דידי מנוסי הלך לעולמו

הלך לעולמו הפזמונאי, העיתונאי והסאטיריקן דידי (ידידיה) מנוסי. מנוסי נפטר הבוקר בביתו בגיל 85 לאחר שסבל שנים ארוכות ממחלת הפרקינסון. סמלו המסחרי היה כובע קסקט וסיגר.

מנוסי נולד בשם ידידיה מנוסוביץ בקבוצת גבע ובה גדל והתחנך. עזב את הקיבוץ ב-1946, שימש כמדריך מטעם הנוער העובד בהרצליה ולאחר מכן התגייס לפלמ"ח. למד ספרות באוניברסיטה העברית. מנוסי היה גם איש טיולים, וערך שני מסעות סביב העולם בשנות ה-50.

במסגרת היותו פזמונאי, הוא שיתף בין היתר פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזה "סנונית בחוף מיומבה" שם התפרסם השיר "קול אורלוגין", ובסרט "סאלח שבתי", שם התפרסם השיר "לי ולך" (אותו שר אריק איינשטיין עם גאולה נוני). כתב ללהקת גייסות השריון את "מי שחלם" שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, ולאחר מלחמת יום הכיפורים כתב את "שיר הוא לא רק מילים" אותו ביצע אריק לביא כמחאה נגד המלחמה ולמען השלום. ללהקת הגבעטרון כתב את השיר "בת שישים" לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע.

מנוסי כתב גם חמשירים ופרסם קובץ מהם בספר, וכמו כן ערך מדור בדיחות במקומונים בשם "בדיחמין לשבת" וכינס אותם בשלושה ספרים. בשנים 1962-2000 פרסם מדי שבוע בעיתון "ידיעות אחרונות" טור סאטירי מחורז שעסק באקטואליה.

קובי אשרת מסר לוואלה! תרבות: "דידי מנוסי הוא אחד מאחרוני המוהיקנים של הדור הישן, הוא כתב שירים שעוד שייכים לדור הפלמ"ח ותחילתה של המדינה. אני שרתי בפעם ראשונה שיר שלו כשהייתי בלהקה צבאית בשנת 1962, את השיר 'כוכב הצפון'. כבר אז, כשהייתי בחור מאוד צעיר, נחשפתי לשמו. במשך השנים יצא לנו שוב לעבוד יחד ואפילו כתבנו יחד את 'בת שישים' שהיה ללהיט ענק".

אשרת הוסיף כי "מה שכואב בפטירה של מנוסי הוא התחושה שחתיכות מארץ ישראל היפה והישנה הולכות ונעלמות. כמו אריק איינשטיין, שמוליק קראוס ואריק לביא, שהלכו ונעלמו ואין להם תחליף לדאבוני"

יורם טהרלב, ידידו הקרוב אמר גם הוא לוואלה!: "דידי הוא אדם שאהב את החיים והוא לא רק כתב דברים בצורה וירטואוזית, הוא גם טייל בעולם ועשה מסעות ממזרח אפריקה למערב אפריקה, לקוטב הצפוני. כלומר, רבים מאיתנו מדברים אבל הוא גם עשה. זה מה שעורר קנאה אצלו. היתה לו כתיבה ווירטואוזית, ממציא חרוזים יוצא מן הכלל, היתה לו איזו יכולת באמת מצוינת להפוך בדיחה לשלו. הוא אף פעם לא התכחש להיותו בן קיבוץ. הוא ודליה רביקוביץ', שניהם נולדו בקיבוץ גבע, ולצד מתי כספי, שלום חנוך, נעמי שמר ומאיר אריאל, הוא היה חלק מהיוצרים בזמר העברי שהיו ילידי קיבוץ והמשיכו להתייחס למוצא שלהם באופן שהשפיע על הכתיבה שלהם. דידי היה איש חכם ומאוד מבריק. בשח הוא היה מצוין אבל ניצחתי אותו תמיד. ולצערי חזיתי גם בירידתו הלא נעימה לאורך השנים האחרונות. אבל אני זוכר אותו בתור אדם יוצר שבמשך כל חייו ליווה אותו ההומור".

שרת התרבות, לימור לבנת, מסרה כי: "במשך עשרות שנים כתיבתו הייחודית של דידי ליוותה אותנו בשירים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מעולם הזמר העברי, ובמדורו הסאטירי המפורסם, שהפך לסמלו המסחרי. אי אפשר היה שלא להתרשם מהדרך בה הפך את הסאטירה לשירים מתחרזים והציג אותה תמיד עם קריצה, הרבה הומור ובעיקר בעברית משובחת. באופן אישי, שירו ?בת שישים? הוא אחד מהשירים האהובים עלי ביותר והוא הנעימון (רינגטון) הקבוע בטלפון הנייד שלי. שיריו של דידי יישארו עימנו לשנים רבות. יהי זכרו ברוך"

מנוסי הותיר אחריו אישה - הציירת צילה מנוסי, שאיירה את טוריו ב"ידיעות אחרונות", ושלושה ילדים. הלוויתו תתקיים ביום ראשון בקיבוץ גבע, ולפני כן, בשעה 11:00, יוצב ארונו בבית סוקולוב בתל אביב.