שורה של ראיונות אישיים עם בכירים בתקשורת נערכו הערב (שני) על ידי גדי סוקניק במסגרת הפאנל "מי הבוס" בכנס אילת. מו"ל מעריב שלמה בן צבי ויו"ר דירקטוריון ערוץ 10 אבי בלשניקוב שאמורים היו להתראיין - נעדרו מהכנס.
ראשון התראיין מפקד גלי צה"ל ירון דקל. "אין שום איסור על שידור השיר של יזהר אשדות בגלי צה"ל, ואם זו החלטה של עורך מוזיקלי אין כוונה להתערב בה אסרתי רק את ההשקה החגיגית", אמר דקל בהתייחס לפסילת השקת הסינגל של אשדות לפני כמה שבועות שעוררה ביקורת רבה במה שנתפס כהשתקה של חופש הביטוי בתחנה. "היום לא היינו מקימים את גלי צה"ל, הערך של התחנה הוא כמותג", אמר. "היום גלי צה"ל בנוף התקשורתי היא תחנה טובה, אמינה, חזקה ומשפיעה ופופולארית. יש לשמור עליה כמו שהיא. אם היא תופרט היא לא תהיה גלי צה"ל", אמר.
"שוקלים גם השקעה בתחום התחקירים"
אחרי דקל עלה גדי להב, העורך הראשי של וואלה!. "הסוגיה העיקרית שוואלה! מטפלת בה היא מערך החדשות של האתר, שהיה עד עתה טוב - וצריך להיות מצוין", אמר. "מטרתנו הוא להפוך את וואלה! לאחת ממערכות החדשות המובילות בישראל". להב התייחס גם להשקעה ההולכת וגדלה של אתרי האינטרנט בווידיאו. "הטלוויזיה תאבד מכוחה לא בגלל וואלה! אלא בגלל האינטרנט בכלל, כיוון שעניין מהדורת השבט של צפיית השיא בשמונה בערב הולך ופוחת. גורמים חדשים נכנסים לזירה, והגורמים האלה הם האינטרנט".
להב ציין כי עיקר המשאבים של וואלה! מושקעים כיום בתחום החדשות והספורט, ונתן כדוגמה לכך את רכישת זכויות שידור של משחקי ספורט וההשקעה בפעילות הווידאו. "מה אתה תורם לעיתונות? מתי פרסמתם סקופ שזעזע את המדינה?", שאל סוקניק. "נכון האינטרנט לא הפיל ראש ממשלה ולא שינה סדרי עולם", ענה להב. "גם לוואלה! וגם למתחרים יש כתבים, הם מצוינים והם מביאים סיפורים, ואנחנו שוקלים גם השקעה בתחום התחקירים. כל עיתונאי יודע שכבר היום אי אפשר לדלג על וואלה!, והמטרה שלנו להרחיב את התחום הזה".
"יש סיכוי טוב להצלחת ערוץ 10 עם התייעלות"
בהמשך עלתה איילת מצגר, מנכ"ל בפועל של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. "חלק מהבעיות של ערוץ 10 נובעות מההתנהלות שלו ואלה דברים שהוא צריך לבדוק", אמרה מצגר. "ערוץ 10 נמצא במצב שבו אין לו חובות תוכן אלא דמי זיכיון ותמלוגים למדינת ישראל. פנינו לאוצר, אבל אני לא אופטימית בסוגיה הזו. יש מלכוד שהחוק הכניס את כולנו אליו. אני חושבת שיש סיכוי טוב להצלחת הערוץ עם התייעלות ועם המעבר של כל הערוצים למשטר הרישיונות.
"הכפפה של הרשות השנייה לממשלה היא קטסטרופה. אני תומכת בברית המועצות וחשוב שיהיה גורם אחד בעל ראייה כוללת של השוק, אבל חשוב שהגוף הזה יהיה עצמאי", אמרה מצגר. "לטעמי לא היה שיח ציבורי ער בסוגיה הזו וזה ואם צריך אנחנו נעורר אותו".
"הבעיה נמצאת בחקיקה, ולכן הסיפור הזה התגלגל לממשלה. כולנו ידענו שנגיע לרגע הזה, נקטנו צעד מרחיק לכת מבחינתו והודענו על חילוט הערבויות ועכשיו האקדח המעשן הזה לא על השולחן שלנו". מצגר עמדה על פעילות הרשות: "הקמנו את המערך הדיגיטלי 'עידן פלוס' וזה מפעל שלנו, אבל את הקיום שלנו אנחנו מצדיקים כל יום, אנחנו מפקחים על ערוצים שמה שמוביל אותם זה שיקולים עסקיים ואנחנו מייצגים מולם את הציבור".
"אין בחינוכית שיעורי אבטלה סמויה או גלויה כפי שחושבים"
הבא להתראיין היה אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית. "הלכתי לחינוכית בראש מורם", התייחס למינויו לתפקיד, מינוי שנתקל בניסיונות טרפוד של לשכת ראש הממשלה. קובלנץ התייחס לטענת האבטלה הסמויה בחינוכית. "אין שם שיעורי אבטלה סמויה או גלויה כפי שחושבים. לפני עשר שנים מצבת כוח האדם בחינוכית הייתה כפולה, והאתגר כרגע הוא לייצר בכוח האדם הנוכחי מוצרים מצוינים. הוצאנו לפני כמה ימים תכנית פרישה מרצון", גילה קובלנץ.
"האם תמכרו את השטח של החינוכית ותבנו משהו קטן יותר? באולפנים שלכם היום יכול לעבוד ערוץ מסחרי", נשאל קובלנץ. "אנחנו בוחנים את הדברים, אבל יש עם זה בעיות רגולטוריות". לגבי הצורך במערך אמר קובלנץ: "אני משוכנע שלטלוויזיה יש תפקיד באנומליה של התקשורת הישראלית, אין הרבה מקומות בהם אפשר לעשות תוכן איכותי בלי לחץ של רייטינג", הוסיף.
הוא התבקש להדגים צעד משמעותי שעשה בחינוכית. "המטרה של החינוכית בהקמתה הייתה לשפר את החינוך במדינה באמצעות טלוויזיה, אבל היום המסך הטלוויזיוני הוא לא המקום הראשוני לייצר את הדברים האלה לכן אנחנו מעבירים בחודשים האחרונים את כל התכנים שלנו ליו-טיוב. בתפיסתי הלאה החינוכית תייצר מוצרים גרפיים אינטרנטיים חינוכיים, שיהיו באינטרנט שם הילדים נמצאים, כמו אינפוגרפיקה ואודיו".