"השבר בעולם התקשורת היה קורה גם ללא ההשלכות של המחאה החברתית, אבל המפרסמים ניצלו את נקודת הזמן הזו והשתמשו בה כתירוץ להוריד את הוצאות הפרסום שלהם. עולם התקשורת עובר תהליכים מורכבים מאוד כמו מעבר הפרינט לדיגיטל ויש לו קשיים שונים שקיימים גם בעולם, אבל השילוב עם עצירת הפרסום פגע מאוד בתעשייה". כך אמר הערב (שני) חגי גולן, עורך העיתון "גלובס", בכנס העיתונאים באילת.
הדברים נאמרו בפאנל שכותרתו "האם העיתונות הכלכלית נרדמה בשמירה?" בהנחיית קרן מרציאנו, מגישת "תוכנית חיסכון" בערוץ 2. בפאנל השתתפו גם נחמיה שטרסלר, הפרשן הכלכלי של "הארץ" ו"חדשות 2", פרופסור אבישי ברוורמן ממפלגת "העבודה", יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמן שאמה-הכהן מ"הליכוד", סתיו שפיר המתמודדת לרשימת מפלגת "העבודה" וד"ר רועי דוידזון מאוניברסיטת תל אביב.
גולן אמר גם כי "התקשורת הכלכלית חטאה בסיקור האלפיון העליון. אני גם מודה בחטא הזה. האדרנו את הגורמים החזקים במשק. אפשר לומר שזו הייתה מגמה כלל עולמית ולא רק שלנו. היללנו את הטייקונים הגדולים. אבל אפשר לומר שהמצב השתנה היום אנחנו שואלים האם זה טוב שאנשים כאלה ירוויחו כל כך הרבה כסף".
"הבעיה היא עם עיתונים שיש להם רק קו אחד כלפי המחאה"
באשר לשאלה אם טוב שפרשנים כלכליים יתפסו צד בסיקור המחאה אמר מתי גולן: "זה טוב שלכל פרשן תהיה דעה משלו ושיתקיים ריבוי דעות. הבעיה היא עם עיתונים שיש להם רק קו אחד כלפי המחאה ואתם יודעים לאיזה עיתון אני מדבר" (TheMarker ד.ו).
נחמיה שטרסלר בחר לתקוף את הסיקור העיתונאי בכל הקשור לניהול תקציב המדינה וטען כי עיתונאים רבים תמכו בהוצאות הממשלה באופן לא אחראי: "חלק גדול מהתקשורת תמך בהעלאת השכר לרופאים, לפרקליטים, לתקציב החינוך, לביטחון, לחרדים ולשטחים. אבל כשהחל להצטבר גרעון ונחשף גודלו, כל אותם עיתונאים התלוננו כיצד הגענו למצב הזה". על לסיקור האלפיון העליון אמר שטרסלר כי "נדמה לנו שהמצאנו את המילה החדשה הזו 'טייקון'. אבל אני כבר ותיק בעולם התקשורת. הנושא זה לא חדש. גם בשנות השמונים התלוננו על כך".
המתמודדת הטרייה לרשימת מפלגת "העבודה" סתיו שפיר הביעה סיפוק מהסיקור התקשורתי: "המחאה לא קופחה. עיתונאים הרגישו שזהו תור הזהב של העיתונות הכלכלית. סוף סוף הקשיבו לעיתונאים שמסקרים את התחום החברתי והכלכלי ובכלל, העיתונות הכלכלית יצאה מהבועה של וול סטריט ועברה לסקר את האדם הקטן. היא לקחה תפקיד נוסף להציע פתרונות לחברה".
עוד הוסיפה שפיר כי "כעיתונאית בעבר הרווחתי 5,500 שקל בחודש. אני לא הייתי צריכה לנחש איזו מצוקה יש גם במקצוע הזה. לכן המחאה דיברה גם לאנשי התקשורת ובצדק. כמו שהיא דיברה לכל המעמד הבינוני".
"המחאה הייתה הרבה יותר חזקה מאיתנו"
המנחה קרן מרציאנו שאלה את נחמיה שטרסלר אם היה חוזר על דבריו כשביקש להפסיק את סיקור המחאה מחשש שהדבר יפגע בפרסום של החברות הגדולות במשק, דבר שימנע כניסת מזומנים לכיסי כלי התקשורת השונים. "הפרזתי בהסבר שלי של השפעת המחאה על הוצאות הפרסום של 'שטראוס' ו'תנובה' אבל התקשורת לא ממש עשתה את החשבון הכלכלי האישי. אף עיתונאי לא קיבל הוראות לא לכתוב משהו בגלל שזה עלול לפגוע במפרסמים".
באשר לשיקולי העורכים בנוגע לבולטות הפרסומים על המחאה, אמר חגי גולן: "לתקשורת אין פריבילגיה אם לסקר או לא. המחאה הייתה הרבה יותר חזקה מאיתנו. התופעה הזו היתה כל כך רחבה וחזקה ששום כלי תקשורת לא היה יכול להתעלם ממנה. אתה יכול להחליט איזה ווליום אתה נותן לזה, אבל זה לא נתון לשיקול דעת מלא שלך".
ד"ר דוידזון סיפר לנוכחים על מחקר כמותי שערך על פני העיתונות הכלכלית בעקבות המחאה החברתית: "בדקנו את מילות המפתח של המחאה ומדדנו את כמות העיסוק במילים כמו 'טייקונים' ו'צדק חברתי' והן כמעט נעלמו לחלוטין מהעיתונים הגדולים כמו בידיעות ומעריב זמן קצר אחרי ההפגנות. בעיתונות הכלכלית לעומת זאת, המינון נשאר עדיין גבוה מאוד באופן יחסי".