בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט אתמול, באופן תקדימי בישראל, למנוע מראש את שידור תחקיר "עובדה" בעניינו של שמעון קופר הנאשם ברצח אשתו וזאת בהתבסס על עקרון הסוביודיצה - עקרון כלפיו הורגלו כלי התקשורת בישראל להתייחס כאות מתה. ניסיונות למנוע שידורם של כתבות ותחקירים נעשים לעיתים די קרובות, אולם כמעט תמיד הם עולים בתוהו אל מול עקרון חופש הביטוי - בדומה להחלטה שהתקבלה השנה בעניין שידור תחקיר "כלבוטק" על פרשת הולילנד אשר גם היא נמצאת בהליכים משפטיים. "מה שהפסיקה הזו עושה זה לא צו איסור פרסום, אלא צו איסור 'עובדה', זו החרגה של כלי תקשורת אחד בעוד הנושא מטופל מבוקר עד ערב בתשורת - ולא דווקא בזהירות", אומר בשיחה עם וואלה! ברנז'ה עורך "עובדה", אייל גונן.
הערעור הוגש?
"הערעור יוגש ככל הנראה היום, לכל המאוחר מחר".
הופתעתם מההחלטה, או שצפיתם אותה?
"בטח שהופתענו. הופעתנו מאוד. אנחנו מכבדים כמובן את החלטת בית המשפט, אך אני מודה שאנו לא מכירים תקדים לזה בפסיקה הישראלית, שבו מוציאים צו מניעה בגלל 'חשש'. לא בגלל הפרה - אלא בגלל חשש להפרה עתידית של הסוביודיצה. לא זכור לנו מקרה כזה".
"לשיטתו של קופר, אסור לעשות תחקיר אף פעם"
"חשוב להדגיש", אומר גונן, "אנחנו לא חושבים שהכתבה מזהמת את ההליך, אנחנו משוכנעים שגם תחת אותו חשש ערטילאי - יש לקיים את הדיון הציבורי התקשורתי. אנחנו חושבים שקיומו של דיון משפטי מסוים בפריזמה משפטית פלילית - לא יכול לסגור כל טיפול עיתונאי בנושא. מה שהפסיקה הזו עושה זה לא צו איסור פרסום, אלא צו איסור 'עובדה'. זו החרגה של כלי תקשורת אחד בזמן שהנושא מטופל מבוקר עד ערב בכלי תקשורת אחרים, ולא דווקא בזהירות מפליגה. דווקא אותנו, מערכת 'עובדה' שחשפנו את הפרשה לפני שלוש שנים באופן אחראי - דווקא לנו סותמים את הפה".
הזכות של קופר למשפט הוגן לא צריכה להשאיר את העיתונות, לפחות בתזמון הזה - בחוץ? אולי עדיף היה שתחכו?
"מעולם לא הוצא נגדנו צו מניעה, בטח לא בגלל 'חשש', ערטילאי. מעולם לא קרה כזה דבר. בחסות החשש ההיפותטי הזה כל אחד יכול עכשיו לנסות ליירט פרסומים בהם מה שמפריע לו בעצם זה לא הפחד משיבוש הליך אלא רק העובדה שהפרסום עצמו הוא לא נוח. הרי שמעון קופר התנגד כבר לפרסום הכתבה הראשונה שחשף עמרי אסנהיים, ונלחם עד היום נגדה בנימוק של "כיצד העזנו לעשות תחקיר במקום שבו המשטרה סגרה את התיק מחוסר אשמה?". עכשיו הוא מתנגד בנימוק של מדוע אנחנו עושים תחקיר כאשר הרשויות החליטו להגיש כתב אישום. לשיטתו של קופר, אסור לעשות תחקיר אף פעם. לא כשאין חקירה, לא כשיש, לא כשיש תביעת דיבה או כשאין. שמעון קופר נמצא בהמון הליכים משפטיים - פליליים ואזרחים - וההליכים נמצאים בסטטוסים שונים. ואי אפשר להשתמש בהם פעם אחר פעם כתירוצים למניעת פרסומים אודותיו".
"יש גבול. אי אפשר להשתיק אותנו בחסות קיומם של הליכים פליליים"
ידוע לכם שההליך מתנהל ושהקראת כתב האישום היא רק בשבוע הבא, ידעתם שקיים כאן חשש להפרת סוביודיצה - למה מראש לא קבעתם את השידור למועד מאוחר יותר? כיצד נקבע המועד המקורי של אתמול?
"נודע לנו על ההקראה רק בבקשה שלהם, רק שם , בפעם הראשונה, 'הקראה' של כתב אישום הפכה להיות תחנה כל כך קריטית בהליך. בכל השיחות המקדימות שלנו עם עורכי הדין אף אחד לא ציין את השלב הזה כאירוע".
