הקמפיין הפוליטי של האוליגרך האנונימי שהטריד את מנוחת הגולשים השבוע ברשת הוא לא פחות מאשר קמפיין של אתרי האינטרנט הגדולים - כך כפי שחשפה הערב במסיבת עיתונאים ועדת המדרוג לאתרי האינטרנט בשיתוף עם משרדי הפרסום המובילים.
אולג פטרושקה התאפיין בעיקר בפעילות ענפה ברשתות החברתיות, אולם אייטמים על אודותיו עלו גם בכלי התקשורת המרכזיים. בתכנית "מערכת הבחירות" בערוץ 2 הציגו סיוון רהב מאיר ואודי סגל את הקמפיין של פטרושקה ככזה ש"אי אפשר להתחמק ממנו" ואמרו כי לא ברור מי עומד מאחוריו, והאם מדובר במועמד אמיתי. בעמוד הפייסבוק של פטרושקה שהוקם לפני פחות משבועיים נספרו היום יותר מ-2000 חברים, בערך פי שלושה יותר מאלה שיש לף הפייסבוק של "התנועה" בראשות ציפי לבני שהוקם באותו השבוע.
באתר האינטרנט של המועמד, כביכול, נכתב כי "אולג פטרושקה נכנס לחיים הפוליטיים בעקבות סלידתו מהמצב הנוכחי שבו רבים מדברים אך מעט עושים. החודש הכריז פטרושקה על הקמת תנועה פוליטית חדשה במטרה לרוץ לבחירות לכנסת ה-19 ולהנהיג את ישראל בחוזקה ובעוצמה אל מול האתגרים הלאומיים הגדולים". באתר הופיע גם מסמך קורות חיים של האיש, וצוין כי הוא "מקדיש את זמנו הפנוי לפעילות פילנתרופית ענפה בכל העולם ובין תחביביו נמנים שיט, ציד, איסוף פריטי יודאיקה ושחזור בתי כנסת ישנים בכל רחבי אירופה".
צפו ב"קמפיין הבחירות" של פטרושקה
"למען הסר ספק: יגאל פרקש הוא שמו המעוברת של אולג פטרושקה"
ברחבי הרשת עלה החשד שמדובר בחלק ראשון של קמפיין כלשהו, ונעשו ניסיונות להתחקות אחר המפרסמים. אתר הפרסום והשיווק "מזבלה" מצא כי האוליגרך כביכול הוא למעשה ישראלי בשם יגאל פרקש, וכי הדומיין של האתר רשום תחת שמו של אחד מעובדי חברת המובייל 'OnTheMob' של גורני דיגיטל - אולם בחברה הכחישו קשר לקמפיין. בעמוד הפייסבוק של פטרושקה התייחסו לחשיפת שמו של פרקש, וכתבו כי "למען הסר ספק והרגעת הספקולציות: יגאל פרקש הוא שמו המעוברת של אולג פטרושקה. מטעמי הקמפיין הוחלט במטה הבחירות שלו שיפעל בארץ בשמו המקורי".
כך זה נראה בעמוד הבית של וואלה!
לא כיוונו לפייסבוק, ולא ליוטיוב
גל תורג'מן, מנכ"ל ועדת המידרוג, הסביר היום במסיבת העיתונאים שקיים בחברת האינטראקטיב D-say, אשר ניהלה עבור הוועדה את הקמפיין מבחינה קריאטיבית: "לא יכולנו להשתמש בשחקן מקצועי. היינו צריכים מישהו אמיתי, שלא מגיע מתחום המשחק. העלינו את הקמפיין שלו בכל האתרים הישראלים הגדולים. לא כיוונו לפייסבוק, לא ליוטיוב. המטרה הייתה להוכיח את כוחם של האתרים הישראלים. הקמפיין עלה בסך הכל בעשרה אתרים כחול לבן". לדבריו, "הוכחנו שהקמפיין הוא כלי יעיל לפרסום באינטרנט, ושחשיפה לבאנרים יכולה להכפיל מודעות למותג פי שניים. קשרנו בין המודעות למותג לבין החשיפה שלו, וזה המסר למפרסמים".
תמיר יובליץ', הבעלים של חברת D-say, הסביר כי לקמפיין נחשפו כ-2.3 מיליון משתמשים - מעל ומעבר למה שציפו כשהפיקו אותו, והוסיף: "המטרה הייתה לדמות קמפיין אמיתי שיראה למפרסמים את האפקטיביות של קמפיין דיספליי אינטרנטי (מבוסס באנרים, ד.א.). הקמפיין עלה בעשרה אתרים ישראלים מובילים החברים בוועדת המדרוג, בהם וואלה!, ynet, מאקו, נענע10, תפוז, דה-מרקר, גלובס, One, ספורט5 וביזפורטל. האתרים תרמו את שטחי הפרסום אשר שוויים עמד על 300 אלף שקל".
"בשלושה ימים בלבד הגענו ליותר מארבעים אלף חיפושים בגוגל, ובדיקה של חברת יפעת הראה חשיפה של 34% למותג, כאשר 66% מהנחשפים גילו אליו מודעו?ת", אמר יולביץ'.