ערוץ 10 ניצל. ומה עם תדמיתו?

מזל טוב, ערוץ 10 לא ימות. חדר המיון עוד עמוס משביתת האחיות, אז הוציאו שליח עם בלון חמצן זמני בשליחות בהולה. בחזרה לביתו, כבר תפסו על השליח טרמפ כל חברי הכנסת, השרים ושאר בעלי אינטרס טרום בחירות. הם שיבחו את הדמוקרטיה הישראלית, את ראש הממשלה שפתר את המשבר ובכלל - את כל מי שתרם להישג הלא מבוטל הזה - לא פחות מהצלת חופש הביטוי הישראלי. דירקטוריון ערוץ 10 וחברי ההנהלה יתחילו, ולמעשה על פי הפרסומים כבר החלו, לתת עבודה. אופציות לרצועות שידור יעופו בחדר הישיבות, עשרות מיליונים יושקעו, תוכניות יופשרו ועוד הרבה מים קרים יזרמו בנהר הסוער הזה. אבל מה לא יהיה שם? דבר קטן ושמו שיקום מותג.

במשבר האחרון, כמו בקודמיו, הייתה הנהלת הערוץ עסוקה במאבק קיומי על חייו של הערוץ ולא חשבה לעומק על הנזקים התדמיתיים של המותג שנקרא "ערוץ 10". מוצדק או לא, זה המצב. הטקטיקה בקמפיין ההצלה האחרון היתה להתרכז בטלוויזיה ובפרינט, אולי גם קצת ברדיו. גם שנה אחרי המחאה החברתית, בחרו בערוץ לנהל את המאבק בזירה התקשורתית המסורתית. לשגר שוב את כל הפרצופים המוכרים לכל עבר ולעשות רעש. בהרבה מובנים, הם צודקים. קהל היעד שלהם מושפע בעיקר מהפלטפורמות הללו. האפקט היה זריז: נוצר הד לא רע והקולגות חיבקו מכל עבר. השאלה היא האם מישהו מהם הציץ בתגובות שהיו לכתבות האלה ברשת? בדק את שיח הגולשים אודות סגירת הערוץ? כלל לא בטוח. אחרת הוא היה מקבל שבץ ולא מגיע לדיונים בכנסת בחמישי האחרון.

לאורך כל המאבק הארוך והעיקש הזה, הרשת געשה, וקשה לטעות: עוד לפני הרייטינג והתוכניות, ציבור המגיבים, אותו ציבור שצופה בטלוויזיה, לא מחבב את ערוץ 10. נכון יהיה יותר לומר שהוא מאחל לסגירתו. הוא רואה בו כעושק כספי ציבור וכלוזר שתפס טרמפ על הבחירות הקרובות. נראה כי לערוץ יש עוד זירת משבר לנהל, אבל בקומה ה-15 של בית הוורד ככל הנראה שכחו את המציאות התקשורתית החדשה: ניהול משבר ברשתות החברתיות הוא לא פחות חשוב מתגובה לאייטם בחדשות. ההיפך, הוא יכול לשנות לו את הטון או אפילו לבטלו.

מדובר בערוץ ברודקסאט ששכח לתחזק את הדיאלוג עם הצופים שלו. להסביר לו מה מצבו, מה הטענות שעולות מהסוגיות המורכבות ולספק תשובות. לכתת רגליו בבוץ של המרחב הציבורי ולא רק בקרב המחוקקים.

את הוואקום הזה ניצלו גורמים אינטרסנטים והציפו בחלל השיח הציבורי נתונים אודות ויתור חובות למדינה, תספורות על חשבון משלם המיסים ושאר ירקות. הגולשים לא קיבלו קונטרה או דעה נוספת והפיצו את המסרים השליליים כנגד הערוץ לכל עבר. כך שאולי בזירה הפוליטית רגולטורית הערוץ ניצח, אבל במרחב הציבורי – בספק רב.

בערוץ פספסו את הלקח החשוב בימינו: להקיא את תיבת המסרים וללכת לישון - היא נוסחה שפשוט כבר לא עובדת. הגולש מצפה להתייחסות שלך. ואם הוא לא, אז אתה בבעיה עוד יותר גדולה.

אז מה ניתן לעשות עכשיו? לנצל את הפרופילים בפייסבוק עם עשרות אלפי השגרירים, את המוחות הקריאטיבים בקרב העובדים, היוצרים העורכים וחדרי העריכה החינמיים – ולהתחיל לעבוד. דוגמה קטנה: כל טאלנט עונה על טענה אחת. 30 שניות בקליפ מדיום שוט קצר וקולע. ההפצה ברשתות החברתיות (ולא על המסך!) של המסרים האלה לא צריכה להיות מורכבת, אבל היא כן דורשת תכנון ואופרציה לביצוע מידי. השינוי החיובי בשיח חייב להתחיל, וכבר מהיום. במקום להסתפק בשיווק התוכניות בפריים טיים של מחר בערב, לתת לציבור הגולשים את מה שהוא מצפה לו ומה שהערוץ יודע לתת מצוין: תוכן טוב ומעניין בענייני היום. גם בדברים הקלילים והנעימים - בדיוק מה ש"צינור לילה" , שגרירת הערוץ ברשתות החברתיות, עושה בעמוד הפייסבוק שלה. אבל בגדול, בענק, כמו שערוץ ברודקסאט אמור לעשות בעידן הדיגיטלי.

ואפרופו שגרירים ברשת, אלפי עובדי הערוץ (הישירים והעקיפים) - אלה שנלחמו על הבית שוב ושוב רק מחכים להזדמנות לעזור במלאכה החשובה הזו. מוטיבציה וכוח אדם יש , עכשיו רק צריך לתת להם את הכלים. אין תקציב? תמצאו, זה ישתלם כלכלית.

* אייל גולדמן היה אחראי תוכניות בערוץ 10, כתב מדיה ב"מעריב" ועורך תוכן בתוכניות טלוויזיה. כיום הוא משמש כיועץ בתחום הניו מדיה.