הדיון הנוסף בבית המשפט העליון בתביעה של סרן ר' נגד אילנה דיין יתמקד בשלוש שאלות עקרוניות בתחום לשון הרע וחופש הביטוי, ובה גם הקביעה התקדימית של העליון בסוגיית ה"אמת לשעתה", כך קבע השבוע נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס.
הדיון הנוסף יתקיים בעוד כחמישה חודשים בפני הרכב של שבעה שופטים, לבקשתו של סרן ר', לאחר שהעליון קיבל את ערעורה של דיין וקבע כי לא היה לשון הרע בכתבה שפרסמה בתוכנית "עובדה" בעקבות מותה של הילדה אימאן אל-האמס סמוך למוצב גירית ברצועת עזה ב-2004.
גרוניס הורה לצדדים להתמקד בשלוש סוגיות עקרוניות, ובראשן סוגיית ה"אמת לשעתה". זאת, לאחר שבתחילת השנה קבע הרכב של שלושה שופטי עליון כי הכתבה ששידרה דיין התבססה על האמת כפי שהיתה ידועה בשעתה, ובעיקר על כתב אישום שהוגש נגד סרן ר' ביום ששודרה הכתבה, ובו נטען כי הוא ביצע וידוא הריגה בילדה הפלסטינית.
שתי סוגית נוספות שיעלו לדיון הן האם הטיעון שיש עניין ציבורי בפרסום עיתונאי אינו תקף כאשר מתקיים במקביל הליך משפטי, והאם עיתונאי נהנה מהגנת תום לב כאשר, כפי שקובע החוק, "היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום".
פסק הדין שחיבר השופט בדימוס אליעזר ריבלין נחשב לפסק דין תקדימי, מכיוון שהוא קבע כי על התקשורת חובה לפרסם את "האמת במהותה" כפי שהיא ידועה בעת הפרסום. כמו כן, הוא קבע כי לא ניתן לקבוע שהיה לשון הרע בדיעבד בעקבות גילויים חדשים שלא היו ידועים בעת השידור ושהעיתונאי המפרסם לא היה יכול לדעת.
פסק הדין בעליון ביטל את החלטת שופט בית המפשט המחוזי בירושלים דאז, ושופט העליון היום, נועם סולברג, שקבע בדצמבר 2009 שהכתבה של דיין אכן היוותה לשון הרע והורה לפצות את הקצין ב-300 אלף שקל. עם זאת, שופטי העליון קבעו כי הפרומו לתוכנית היווה לשון הרע, וחייבו את "טלעד" לפצות את ר' ב-100 אלף שקל.
בעקבות ההחלטה עתרו פרקליטיו של סרן ר' לעליון בבקשה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב, הליך נדיר שמתקיים רק כאשר ההרכב הראשוני קובע תקדימים משפטיים או משנה הלכות משפטיות קיימות. לטענת פרקליטיו של הקצין, פסק הדין בערעור שינה "סדרי עולם בכל הנוגע לדיני לשון הרע ומעניק עדיפות, כמעט מוחלטת, לחופש העיתונות אל מול זכותו של אזרח לשם טוב".
הדיון הנוסף בפרשת אילנה דיין וסרן ר' יתמקד בלשון הרע וחופש העיתונות
גלעד גרוסמן
27.11.2012 / 13:12