העיתונאי והפובליציסט דורון רוזנבלום פורש מ"הארץ" - כך הסביר היום (שישי) בטור פרידה שפרסם בעיתון. רוזנבלום הצטרף ל"הארץ" בשנת 1992 כחבר מערכת, אולם הקריירה העיתונאית שלו החלה שנים רבות לפני כן: בשנת 1969 החל לכתוב בעיתון "דבר". בשנת 1973 אף הוענק לו פרס שווימר לעיתונות.
בין השנים 1981-1980 הגיש רוזנבלום תוכנית רדיו בשם "פגישה אישית עם דורון רוזנבלום" ברשת ב'. בשנת 1982 הצטרף לשבועון "כותרת ראשית" כחבר מערכת וכתב בו טור. בשנת 1987 שימש בעבור "עיתון חדשות" ככתב בחו"ל ובעל טור.
במקביל לעבודתו העיתונאית, בשנת 1996 יצא בהוצאת עם עובד ספרו "תוגת הישראליות" שבתוכו אסופת רשימות וטורים שכתב בעיתונות. ב-1998 הוא זכה בפרס סוקולוב לעיתונות כתובה. עד היום כאמור, הוא כתב מאמרים וטור סאטירי שבועי עבור מוסף "הארץ".
"דור שלם מתרוצץ משמועה לשמועה במדורי הברנזה"
בטורו האחרון היום, לא חסך רוזנבלום כהרגלו, את שבטו ממצב הענף כיום. "הנסיך הפך למלך, עם המפץ הגדול והשמח של מהפכת המקומונים, המגזינים וחדשות. עיתונות הנייר זכתה לרנסנס מסחרר - עד שנחבטה במהפכת הערוצים בטלוויזיה ובמהפכת האינטרנט. מאז היא אינה חדלה להיטלטל ולבטוש: עיתונים זהרו, גוועו ומתו; תקוות התרחבו ונגוזו; יקומים קרסו; תחום?השיפוט המתרחב של המקומון התכווץ לכלל ננס לבן; סופר?נובות תקשורתיות נבלעו בתוך חורים שחורים", כתב בהתייחס למצב העיתונות המודפסת.
"דור שלם, שנהר אל העיתונות הכתובה בשנות פריחתה, הפך לדור של פליטים ויתומי?סערה: נע ונד באי ודאות מתמדת, נופל מסיפונים אל רפסודות רעועות, שוחה לעבר הטלוויזיה, מתרוצץ משמועה לשמועה במדורי הברנזה, מערוץ לערוץ, מפוסט?עיתון לניאו?פוסט, חותר לאיזו הצלה, ירא מכוכב?המוות".
עם זאת, רוזנבלום החמיא לאכסניה בה שירת נאמנה את קוראיו למעלה מ-20 שנים: "וברקע כל זאת - אצילית כיאכטה מלכותית, נאמנה לנתיבה גם בסערות הגדולות, שייטה ומשייטת האונייה הטובה, הארץ. בתוך הנס הקיומי הגדול של חיינו - הארץ הוא אחד מנסי?המשנה: כמו הפילהרמונית, כמו בית המשפט העליון, כמו מוסדות הדמוקרטיה. זו הציוויליזציה הישראלית כפי שהכרנוה. ספינת הארץ היא יותר מסך מרכיביה וכותביה, והיא תמשיך במסעה גם בלי נוכחותו השבועית של כותב זה או אחר (כותב זה, במקרה שלנו)".
עורך "הארץ" אלוף בן בחר שלא להתייחס לדברים.