיסוי תקשורתי רחב מאוד למחאה. זה נתן אנרגיה גדולה להפגנות שלנו. זה היה המנוע הגדול שלנו". יועץ התקשורת רוני רימון אמר: "אם המחאה החברתית לא הייתה מגיעה לטלוויזיה, לא הייתה מחאה חברתית כזאת. המחאה הזו עדיין הייתה תלויה בתקשורת המסורתית".

מוטי מורל היה היחיד שסרב להשלים עם האמירות. "הפרינט לא מת. זה מיתוס. צריך לשים לב לפריחה של "ישראל היום". כשסופרים את העיניים שמסתכלות על נייר מודפס – אין ירידה בכמות, אולי להפך. זה דומה למה שקרה עם המחשב הביתי בשנות ה-80 – אמרו שהנה הולך להיעלם הנייר ויהיו לנו משרדים ללא ניירות. מאז חברות הנייר עלו ופרחו. לאנשים נעים יותר לקרוא מנייר". לדבריו, "כולכם מאשימים את אתרי האינטרנט, אבל אתם לא שמים לב ל'ישראל היום'. העיתון הזה עולה לבעליו 5 מיליון שקלים לחודש. הציבור מצביע ברגליים וקורא אותו יותר מכל עיתון אחר".

יהודה שרוני התייחס לדברים ואמר: "הציבור קורא את מי שמספק לו את המידע בצורה טובה יותר. לעיתון מודפס יש חשיבות גדולה ביותר על שמירת הדמוקרטיה. והציבור יודע את זה. תראו מה קרה כשאיימו לסגור אותנו. הציבור חיבק אותנו וכך גם המפרסמים שנרתמו".

קוטס-בר התייחסה למצב בעיתונה הסובל מקשיים וזה עתה החליף בעלים: "יכול להיות שהידרדרנו. שלא עשינו עיתונות מספיק טובה. הכתיבה ירדה באיכותה וירינו לעצמנו ברגל. לכן אין לנו על מה להתלונן כשהציבור בורח. צריכה להיות עיתונות איכותית יותר וכרגע היא לא כזאת".

בהמשך דבריו התייחס מורל גם להשפעת המחאה החברתית על מצב העיתונות. לדבריו, "משה כחלון הוריד את מחירי הסלולר, ואיציק אלרוב הוריד את מחיר הקוטג' ושניהם אחראים על מצב התקשורת בישראל. חברות הסלולר שהיו המפרסמות הגדולות הורידו את כמות הפרסומות וכך גם החברות שמייצרות מוצרי חלב". שרוני הוסיף: "הרעיון שהועלה במעריב היה מאוד רומנטי, אבל מבחינה כלכלית לא ניתן להרים עיתונות שנשען על כספי העיתונאים שכותבים בו".

קוטס-בר: "המחאה החזירה לנו את זקיפות הקומה. כשאתה מגיע לראיין מישהו, הוא מתייחס אליך בהרבה כבוד ככתב מעריב. בגלל שראה את המאבק שלנו ואת המלחמה על הבית".

רימון הוסיף: "לפוליטיקאים אין אינטרס שהעיתונות המסורתית המודפסת תישמר. אבל בכל זאת, היא תישמר כיוון שטובת המדינה דורשת את המשך קיום עיתונות הפרינט. ולכן, יש חשיבות שהמדינה תממן את העיתונות הזאת. וזה אפשרי: כל תלמיד בבית ספר יסודי ותיכון יוכל לקבל עיתון בעלות של שקל. למערכות העיתונים זה כדאי ולמדינה זה כדאי".