חשבון נפש עיתונאי: כיצד לא עשינו דבר?

איך היה פותח עמנואל רוזן אייטם בתוכנית "תיק תקשורת" אם האייטם היה עוסק בעיתונאי בכיר שמעסיקיו יודעים על עשרות תלונות נגדו באינטרנט בנושא הטרדה מינית אך מחרישים?

סביר להניח שרוזן היה פולט אנחה, מרים גבה ושואל את מרואייניו את השאלות הנשאלות כעת מעל דפי העיתונים ובמערכות השונות: האם ידעו המערכות ושתקו? האם הפרסומים בעילום שם על בכיר בתקשורת היו לגיטימיים? האם נכון היה לפרסם את שמו של הבכיר בלי תלונה במשטרה ואף בלי שום מתלוננת המזוהה בשמה? השאלה היא האם לא היה צריך לעשות זאת מוקדם יותר.

אין בכוונתי לנקוט עמדה בדבר החשדות שהועלו נגד רוזן, מכיוון שאפילו לעיתונאי מגיעה חזקת החפות. עם זאת, יש לתת את הדעת על קשר השתיקה והדיסקרטיות שהסתיר את החשדות הללו לאורך זמן במספר מקומות עבודה ועל דרכי הפרסום של החשדות.

העיתונאים ומערכות התקשורת רואים את עצמם לא פעם כמי שאמורים להגן על החלשים ולמתוח ביקורת על בעלי השררה המנצלים כוחם לרעה בתחומים שונים. ממילא חלק מהמקצועיות העיתונאית היא לתת את הדעת מתי לא נותרה ברירה ויש לחשוף שמו של אדם שהועלו נגדו חשדות. כל עוד ניתן למנוע את פעילותו השלילית (ואפילו אינה פלילית) של מושא הכתבה ללא חשיפתו, אין לעשות זאת. חשיפת שמו עלולה לפגוע לא רק בשמו הטוב אלא גם בבני משפחתו שלא חטאו. אבל אם עצם חשיפת שמו של החשוד עשויה למנוע את המשך מעשי העוולה שנעשו על ידו עד עתה - לא נותרה ברירה אלא לחשוף את זהותו ברבים.

כעת, משנחשפה זהותו של עמנואל רוזן כחשוד בהטרדות סדרתיות, מוטלת החובה על כל עיתונאי שהיה שותף לשמועות האלה – חובה מוסרית כאזרח וחובה אתית כעיתונאי –לשאול את עצמו, האם לא היה צריך לעשות זאת כבר לפני שנים מספר? כל מי שידע על החשדות, והבין שרק חשיפת שמו של רוזן תמנע מקרים נוספים ולא עשה זאת, צריך לשאול את עצמו האם לא חטא למקצועו כעיתונאי. כפי שהדברים נראים כעת, לא הייתה ברירה אלא לחשוף את זהותו ברבים כדי למנוע פגיעות עתידיות בעמיתות למקצוע.

הגיע הזמן שאותה מקצועיות שדורשים העיתונאים מהמערכות שאותן הם מסקרים, הם יחילו קודם כל על עצמם וישאלו שוב, האם לא היה צריך להוקיע בפומבי עמית לעבודה שתלונות קשות מצטברות נגדו, גם אם לא הייתה במעשים עבירה על החוק הפלילי.

הסוגיה הזאת עוד מתחדדת הבוקר, בעקבות הפרסומים שלא הוכחשו, כי רוזן פוטר בעצם לפני 3 שנים מערוץ 2 בעקבות תלונה של עובדת זוטרה על הטרדות מצידו. ערוץ 2, כך פורסם ולא הוכחש, פיטר את רוזן בגין "התנהגות בלתי הולמת" אבל הצניע את הפיטורין.

כולי תקווה שהחשדות יופרכו לא בכיכר העיר אלא בחדרי חקירות ובאולם המשפט. אבל גם אם לא ייערך מצעד מתלוננות למשרדי החקירות, יצטרכו לשאול את עצמם לא מעט גורמים בעולם התקשורת שידעו והחרישו, כיצד לא עשינו דבר. כיצד לא נהגנו במקצועיות כלפי חבר למקצוע.

* ד"ר צוריאל ראשי הוא מומחה לאתיקה מקצועית, מרצה במרכז לאתיקה בירושלים ובביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן