מועצת העיתונות דנה הערב (שלישי) בנייר עמדה בנושא המשבר בענף העיתונות שהכינו פרופ' גבי וימן וד"ר צבי רייך לקראת העברת המלצותיה בנושא לכנסת. המחברים הציעו להכיר בכך שמדובר ב"משבר גורף, המאיים על תעשיית החדשות בכללותה", אבל לרכז מאמצים בראש ובראשונה בסיוע לעיתונות המודפסת שהיא הגורם המצוי במצוקה הקריטית והמיידית ביותר בראייתם. מרבית כלי התקשורת נמנעו מלשלוח נציגים לדיון הערב, אשר בסופו הוחלט כי יוקם צוות מצומצם של חברי המליאה שיגבש עקרונות קונקרטיים שיובאו לאישור המליאה בעוד 60 יום.
המחברים כתבו במסמך שהציעו כי "המשבר הקשה הפוקד בשנים האחרונות את העיתונות הישראלית ואת תעשיית החדשות הישראלית בכללותה מהווה מבחן מאתגר לרלוונטיות של מועצת העיתונות למתרחש בשוק התקשורת והזדמנות נדירה לממש את מעמדה ואת משקלה הציבורי הייחודי ולגלות קשב ואמפתיה לטלטלות הקשות הפוקדות את הקהילה העיתונאית". במסמך מצוין כי מספר העיתונים היומיים כיום קטן בכ-23% ממספרם בשנות ה-70, וכי ההערכה המקובלת בין חלק מחוקרי תקשורת היא כי מדובר בשלב מעבר, עידן של בין-לבין שבו המודלים העסקיים של עיתונות מקוונת עדיין אינם מניבים את הפירות הדרושים לשם קיום עצמאי ורווחי ואילו עיתונות הדפוס הולכת ומאבדת מקוראיה ומהכנסותיה.
על הפרק: קמפיין ציבורי
לצד הדיון במועצת העיתונות והצגת הצעדים לסיוע לעיתונות, הדגישו המחברים את הצורך ברתימת שורה של גופים רלבנטיים למאבק משותף כגון אגודות העיתונאים, האקדמיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכדומה, יצירת מודעות ציבורית למצבה של העיתונות והעברת ההמלצות למקבלי ההחלטות.
שני צעדים ראשונים עליהם ממליצים המחברים הם פעילות חינוך וקמפיין ציבורי. לפיהם יש להניע את משרד החינוך להירתם כבר בשנת הלימודים הבאה לשילוב נושא אוריינות המדיה בתכנית הלימודים תוך הדגשת הצורך בחינוך להערכת חדשות, לצריכת חדשות ביקורתית ולמיומנויות זיהוי של חדשות ותחקירים איכותיים ובעלי ערך ציבורי. קמפיין לאומי - לנסות ולרתום שותפים רלוונטיים כגון משרד ההסברה, משרד התקשורת, לשכת העיתונות הממשלתית, כלי התקשורת ומובילי דעת קהל, לקמפיין לאומי שיעודד אנשים לצרוך חדשות כמעשה אזרחי, ברוח הקמפיינים שעודדו הצבעה בבחירות.
המחברים מביאים דוגמאות לממשלות המפעילות מגוון של אמצעי סיוע ממשלתי ובהם תמיכה ישירה בצורת מענקים כספיים לעיתונים לפי קריטריונים, פרסום ממשלתי בעיתונות לשם הגדלת הכנסותיה ותמיכה עקיפה בצורת הטבות מס שונות, הקלות בתעריפי דואר, תקשורת ותחבורה, מענקים מיוחדים לצורך מחקר והלוואות ייעודיות. "תמיכה בעיתונות המודפסת היא אמצעי המקובל כיום במדינות מערביות רבות", נכתב. "התמיכה בעיתונות מבוססת על התפיסה כי לעיתונות יש תפקיד חשוב במשטר דמוקרטי, בהבטחת זרימת מידע וציבור ובניהול בימה של שיח אזרחי פתוח. אלה מצדיקים היחלצות ממשלתית שמטרתה להבטיח את קיומם של עיתונים, למרות הירידה במספר קוראיהם והירידה בהכנסות מפרסום".
"דיון על מדיום אחד הוא אנכרוניסטי"
החוקרים ממליצים לאמץ את חמשת עקרונות המוצא שעליהם מושתת דו"ח שהוכן באוניברסיטת קולומביה (ארה"ב) על מצב העיתונות בעת המעבר שבין דפוס לדיגיטציה: ההנחה בדבר חשיבותה של העיתונות, עיתונות טובה תמיד סובסדה, האינטרנט מחריב את הביסוס על פרסומת, שינוי מבני הוא אם כך צעד הכרחי וכי קיימות הזדמנויות רבות לעשיית עבודה עיתונאית טובה בדרכים חדשות.
"רק על ידי מניעת קריסתה של העיתונות (או לפחות של רובה, שכן גם סיוע אינו מבטיח הישרדות מלאה של כל הגופים) ניתן להבטיח את הישרדותה בשלב הקריטי של משבר המעבר", נכתב. "מהסקירה שלעיל עולה, כי בפני הממשלה עומד מגוון רחב של כלים ואמצעים לסייע לעיתונות. במסגרת בחינת התאמתם של כלים ואמצעים אלו לעיתונות היומית בישראל יש להביא בחשבון הן את מידת הצלחתם במדינות שבהן ייושמו והן את מידת התאמתם לתכונות המיוחדות לשוק העיתונות בישראל".
הכתב והפרשן המשפטי של "גלובס" יובל יועז אמר בדיון שהתקיים כי "הדיון על מדיום אחד - הפרינט - הוא אנכרוניסטי כיוון שהבעיות שקיימות בפרינט הן לא ייחודיות לישראל אלא מתרחשות בכל העולם. צריך לחשוב על כלי התקשורת לא כשייכים למדיום אחד ספציפי אלא כארגוני חדשות שיש להם כמה וכמה פלטפורמות וזה הרי כבר קורה. הדיון לא צריך להיות על הניסיונות לשמר באופן מלאכותי את הקוראים של הפרינט - אלא על שמירה על דברים שחשוב לנו לשמר בתקופת המעבר הזו".
"חשוב לשמר אתיקה עיתונאית, את עצמאות העיתונאי, משאבים של כתיבה ועריכה, שימור של מודל כלכלי בעל היתכנות. אם אנחנו רוצים להיות ריאלים ושהדו"ח הזה לא יהפוך למשהו שמעלה אבק - צריך לחשוב על פתרונות כלכליים שלא כרוכים במימון ישיר של המדינה. למשל, הקלה במובנים של אמצעי הייצור", הוסיף יועז.