פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דליה נכנסת לממ"ד

      עודף ”ברברת” בגל השידורים החיים והתעלמות מסבל האוכלוסייה הערבית? מועצת העיתונות הפיצה הבוקר דו”ח לעורכי החדשות הבכירים וביקשה לרענן את המלצותיה בנושא

      פרסום מיקומים של נפילות טילים, היעדר ביקורת כלפי המבצע הצבאי, מסירת מידע על מבצעים עתידיים, עודף "ברברת" בגל השידורים החיים והתעלמות מסבל האוכלוסייה הערבית - כל אלה הם נושאים המעסיקים היום את ציבור צופי החדשות, אולם מועצת העיתונות התייחסה אליהם כבר בשנת 2007 בדו"ח מיוחד שהוציאה לאחר מלחמת לבנון השנייה. הבוקר (ראשון), היום הרביעי למבצע "עמוד ענן", היא הפיצה שוב את הדו"ח לעורכים הבכירים של החדשות בישראל וביקשה לרענן את המלצותיה בנושא.

      הביקורת הרחבה על האופן שבו תפקדו אמצעי התקשורת בעת ימי הלחימה הביא להקמת וועדה לקביעת כללי אתיקה בעת מלחמה ואלה צורפו לתקנון האתיקה. בפניה הופיעו, אז, יותר מעשרים אנשי צבא ועיתונאים בכירים בהם האלוף גדי אייזנקוט, אז מפקד פיקוד הצפון ודוברת צה"ל באותה העת מירי רגב, אל"מ סימה ואקנין-גיל המשמשת גם היום כצנזורית הראשית והעיתונאים רונן זרצקי שהיה אז ראש מערכת החדשות של "הארץ", יון פדר העורך הראשי של YNET, שלום קיטל שהיה אז מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 והפרשנים הצבאיים אלון בן דוד, רוני דניאל, יואב לימור ואלכס פישמן.

      ההמלצה העיקרית של מועצת העיתונות הייתה "הימנעות מן הרעות הנובעות משידורי הגל הפתוח", שידורים שחברות החדשות מעבירות באינטנסיביות מאז תחילת הלחימה. המועצה מבקשת מחברות החדשות לשים לב למסירת מידע לא בדוק, למעט מהעצמת כישלונות ותקלות ולהימנע מסיקור המעוות את התמונה הכללית בחזית ובעורף המועצה המליצה אז שהכתבים הצבאיים יעברו הכשרה מקצועית לקראת דיווח בעתות לחימה.

      במועצה הדגישו אז את היעדר הביקורתיות כלפי הפעולה הצבאית, במיוחד בימיה הראשונים. המועצה לא תיחמה את התחום בכללים אולם העירה לכלי התקשורת בהקשר זה כי "גם בעת חירום מחויבים העיתונאים בקיום כללים בסיסיים של עיתונות חופשית במדינה דמוקרטית - בעת חירום אף ביתר-שאת".

      לעניין גלי השידור הפתוחים התייחסו אז יואב לימור ויון פדר. לימור אמר כי "הרעה הכי חולה של המלחמה מבחינתנו זה כמות השידורים ... מכיוון שאין לך אינפורמציה כל הזמן, זה מייצר המון, המון קשקשת. נאמרים דברים שאולי לא צריכים להיאמר מבחינת הסגנון ולעיתים גם מבחינת המהות". יון פדר אמר דברים דומים: "הבעיה הייתה עודף תקשורת, מלל יתר... זאת בעיה פסיכולוגית, רגשית, בקרב הנמענים". פדר הוסיף כי באותם ימים התקשורת לא הבינה תחילה שמדובר במלחמה ונקטה שיטות סיקור המקובלות בפיגוע.

      הביקורת הקשה ביותר שהועברה, אז, על אמצעי התקשורת הייתה עניין הדיווח על נפילות. הוועדה קבעה אז שלא היה לדיווח הזה בסיס אובייקטיבי. "הציבור לא העלה בדעתו שהדיווח אושר על ידי הצנזורה, סבר כי הדיווח מקל על טיווח ומשום כך הביע דאגה וחרדה נוכח שידורים אלה", נכתב. גם הכתבים הצבאיים וגם הצנזורית הראשית הסכימו כי ההחלטה לא לדווח על מיקם של נפילות לא הייתה מקצועית אלא נבעה מקולות שעלו מהצבור שחשש, שלא בצדק, כי בדיווחים מסכנים אותו. "זוהי תופעה שיש להביאה בחשבון כאשר מתכננים סיקור של מלחמה בעתיד", נכתב בדו"ח.