פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בחירות 2013: נתניהו מוביל במדיה המסורתית; לפיד חוגג ברשתות החברתיות

      "יפעת מחקרי מדיה" בחנה עבור וואלה! ברנז'ה במהלך קמפיין הבחירות את היקף החשיפה התקשורתית של המפלגות, המועמדים והאג'נדות. מי קיבל כתף קרה, ומי צריך להגיד לנו תודה?

      עם ישראל יוצא לבחור היום את נציגיו לכנסת ה-19 אחרי שלושה חודשים של קמפיין בחירות שהתנהל כמעט כולו בתקשורת: עמדתם של שני העיתונים הגדולים בישראל "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" כלפי ראש הממשלה הייתה ברורה מהרגע הראשון, ואולם, גם ביתר כלי התקשורת לא נרשם סיקור שוויוני של המועמדים והמפלגות. "יפעת מחקרי מדיה" בחנה עבור וואלה! ברנז'ה במהלך קמפיין הבחירות את היקף החשיפה התקשורתית של המפלגות, המועמדים והנושאים הקשורים בבחירות 2013, חשיפה שיש בה בכדי להביא לנסיקה של מפלגה או להתרסקותו של מועמד.

      בבדיקה נבחנו חמש המפלגות הגדולות, חמשת ראשי המפלגות המובילים וארבעת הנושאים העיקריים שעמדו על סדר יומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-19: החברתי-כלכלי, מדיני-בטחוני, האיום האיראני וסוגיות אזרחיות. הבדיקה הקיפה את הן את התקשורת המערכתית ובה עיתונות, אתרי האינטרנט, רשתות הרדיו וערוצי הטלוויזיה, והן את תוכן הגולשים בפייסבוק, בטוויטר ובפורומים מיום ההכרזה על הקמפיין ב-10 באוקטובר 2012 ועד לשבוע האחרון שלו - שהסתיים ב-16 לינואר.

      נפתלי בנט, בנימין נתניהו, שלי יחימוביץ', יאיר לפיד, ציפי לבני, אלי ישי (מערכת וואלה! NEWS)
      התקשורת נוטה לסיקור יתר של גוש המרכז-שמאל לעומת כוחו בסקרים. ראשי המפלגות הגדולות על פי הסקרים (אילוסטרציה)

      סיקור יתר של גוש המרכז-שמאל

      ממצא מעניין ראשון העולה מהבדיקה קשור לתרגום למנדטים של היקף החשיפה התקשורתית של המפלגות והשוואתו למספר המנדטים הממוצע לה זוכה המפלגה בממוצע הסקרים. מהנתונים עולה כי לו התקשורת הייתה מרכיבה את הכנסת, היו מפלגות הליכוד-ביתנו והעבודה זוכות כל אחת ב-26 מנדטים, הבית היהודי והתנועה ב-10 מנדטים, וקדימה ב-11 מנדטים - הפער הגדול ביותר בין סקרי הקהל לאזכורים בתקשורת.

      רביב טל, מנהל מחלקת מדיה של יפעת, מצביע על הניסיון של התקשורת להציג סיקור מאוזן של שתי המפלגות הגדולות: "מצאנו שהתקשורת מאוד ניסתה לאזן בין הליכוד לעבודה, אבל חוץ משתי המפלגות הללו אלה אין כל קשר בין המנדטים בסקרים לבין הבולטות שהתקשורת נתנה למפלגות השונות", הוא אומר. "אני חושב שהרבה מאוד מזה נובע מניסיון של התקשורת לייצר נקודת מרכז".

      מהמחקר עולה כי התקשורת נוטה לסיקור יתר של גוש המרכז-שמאל לעומת כוחו בסקרים. המפלגות שזכו לסיקור יתר משמעותי הן העבודה, קדימה ומרצ. המפלגות להן סיקור חסר לעומת כוחן בסקרים הן הליכוד, המפלגות הערביות והבית היהודי.

      מחקר קמפייני בחירות (יח"צ)
      לו התקשורת הייתה מרכיבה את הכנסת, הליכוד-ביתנו והעבודה היו זוכות ב-26 מנדטים כל אחת. הסיקור התקשורתי אל מול הסקרים (צילום: יפעת מחקרי תקשורת)

      מאז פרישת ברק, נושא הגרעין האירני ירד מסדר יומה של התקשורת

      מבחינה של האג'נדות במערכת הבחירות והשוואתן לחודש וחצי מאז "עמוד ענן" מול השבוע האחרון עולה כי השיח התקשורתי הכלכלי היה ער עד המבצע, והמדיני-בטחוני שלט עד שבועיים אחריו. "היו כאן סוגיות כלכליות חברתיות לא פשוטות בשבועות האחרונים, הגירעון למשל, והוא לא נתן לשיח הכלכלי להיעלם מהמפה", עונה טל לשאלה האם מבצע עמוד ענן הסיט את התקשורת. "אבל אנחנו מכירים את האמירה לפיה לבסוף, הישראלים מצביעים לפי האג'נדה המדינית בטחונית".

