"כששליש מהמהדורה מוקדש לנגיד שלא רצה להילחם במחירי הדיור - זו מהפכה"

לפני כשלושה חודשים, נדמה היה שסוף סוף, אחרי שנים ארוכות, נשמעה אנחת רווחה בקומה ה-23 של בית הוורד. סדרת הכתבות של הכתב הכלכלי של הערוץ מתן חודורוב על "היורדים החדשים", עוררה את התייחסותו של שר האוצר יאיר לפיד שיצא נגדה, ונגד היורדים. הסידרה שתיארה את הקשיים של ישראלים רבים שהעדיפו להגר למדינות מבוססות שבהן יוקר המחייה נמוך מזה שבישראל, גררה פוסט חריף בעמוד הפייסבוק של לפיד, בו השווה בין העזיבה של יהודים לאירופה לבין השואה.

התוצאה: לפיד זכה לתגובות זועמות, וערוץ 10 זכה להוביל את סדר היום התקשורתי.

מאז שידר הערוץ, במתכונת שהפכה לקבועה, למעלה מ-12 סדרות שיצרו שפה חדשה של דיווח חדשותי: בפעם הראשונה - מידי ערב, ולא רק באירועים מיוחדים, שודרה סדרת כתבות עומק, באורך חריג במונחים של חדשות (בין 10 ל-15 דקות, במהדורה שהקצב שלה נע סביב אייטמים באורך של דקה וחצי) שיש לה קו אחיד – חייו של הישראלי.

בין הסדרות: "הפרעות אכילה" של נגה ניר נאמן והילה אלרואי, "ביחד נזדקן" של מירי מיכאלי, "לחם, עבודה!" של אבי עמית, "שלטון הרב" של אבישי בן חיים, "הילד הזה הוא עני" של מיה איידן וסדרת כתבות נוספת של מתן חודורוב - על משבר הנדל"ן - "אדמה משוגעת" שמה.

הסדרות עוררו שיח ציבורי ער - הן ברשתות החברתיות (בין השאר הגיע עמוד הפייסבוק של המהדורה, בזכות ההתעניינות בסדרות ליותר מ 200,000 אוהדים בחודשיים האחרונים) והן בתקשורת הממוסדת (מצאו ביטוי גם ב"ניו יורק טיימס" וגם ב"ניו יורקר"), בעיקר משום שהן פרשו בפעם הראשונה מידע בהיקף נרחב מול הצופים, מבלי לקבוע מסקנה חד-ערכית.

נתוני הצפייה התנהגו בהתאם: סדרות הכתבות מהוות שיא צפייה כמעט מיידי ערב במהדורה ועל פי הטבלאות, הם העלו את רייטינג המהדורה הכולל ב-7% אחוז באופן ריאלי.

מאחורי הסדרות ופיתוחן עומד ראש דסק התחקירים וכתבות ההרחבה של חדשות 10 אבי עמית, לשעבר כתב ובמאי תוכנית התחקירים של הערוץ "המקור", ולפני כן במאי "שומר מסך" עם אמנון לוי. הערב (ראשון) עולה גם הסדרה שלו "מיטה חולה".

איך עלה כל הרעיון של סדרת כתבות?

דסק התחקירים במתכונת הנוכחית, עוד לפני הסדרות, היה יוזמה של גולן (יוכפז, מנכ"ל חדשות 10 ד. ו.), שרצה להחיות ולחדש אותו לפני כן, ובניגוד לכל המנכ"לים הקודמים של חברת החדשות, כאן זה קרה כי הוא הראשון שהקצה את המשאבים. אחרי כמה חודשים בהם כל שבוע הבאנו סיפור-שניים משמעותיים כמו האפליה של הלקוחות הערבים בבנק הפועלים שעשה הרבה מאד רעש, התחלנו אני גולן וישראל (טוויטו, עורך המהדורה המרכזית ד. ו.) לדבר על המהדורות של המחר".

ואיך ייראו חדשות המחר?