"בהקשר הזה צריך לזכור שאם היינו מחכים עם השידור להקראה היו אומרים לנו 'אתם רגע לפני שלב הוכחות', אם היינו מחכים לסיומם העדויות הראשיות היו אומרים לנו 'אתם רגע לפני חקירות נגדיות'. אם היינו מחכים לסיום החקירות הנגדיות היו אומרים לנו 'אתם רגע לפני הסיכומים במשפט', אם היינו מחכים לתום הסיכומים היו אומרים לנו 'אתם רגע לפני ההכרעה של בית משפט' וכך הלאה גם לקראת הערעור. בכל נקודה בזמן אפשר להסביר למה דווקא המועד הזה הוא הכי חמור. התפקיד שלנו זה לשדר והתפקיד של עורך הדין שמייצג את נשוא התחקיר הוא להסביר למה דווקא המועד הזה הוא רע במיוחד".
"צריך לזכור שבעניין מועד השידור נהגנו באחריות - לפני כשלוש שנים עמרי חשף את הפרשה ושאל האם דרושה חקירת משטרה בזמן שהתיק סגור מחוסר אשמה. לאחר מכן נפתחה חקירה ושמעון קופר נעצר. מאז הפרסום הראשון- גם בזמן המעצר - שתקנו. הייתה הארכת מעצר אחת ועוד אחת, הפרקליטות הגישה כתב איום ואנחנו המתנו, אבל יש גבול. אי אפשר להשתיק אותנו בחסות קיומם של הליכים פליליים".
מה יש בתחקיר?
"בתחקיר מובאות בין השאר טענות של נשים על התנהלותו של שמעון קופר, על שקריו, על שיטות ההונאה שלו - אז אסור להביא את זה לציבור כי הפרקליטות חושבת כעת שקופר רצח את אשתו השלישית? הסיפור רחב יותר וחי לא רק בזירה המשפטית-פלילית. זה לא יכול להנחות אותנו, בהחלט אנחנו צריכים לקחת בחשבון קיומו של הליך פלילי, לסקר את הפרשה באופן זהיר - אבל אנחנו גם לא יכולים לשתוק מהרגע שבו נפתח הליך פלילי".
"יכולנו לפעול בשיטה הידועה של בקשת תגובה רגע לפני השידור"
אמרת בדיון אתמול שבקשת התגובה שהגשתם היא חרב פיפיות. למה התכוונת? יכול להיות שמעתה תנהגו אחרת? למשל, תבקשו תגובה רק שעה לפני שידור?
"מדובר בעוד הוכחה לאופן האחראי שבו אנחנו עובדים, ובמקרה הזה זה פעל נגדנו. אתמול, יום הדיון, התפרסמה ב'ישראל היום' כותרת ענקית עם ציטוט של הרופאה. אני מניח שהעיתון לא פנה שבוע לפני הפרסום לעורכי הדין לתגובה וממילא הם לא יכולים היו להגיש בקשה לצו מניעה נגד 'ישראל היום'. אנחנו פנינו למעלה משבוע מראש לפרקליטים להציע להם להתראיין - לא סתם לתת תגובה. התנהל איתם דין ודברים - ובמקביל הם ניסחו בקשה לצו מניעה. יכולנו לפעול בשיטה הידועה של בקשת תגובה רגע לפני השידור - או במקום בקשת תגובה להסתמך על עמדותיהם שפורסמו בעבר ולצטט אותם משם. אבל לא - היינו הכי בסדר שאפשר. במקום לנצל את הזמן הזה כדי להציג בשידור באופן ענייני עם הטענות, קופר ניצל את הזמן כדי לסכל את השידור וכדי להשתיק אתנו. במובן הזה ההתנהלות ההגונה עבדה נגדנו כחרב פיפיות, ולכך התכוונתי".
"אנחנו נמשיך לעבוד באופן הזה גם בעתיד, אבל ייתכן מאוד שכלי תקשורת אחרים יפיקו לקחים מהפסיקה הזו לעניין האופן שבו הם מבקשים תגובות ממושאי כתבות".
מה תגובתך לטענה של העו"ד של קופר שהתביעה משתפת פעולה עם מערכת התכנית על מנת לשבש את ההליכים? יכול להיות שמשתמשים בכם?
"תיאוריית הקונספירציה המרתקת הזו לא ממש עומדת במבחן המציאות לאור העמדה שהציגה גם נציגת הפרקליטות בדיון, שגם לא אהבה את זה. כל אחד אולי חושש מהסיבות שלו. אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו באופן אחראי ואנחנו לא עובדים בשביל אף צד".