נפתח בגילוי נאות: לא, זה לא אני הכתב ההומו שצ'וטט עם שרון גל באתר ההיכרויות אטרף. כן, אני הומו, ואני גם כתב בחדשות 10 אבל נשבע לכם זה לא אני. אין לי אפילו פרופיל באתר הזה. אבל זה לא משנה את העובדה שמיום שפורסמה הידיעה אני מוצף בטלפונים אסמסים והודעות בפייסבוק.
וכשאמרתי לכל השואלים: "זה לא אני", אז מיד שאלו אותי "אז מי זה?" אבל לא יכולתי להגיד להם מי זה, כי מי שזה הוא אמנם כתב פה, והוא אמנם הומו, אבל הוא עדיין בתוך הארון. ועכשיו גילוי בלתי נאות: הוא ממש לא לבד. עוד מספר לא קטן של כתבים ומגישים בחדשות 10, בחדשות ערוץ 2 ובערוץ הראשון הם הומואים בארון. אז אל תדאגו חברים יקרים, אני לא אוציא אתכם משם בכח, אני לא מאמין בזה, אבל את האמת? נמאסתם. פשוט נמאסתם! איבדתי כל גרם אמפתיה שהיתה לי ל"תהליך האיטי שאתם עוד צריכים לעבור", בשביל אנשים כמוכם וההתנהלות הפחדנית שלכם, אני השבוע נאלצתי לזחול בחזרה לארון.
הדבר היחיד שבאמת מעניין אתכם זה זמן המסך שלכם
ואני גם יודע למה באמת אתם לא יוצאים מהארון. לא בגלל סבתא שעוד לא יודעת, לא בגלל שאתם עדיין לא מוכנים נפשית. אלא בגלל הדבר היחיד שבאמת מעניין אתכם, וזה זמן המסך שלכם. גם בשנת 2013 אתם עדיין חושבים שצעד כזה יפגע לכם בקריירה. כי חדשות זה עסק מכובד, כי לתפיסתכם הומו לא יכול לספר לעם ישראל מה קרה היום - זה לא אמין. אולי הוא אמור לספר לצופים רק על פתיחה של חדר כושר חדש, או על הטרנד האחרון בעיצוב הבית, או למסור תאריכים נוספים בסיבוב ההופעות של ביונסה. נשמע הגיוני? רק אם אתם מניחים שהצופים שלכם מטומטמים. אבל האמת המצערת היא שהבורות היא נחתלכם בלבד.
בהתעקשות שלכם להתחבא בארון, אתם יום יום מנציחים את התפיסה המטופשת הזאת. קחו דוגמא ממגיש החדשות הבכיר אנדרסון קופר, זה לקח לו אולי יותר מדי זמן, אבל בסוף הוא עשה את זה, והצופים של סי אן אן לא מעבירים ערוץ כשקופר מדווח, על איראן או על מדונה או על כל דבר אחר.
ביום שישי הקרוב ייערך מצעד הגאווה בתל אביב, יש מי שעוד שואל מי צריך את המצעד הזה? ואני אומר: אנשי חדשות יקרים אתם צריכים! אז בואו, כי היד שלי כבר כואבת מלהחזיק את הדלת של הארון בשבילכם".
* הדעה פורסמה אמש לראשונה בתוכנית "המקור" בערוץ 10.