"התחושה של כולנו הייתה שהחדשות הפכו להיות הרבה פחות רלוונטיות, בטח לדור הצעיר. הבנו שהסיפור הזה שכל יום במשך שעה שלמה אתה צריך לדווח לעם ישראל כל מה שקרה בזמן שהם קראו במהלך היום את וואלה! ו-YNET עם פושים לסלולר ועם מהדורות חדשות בווידאו במשך היום - הסיפור הזה הולך ונגמר. מצאנו את עצמנו במקום בו החדשות בשמונה בערב הפכו להיות משעממות, גם עבורנו. אף אחד מהחברים בסביבה שלי לדוגמא, לא רואה חדשות בשמונה בערב. הדור של ההורים שלנו כן ראה, הדור שלנו פחות".

אבל סך הצפייה בחדשות לא ירד.

"לא אם תשווה את זה ללפני 20 שנה".

אוקי, אבל לפני עשר שנים כן. אנשים לא צופים היום בפחות חדשות, הם צורכים אותן ביותר פלטפורמות.

"נכון, אבל הקשב לחדשות ירד. הימים בהם אנשים אמרו 'שקט חדשות' בשעה שמונה בערב כן ירד. כשמכניסים לתמונה את המדיה החדשה מגלים שהמהדורה המרכזית הפכה פחות רלוונטית. פה בדיוק חשבנו איך נותנים לצופה ערך מוסף. בשביל לשמוע בכמה ימים האריכו את המעצר של שלום דומרני או מה אמר אולמרט על ביבי. בשביל זה הוא לא צריך אותנו בשמונה בערב. הוא כבר יודע את זה".

היו לכם כמה סדרות בהבלחות ספורדיות, גם לפני כן.

"נכון, היה פה שנים רבות דסק פיתוח, שזו הייתה מטרתו - להביא סדרות ופרוייקטים מיוחדים. אבל אף פעם זה לא היה באינטנסיביות ובמסגרת הקבועה שיש היום. תחשוב, יש לך בתוך מהדורת חדשות של 45 דקות נטו - 15 דקות, שזה שליש מהמהדורה, כתבה שמדברת על נגיד בנק ישראל שלא רצה להילחם במחירי הדיור בישראל. מבחינתי זה מדהים. זו מהפכה".

אפרופו חודורוב, הכתבה שלו על "היורדים החדשים" למעשה פתחה את הפורמט. אז כבר החלטתם מראש שזה משהו קבוע או שרציתם לבדוק לאן נושבת הרוח?

"לפני מתן היו כמה רעיונות לאיך זה יתנהל. האם זו תהיה סדרת כתבות שמישהו אחד יעשה אותה לאורך כל השבוע או האם יהיה מדובר בכתבות הרחבה יומיות. האריזה לא הייתה ברורה לגמרי כשהתחלנו עם זה, אבל המהות הייתה ברורה - שיש צורך בעומק ובהרחבה של נושאים חדשותיים ושאי אפשר למצות בדקה וחצי למה יש בעיית ריכוזיות או למה אדם עם תואר שני לא מוצא עבודה. כשיש לך 15 דקות יומיות להיכנס לקרביים של בעיית העוני בישראל או הריכוזיות - אז זה סיפור אחר לחלוטין".

שמוכיח את עצמו בנתונים. (ראו גרף)

"זה פחות מעניין אותי. כמובן שאם לא הייתה לזה הצלחה ברייטינג זה לא היה קורה. אבל אנחנו מתעסקים פה בעניינים כמו עוני, ריכוזיות, דיור, אבטלה. אלו דברים שבדרך כלל נחשבים ללא סקסיים ולא מעניינים שגורמים לקהל לזפזפ ולחפש דברים אחרים".

אז זהו, שכבר תקופה ארוכה לא. ראה מה עושים העיתונים הכלכליים. חברתי זה גם טרנדי.

"נכון, וזה לא סותר. הסדרה על העוני מביאה פיקים של 13% במהדורה וזה דבר שמבחינתי הוא לא פחות ממהפכה בתפיסת החדשות של מה אנשים מחפשים בשעה שמונה בערב. הם לא רוצים לשמוע רק מה היה היום אלא למה זה קרה היום והם רוצים להבין. מה שאתה אומר רק מחזק את זה שאולי זלזלנו בצופה כשלא נתנו לו את זה".

