גורמים ב”מקור ראשון”: ”מעריב הוא עסק מפסיד, והוא מאיים כמו צל”

מתחת לכותרות האדומות של המלחמה, ובחסות ענני הקרב, החלו בשבוע האחרון במעריב בשלב הבא בגלגולו החדש של העיתון תחת שרביטו של שלמה בן צבי. אחרי שהזעזועים העיקריים כבר מאחוריו - השלמת הרכישה ומרבית שינויי כח האדם של המערכת, ההערכה היא כי בשבועות הקרובים תתפוס תאוצה הוצאתה לפועל של תכנית הסינדיקציה בין מעריב ל"מקור ראשון". לא כל הפרטים סגורים עדיין, אבל עובדי "מקור ראשון" אשר להם עד עתה לא היה חלק פעיל במה שקרה בבית מעריב - החלו לתפוס חלק אמיתי במשחק, וכמו אצל עמיתיהם בקרליבך, גם להם יש לא מעט דאגות.

"כמובן שאת עובדי 'מקור ראשון' מלוות הרבה חששות מאז התחיל העסק עם מעריב, וגם כאן לא ידעו מה בדיוק קרה ואיך דברים ייראו", אומר כתב של העיתון בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "צריך לזכור שעם כל מה שעבר על עובדי מעריב, גם כאן היו לא מזמן פיטורים וקיצוצי משכורות, עורכים שעזבו, מוספים שנסגרו. בטח שהיו חששות". הכתב מזכיר שאחרי שבן צבי הצהיר על הכוונה לרכוש את מעריב כונסה המערכת להרמת כוסית לרגל ראש השנה, כזו שנקבעה הרבה קודם לכן. למרות התקוות באותו היום במערכת בן צבי לא אמר לעובדים מילה על הנושא, "ולא הרבה מאוד יודעים כאן גם היום", מוסיף הכתב.

גם עורך של אחד המוספים המרכזיים בעיתון מצטרף לדברים: "ברמה האישית יש חוסר וודאות, יש הרבה כתבים למשל שלא יודעים מה קורה איתם. איחוד של מערכות זה תמיד תהליך קשה ויש בו מחירים קשים ברמה האישית. אבל בגדול, התחושה שיש סינרגיה חיובית". הוא מוסיף.

את ניצניה של אותה סינרגיה ניתן היה לראות כבר בשבועות האחרונים. מאמרים וכתבות של כותבי מעריב ניתן היה למצוא מודפסים ב"מקור ראשון" ולהיפך, וכותבים כמו קלמן ליבסקינד, שלום ירושלמי, בן דרור ימיני, ועמיר רפופורט שהצטרף לאחרונה התפרסמו במקור ראשון, ואנשיו אלעד טנא, צביקה קליין, עמית כהן, אורי אליצור, אריאל כהנא ואחרים מצאו את מקומם במעריב.

אולם, אלה רק ניצנים ראשונים, כאלה שמשמעותם היא על גבי נייר העיתון. כאשר הליך איחוד המערכות יגיע לשיאו, הדבר יורגשו גם במסדרונות. "בטח שהאיחודים יביאו לפיטורים. בכלל, ב'מקור ראשון' כל איזה שנתיים יש פיטורים, בדרך כלל אנשים מורידים את הראש ומקווים שזה לא יגיע אליהם", אומרת פרילאנסרית שפוטרה מיד לאחר רכישת מעריב מעבודתה ככתבת קבועה של "מקור ראשון". "פעם העיתון הזה היה מאוד משפחתי וזה היה מורגש. עכשיו זה הפך להיות מקום עבודה רגיל, במובן הזה מקור ראשון הולך ונהיה דומה לכלי התקשורת הגדולים", הוא מקוננת.

גם ההגעה הפיזית של ראשוני עובדי "מקור ראשון" לבית מעריב לא הייתה חלקה. לבד מהעורכים החדשים של עורכי המוספים העיקריים, הגיעו לבית מעריב גם עורכי חדשות לעיתון ולאתר NRG שנותר אחרי הפיטורים עם פחות מעשרה עובדים. בבית מעריב עדיין היו הלומי הפיטורים ההמוניים, ורבים מהם עוד עיכלו את המערכת החדשה תוך התעדכנות בשמועות וחתימה על טפסי טיולים. "זרקו לכאן כמה אנשים ואמרו להם להתחיל לעבוד ולתפעל מערכת חדשות שגדולה עליהם פי כמה", אומר כתב מעריב ששרד את סבב הפיטורים האינטנסיבי. "הייתה להם קצת כתף קרה מהאנשים במערכת", הוא מודה ומוסיף: "אבל זה טבעי, אנשים היו עצבניים אחרי שפיטרו את החברים שלהם ומיד מצניחים לידם אנשים אחרים שבאים באווירה שונה ממה שהיה מורגל". הכתב מתכוון, הוא מודה, לאוריינטציה הדתית על עובדי "מקור ראשון".

