רוני דניאל: "יש דה לגיטימציה של צה"ל בחלקים שונים של העיתונות"

"יש דה לגיטימציה של צה"ל בחלקים שונים של העיתונות. אני לא רואה שאנשים כאן צועקים על המשכורות בנמלים", אומר היום הכתב הצבאי של חדשות 2 רוני דניאל, עליו מוטחת פעמים רבות ביקורת כי הוא משרת באופן עקבי את עמדות דו"צ.

את הדברים אמר דניאל בפאנל שעסק בנושא סיקור תקציב הביטחון בתקשורת הישראלית, אותו הנחה כתב הכלכלה של חדשות 10, מתן חודורוב, והשתתפו בו מלבד דניאל גם עורכת "כלכליסט" גלית חמי, הכתב לענייני צבא של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, הפרשן הכלכלי של "הארץ" נחמיה שטרסלר, והפרשן והעיתונאי "דה מרקר", צבי זרחיה.

רוני דניאל התייחס לקיצוצים שהוטלו לאחרונה על הצבא. לדבריו, "היה ניצחון קצת גדול מדי של האוצר. אם מפקדי טנקים אומרים שהם לא מאומנים ולא סומכים על אנשיהם, זו בעיה שכך שאין אימונים. זו בעיה תקציבית".

גלית חמי, עורכת "כלכליסט", השיבה לו ואמרה כי "העיתונות כבר שנים עושה צחוק מעצמה בסיקור הביטחון. הוא שטחי ופופוליסטי. שטחי כי זה תמיד סביב מספרים. הפופוליזם מתבטא במאבק בין משרד האוצר למשרד הביטחון. כולם מנסים לפגוע אחד לשני בבטן הרכה. מלא אלופים לשעבר אומרים שאת המלחמה הבאה יהיה קשה לנצח. הביקורת צריכה להיות על הדרג המדיני. יש בצבא הרבה בעיות מבניות גם, כמו כוח אדם, חוסר בחשיבה ארוכת טווח. אני מציעה לעיתונאים לשנות את השיח".

יוסי יהושע אמר כי "אנחנו לא הנציגים של דובר צה"ל. אפשר לראות את זה בפרסומים האחרונים שעסקו במדיניות חלוקת הרכבים והנהגים בצבא ועוד, אבל אנחנו לא יכולים לנהל את הדיון האמיתי של סגירות חטיבות וטייסות מעל דפי העיתון ועל המלאים של הצבא. ואז ב-2006 כשאתה מקבל צבא חלוד ולא מאומן אז שואלים איפה היינו? ציונות וכבוד כבר לא משאירים את הטובים בשירות, אלא המשכורות והכסף".

נחמיה שטרסלר התייחס גם הוא למשכורות המנופחות לדבריו של משרד הביטחון: "בצבא יש פנסיית גישור. כבר מגיל 46 יש אנשים שמקבלים פנסיה תקציבית. זה על חשבון כלל האזרחים. מגיל 67 היא הופכת לפנסייה רגילה. יש כאן הטיה שכל כלכלן מבין. אין הבדל בין הגנה על 5 מיליון להגנה על 8 מיליון, אז התקציב לא צריך לעלות כל הזמן. זה לא קשור לאיומים ואסטרטגיה, זה קשור לפיתרון של בעיות כלכליות. בתכנית בורודט נאמר לצבא לקצץ בכוח אדם. בדקנו את זה ב-2012 והייתה עלייה של 12% בהוצאות על כוח אדם".

שטרסלר נתן דוגמא כך שהבעיה אינה בגודל התקציב אלא בשימוש בו: "ועדת וינוגרד קבעה שהתיקצוב הוא לא הבעיה אלא הניהול".

תא"ל במיל. אבי בניהו, דו"צ לשעבר אמר כי "תקציב הביטחון צריך להשתנות בהתאם לאתגרים, ובמשך שנים הממשלות השונות לא מוכנות להגדיר תפיסת ביטחון למדינת ישראל, כזו שתסתגל לאתגרים חדשים. המסקנה היא שלאורך השנים, הצבא קטן מאוד בקבלת החלטות, אבל גדול מאוד בקבלת אחריות. כשנחטפו שני חיילים בצפון והממשלה החליטה לצאת למלחמה, כעבור כמה ימים רה"מ אמר לרמטכ"ל 'האם יש משהו שרצית ולא נתתי לך?'. כאן שורש הבעיה". בניהו הוסיף כי יחד עם זאת, "הצבא התייעל ב-2.5 מיליארד ¤ בשנים האחרונות".

צבי זרחיה השיב לו: "השאלה היא מה קורה לחכ"ים והשרים בבואם לקבל החלטות על תקציב הביטחון. מערכת הביטחון מצד אחד והאוצר מצד שני, משתמשים בתקשורת. דוחפים לוועדה את המידע ומפחידים את החכ"ים באיומים והשלכות. החכ"ים לא רוצים להצטייר ככאלה שפוגעים בביטחון המדינה. זה אותו הריטואל אחת לכל 4 חודשים". זרחיה הוסיף: "וועדת ברודט ב', שתוקם בקרוב, תראה רק את הצרכים של מערכת הביטחון ולא את הצרכים של שאר המשק".