נתתם את "הכפר".

"זה לא בתחום אחריותי".

איך אתם מגבשים את הקונספט? עושים ישיבת מערכת?

"יש לנו פעמיים בשבוע ישיבה שבה נמצאים גולן, ישראל, אני, דנה שבתאי (עורכת הסדרות במהדורה) וטל מוסקוביץ' (רכז דסק התחקירים). אנחנו מנסים לחשוב במה אנחנו יכולים לטפל, איפה אנחנו יכולים להעמיק ומה סוג הנושאים שאותם אנחנו רוצים להגדיר".

ומהם?

"הניסיון הוא לקחת את הנושאים שעליהם דיברה המחאה החברתית של 2011, אשר בעיקרם חברתיים ואזרחיים. לא ללכת עכשיו לדבר על בעיית הריכוזיות בגובה ש"דה מרקר" עושים כי זה פחות רלוונטי לחיים שלי ושלך. הם מדברים על פירמידות ועל אג"חים ועל הסדרי חוב ואני מדבר על ריכוזיות בשטח. על למה כשאתה נכנס למוסך הקרבורטור עולה לך פי שלושה ממה שהוא עולה לך בגרמניה ולמה שאתה נכנס לסופר יש לך שלושה סוגי פסטות על המדף ולא עשרה. הרעיון היה לחבר את הריכוזיות לחיים היומיומיים ולארנק של כולנו ולדילמות שאנחנו כל רגע נתקלים בהם".

אם ככה, יש לכם כוונה להישאר רק באזור הכלכלי חברתי.

"זו משימה מאוד מאתגרת, לייצר כל שבוע ארבע כתבות לאורך זמן שגם מצליחות להעמיק, גם לחדש וגם להישאר מעניינות. אני לא יודע אם נצליח להישאר רק באזורים האלו ולא ללכת למקומות יותר סופטיים או לייף סטייליים. יש סדרה עתידית שאני מתלבט לגביה כרגע, אפרופו פרשת אייל גולן. מדובר בנושא בני הנוער, שמצד אחד הוא נורא מדובר ונעשו עליו אינסוף דרמות, מצד שני, תמיד אפשר להעמיק בו עוד".

זה גם חברתי.

"נכון, אבל זה לא המיתוג של עוני, אבטלה, תעסוקה, שוק העבודה ריכוזיות - שהיו הקו שהוביל אותנו, בין היתר כי חשבנו שזה התפקיד שלנו כמספר שתיים - להתבדל וללכת לכיוון יותר נועז ואפילו חתרני ולהוות אלטרנטיבה לחדשות 2".

אפרופו בידול. גם 2 החלו לשלב סדרות במהדורה.

"אין לי שום בעיה עם זה, אני שמח שחדשות 2 הלכו בעקבותינו והביאו לצופים עוד אפשרויות לצרוך תוכן איכותי ביקורתי, מעמיק ותחקירי. אם האזרחים במדינת ישראל מקבלים עכשיו יותר תוכן אמיתי אז עשינו את העבודה שלנו ואני לגמרי מפרגן להם במובן הזה שזה חשוב".

ומה ההבדלים, לשיטתך, בין סדרת הכתבות שעשתה עמליה דואק לחדשות 2 על הקושי בגיוס הון ראשוני לדירה, לבין זו של חודורוב על משבר הנדל"ן וריכוז הקרקעות?

"אנחנו מנסים ללכת על קו שהוא יותר עיתונאי ופחות סיפורי. נניח, פחות על הזוג המסכן מבאר שבע שלא מצליח לקנות דירה ויותר על למה הוא לא מצליח לקנות דירה. אני מאוד מאמין בזה וזה מוכיח את עצמו".

זאת אומרת שאתם לא מנסים ללכת למכנה המשותף הנמוך יותר של הרגש.

"זה לא מכנה משותף זה עניין של סגנון".

אני מבין מדבריך שהשלמתם עם תפקידתכם כמספר שתיים ואמרתם לעצמכם "בואו נתנהג בהתאם".