כתבת של אחד המוספים אומרת כי הרבה מאי הוודאות במערכת העיתון נובעת ישירות מאופיו של שלמה בן צבי עצמו. "יש הסכמה במערכת ששלמה הוא אדם מקסים ונעים הליכות, אבל יחד עם זה לא אדם שמחזיק באסטרטגיה כלשהי שהוא נעול עליה. אנשים לא מבינים אותו באמת ולא מרגישים שהוא נותן תחושה של יציבות", היא אומרת. "ב'מקור ראשון' יש אנשים מסוימים שכותבים על תחומים שהם הנישה של הנישה הם מאוד מצומצמים, ולכן החשיבות עבורם של לעבוד בעיתון היא עצומה. הם לא כמו כתבים רגילים שיכולים לכתוב בכל מקום אחר, עבורם יש במה אחת בלבד - 'מקור ראשון', וזה או לכתוב שם או בשום מקום".

"מתח, חוסר וודאות וחוסר ידיעה מוחלט. ניזונים משמועות", עונה כתב אחר לשאלה מה התחושות הרווחות במערכת העיתון בימים האחרונים. "אתר האינטרנט הוא הדוגמא הטובה ביותר לחוסר הוודאות", הוא משיב לבקשה להדגים את דבריו.
"יושבת מערכת שלמה שמזינה ידיעות - אבל היא עובדת על ריק. עד מתי ככה? הם לא יודעים. לאיזו מטרה בדיוק? גם זה הם לא יודעים. תחושת המורא מטפסת עד לעורכים הבכירים".

"דמיין שאתה עובד במפעל שלפי מה שאתה יודע לבוס שלך אין כסף להחזיק אותו, ואז פתאום אתה רואה שהוא קונה מפעל אחר. אתה לא יודע מה לחשוב", הוא מוסיף, ומספר כי התחושות הקשות לא התחילו עם עסקת מעריב - אלא רק התגברו לאחריה. "מערכת 'מקור ראשון' ישבה בבית קלקא בתל אביב. בן צבי עלה עם הרעיון לפיו זה שהעיתון ייצא מירושלים יש בזה אמירה ציונית, המנכ"לים של העיתון ניסו להוריד אותו מזה ללא הצלחה והרפתקת הקמת המערכת בעיר עלתה לעיתון כמויות אדירות של כסף והכניסה אותו להפסדים. זה גרר פיטורים, ויש במערכת העיתון פוסט-טראומה עוד מאז, זה לא היה כל כך מזמן".

"אבל יש שני צדדים למטבע", הוא מוסיף. "יש כתבים שמבחינתם זו קפיצה, בעיקר כתבי חדשות, ששמחים על כמה שיותר חשיפה. זה נחמד גם לפובליציסטים ששמחים לפרסום נוסף. אבל רק מתי מעט במערכת 'מקור ראשון' שודרגו באופן ממשי, הרוב יוצא או פוחד לצאת מופסד. הרבה מאוד פוחדים שהעסקה עם מעריב תגרור את מקום העבודה שלהם למטה והם יפסידו הכל. הרי מעריב הוא עסק מפסיד, זה ידוע, והוא מאיים כמו צל". לשאלה מה ייתן לעובדי 'מקור ראשון' בטחון במקום העבודה שלהם הוא עונה: "כולם מחכים לשמוע אם יש לבן צבי משקיע נוסף. בלי זה, הפחד הוא שמעריב יגמור כמו ערוץ תכלת או ערוץ המורשת או ישראלי או אחת ההרפתקאות האחרות - אני כבר לא זוכר איזה עוד היו".

עם זאת, יש גם מי שאופטימיים. "המהלך הזה של איחוד המערכות הוא ענק ומאוד מורכב, יש לו גם היבטים לא פשוטים ויש תזוזות גם בתוך מקור ראשון עצמו", אומר עורך בכיר אחר ב"מקור ראשון" בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "צריך להבין שהרבה מאוד דברים קורים תוך כדי תנועה". בתשובה לשאלה מה יכלול תהליך האיחוד, הוא אומר: "רוב המוצרים הולכים להתאחד, וזה יהיה דבר טוב לשתי המערכות. הרבה כוח אדם של מעריב בתחום החדשות נשאר וזה ייתן חיזוק ל'מקור ראשון' בקודה החלשה שלו, מצד שני, מעריב יקבל את רמת הפרשנות והתחקירים הגבוהה של מקור ראשון והמגזין המושקע שלו. התהליך יהיה משברי ואלה יהיו חודשים לא פשוטים - אבל שתי המערכות תצאנה נשכרות".

ובהערת אגב: בסוף השבוע שעבר ערך בן צבי מחווה לעובדיו החדשים, בהזדמנות שקשה לפספס. עם תחילת חלופת הפגזים ההדדית בין צה"ל לחמאס פנתה במהירות הנהלת "אחוזת הירש" ליצור קשר עם עובדי מעריב המתגוררים בדרום הארץ. כ-40 מעובדי המערכת, הדפוס והמנהלה נשלח לסוף שבוע בבית מלון על חשבון ההנהלה כדי להיות רחוקים מאזור הלחימה. אולי זה במקרה, אבל רשת המלונות אשר בה נשלחו העובדים הדרומיים ללון היא "רימונים", שבבעלות עופר נמרודי. אם להעביר מסר חם לעובדי מעריב שיש מי שדואג להם, למה לא לעשות זאת על גבו של מי שהם האשימו לא מזמן בהפקרתם.

עוד בנושא:
פרויקט מיוחד: 40 הפנים של מעריב
בן צבי בוחן: "דה מרקר" במקום מוסף "עסקים"
הכוכבים של שלמה: שפרה קורנפלד תכתוב למעריב