      נתון מעניין שעולה מהמחקר הוא ששתי הסוגיות המרכזיות להן מיוחסת היציאה למערכת בחירות - הגרעין האיראני וגיוס החרדים - שתיהן כמעט ונעלמו מהמפה התקשורתית. טל מצביע על מועד מדויק לכך: "מאז שאהוד ברק הודיע על פרישה, נושא הגרעין האירני ירד מסדר יומה של התקשורת", הוא אומר. הנתונים מראים כי התבטאויותיו של אולמרט בנושא איראן ובור הגירעון התקציבי לא היטו משמעותית את פילוח הסיקור בשבוע האחרון.

      סיקור בחירות 2013 (יח"צ , יפעת מחקרי תקשורת)
      שתי הסוגיות המרכזיות להן מיוחסות הבחירות - הגרעין האיראני וגיוס החרדים - כמעט ונעלמו מהמפה התקשורתית. אזכורי המועמדים לפי נושאים (צילום: יפעת מחקרי תקשורת)

      פרסונלית: נתניהו - מסוקר בהיקף גבוה מכולם, יחימוביץ' - לא יציבה

      בחינה של מגמות הסיקור הפרסונליות, של ראשי המפלגות לפי שבועות מאז ההרכרזה על הבחירות ועד היום, מראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מסוקר בהיקף גבוה מכולם לכל אורך הקמפיין ובעיקר מתוקף תפקידו כראש ממשלה. הפער משאר המתמודדים בלט במיוחד בזמן מבצע "עמוד ענן", דווקא בתקופת הפריימריז חלה ירידה מסוימת בהיקף סיקורו, ותגובתו החריפה להתבטאות הסרבנות של בנט העלתה אותו לשיא חשיפה.

      החשיפה התקשורתית של יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' לעומתו, מתאפיינת בתנודתיות: התחלה חזקה, היעלמות ב"עמוד ענן", התחזקות בפריימריז ושיא סיקור סביב הודעתה על אי הצטרפות לממשלה עתידית בראשות נתניהו. יו"ר "התנועה" ציפי לבני בלטה בעיקר לקראת וסביב הצטרפותה למירוץ והגיעה לשיא סיקור נוסף, אם כי באור שלילי יותר, סביב ניסיון האיחוד שהובילה בגוש המרכז-שמאל.

      יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד מסוקר פחות משתי יריבותיו בגוש ולא הצליח לייצר שיאי חשיפה משמעותיים לאורך הקמפיין. המגמה הבולטת ביותר היא עלייתו המטאורית של יו"ר "הבית היהודי" נפתלי בנט לאורך חודש והגעתה לשיא בעקבות התבטאותו בנושא הסרבנות. עם זאת, בשבועיים האחרונים עבר מוקד הסיקור לגוש השמאל ועקב כך חלה ירידה בחשיפה התקשורתית שלו. "מדהים איך בנט הצליח להפוך את כל ההשמצות ולתרגם אותן לתוצרים חיוביים", אומר טל. "דבר נוסף שאנחנו רואים בתקשורת הוא שבזמן שבנט מתקיף את נתניהו, והוא מתקיף אותו חזרה. אל מול לפיד - התמונה הפוכה. לפיד מתקיף את נתניהו והוא לא מחזיר לו - וזו יכולה להיות הערכה לגבי הרכב הקואליציה אחרי הבחירות".

      סיקור בחירות 2013 (יח"צ , יפעת מחקרי תקשורת)
      נתניהו מוביל בפער גדול לאורך האירועים המשמעותיים בקמפיין. היקף החשיפה בקמפיין (צילום: יפעת מחקרי תקשורת)

      בנט מסוקר בעיקר במסגרת ענייני הקמפיין ופחות באג'נדות

      וכיצד מוסגרו הנושאים העולים ביחד עם שמו של ראש המפלגה? נתניהו הצליח להישאר בתחום הסיקור הנוח ביותר עבורו, התחום המדיני-בטחוני. מנגד, תמונת הסיקור של יחימוביץ' הפוכה לזו של נתניהו, בכך שהיא מסוקרת באופן נרחב יותר במסגרת החברתית-כלכלית ומובילה באג'נדה זו על פני נתניהו עצמו ושאר המתמודדים. בנט מסוקר בעיקר במסגרת ענייני הקמפיין ופחות באג'נדות. נראה כי התקשורת מצאה עניין רב יותר בקרב הפוליטי בין בנט ליריביו בגוש הימין, והתמקדה פחות בתוכן ובאג'נדות של בנט ומפלגתו. לפיד לא הצליח משמעותית להעלות את הסוגיות האזרחיות כנושא מרכזי בסדר היום.

      סיקור בחירות 2013 (יח"צ , יפעת מחקרי תקשורת)
      מוביל ברשתות החברתיות. לפיד (צילום: יפעת מחקרי תקשורת)

      ברשתות החברתיות: "היי, זאת שלי" - רק במקום השני

      המחקר של יפעת בחן לצד אזכורים בכלי התקשורת המסורתיים גם את האזכורים ברשתות החברתיות שגעשו סביב הבחירות בחודשים האחרונים. הניתוח בוצע על פי מדגם מייצג של כ-1,000 אזכורים ברשתות החברתיות מתוך כלל הפוסטים והציוצים שנרשמו. יאיר לפיד מוביל, לפי מדד זה, ביחס האזכורים החיוביים (30%) ואחריו שלי יחימוביץ' (28%). היחס הגבוה ביותר של אזכורים שלילים ברשתות החברתיות היה כלפי ציפי לבני (41%), ואחריה בנימין נתניהו ונפתלי בנט (38%).