"תשמע. קשה להתעלם מהמציאות. אנחנו משיגים חצי מהרייטינג של חדשות 2 כבר עשר שנים, אתה יודע".

במקרה הטוב.

"וזה בסדר".

לסיום, פידבקים טובים שקיבלת?

"אם היית שואל אותי לפני עשר שנים אם אני אהיה כתב של מהדורת חדשות יומית הייתי אומר אין סיכוי, תמיד רציתי להיות במקומות יותר דוקומנטריים ומגזיניים ולא ניוז. מהדורות חדשות בסופו של דבר ברובן הן משהו שלא באמת גורם לשינוי. הן לא באמת משנות תודעה של אנשים וגורמות להם להצביע אחרת בקלפי. זה הכל בכאילו, אנחנו כאילו ביקורתיים כאילו מבקרים אבל תשעים אחוז מהחדשות זה...".

העלאת גירה של חדשות היום.

"זה אתה אמרת. בסופו של דבר זה אוסף של קומוניקטים שתורגמו לטלוויזיה. ולכן הסדרות האלה בתוך המהדורה, באופן שבו הן מבוצעות אצלנו הן שינוי אדיר בתפיסה החדשותית. כי זה לא שוב לספר שיש משבר דיור בלי שיבינו מה זה. כשאמרתי להורים שלי שאני עושה סדרת כתבות על ריכוזיות - הם לא הבינו על מה אני מדבר. ואני לא חלילה מספר את זה בשביל להעליב אותם. אבל הם מייצגים את רוב האנשים, שבשבילם ריכוזיות זו מילה שרק כלכלנים מדברים עליה".

או גיא רולניק.

"או גיא רולניק. והצלחנו במשך שבוע לספר לעם ישראל למה ריכוזיות זה דבר שרלוונטי לחיים של כל אחד מאיתו והצלחנו לגרום לגופים גדולים מאוד להזיע כשעשינו את הסדרה הזו".

איזה גופים?

"התעסקנו בסדרה הזו עם כל הגדולים. החל מיבואני המזון הגדולים ורשתות המזון הגדולות והבנקים ויבואני הרכב שכל אחד מהם זה מיני טייקון שמחזיק בהון עצמי של מליארד שקל, והם לא אהבו את הסדרות האלה. הם שלחו לנו מכתבים ואיימו בצווי מניעה ומאוד נלחצו. לשמחתי גיבלתי גב מגולן, ישראל והנהלת הערוץ, ואף אחד לא רמז לי בחצי קריצה עם מי להתעסק ועם מי לא. וזה מאוד לא טריוויאלי כשאנחנו מדברים על מהדורת חדשות בפריים טיים בערוץ מסחרי. זו סדרה שנגעה בעצבים החשופים של הגופים הכי גדולים והיא שודרה בלי צנזורה מלמעלה ובלי צנזורה מלמטה ובלי צנזורה עצמית ועם הרבה מאוד אומץ ואמונה שאנחנו פה כי זה התפקיד שלנו".

איזו כתבה הכי דיברה אליך?

"כולן".

נו.

"טוב, זו של מיה איידן - על העוני".

למה דווקא היא?

"כי זה נושא הכי לא סקסי, והכי סטריאוטיפי של אותם שוטים ואותם אנשים מסכנים מטושטשים שאתה לא רוצה לראות, ותמיד זה מזוהה עם כל הקלישאות וכולי - אבל עשינו כל יום 12 דקות על בעיית העוני בישראל והבאנו לזה ששר הרווחה יקים וועדה לבחינת הנושא"

אבל כבר הוקמו ועדות לנושא.

"קרה משהו אמיתי שאנחנו מזלזלים בו בעקבות המחאה החברתית - שאותה אנחנו מספידים ואומרים שהיא לא הביאה לשינוי: כולם רוצים להיות כחלונים ולהצטייר ככאלה שטיפלו בבעיות האמיתיות של ישראל, הפוליטיקאים והשרים ומקבלי ההחלטות והסדרות האלה מצליחות לייצר תודעה ומודעות מצד האנשים שתפקידם לשנות ולעשות".

סדרת הכתבות "מיטה חולה" תשודר השבוע במהדורה המרכזית של חדשות 10.