עונת המלפפונים

ההנחה המובלעת בהחלטת יוצרי "תחקיר הירקות" בקשת לשים בפרונט את גלית גוטמן, היא שהמלפפון המרוסס לא יצליח לעולם למכור את עצמו לצופה בסיוע של עיתונאי חוקר, וחבל. דעה

אבנר הופשטיין

ראיון עם גלית גוטמן במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ" בסוף השבוע האחרון הגדיר את העיתוי לשיחה עם הדוגמנית-שהפכה-למגישה כך: "ערב שידור תחקיר בהגשתה...". לפני הכל, הרי הודעת הרגעה. הראיון היה מעניין, גוטמן יוצאת ממנו אינטיליגנטית ונאה, זורמת ועניינית. הכל בסדר גמור.

ובכל זאת, בואו נתעכב רגע על הז'אנר החדש "תחקיר בהגשתה". זהו ז'אנר שלא היה קיים פעם בטלויזיה בשומקום. מדובר בתחקיר מיוחד של ערוץ 2 על סכנות הריסוס בירקות ("זהירות ירקות") שישודר ביום חמישי הקרוב. גוטמן מודה בכנות שהנושא בכלל לא ענין אותה, קודם לשכירתה כדוגמנית-הבית של התחקיר – זאת ששואלת את השאלות, ותובעת את התשובות, שמקריינת את המעברים ומסיקה מסקנות. ובלשון הכתבת שני ליטמן: "גוטמן עצמה אומרת שכשפנו אליה מהערוץ היא דווקא סירבה תחילה, משום שלא הרגישה שאורח החיים שלה קשור לטרנד הבריאותי והאורגני שהתחקיר רוכב עליו. אבל אז הגיעה לפגישה והבינה 'עד כמה אנחנו לא יודעים וכמה אנחנו מרעילים את עצמנו'".

טוב לדעת (מקודם)

התקף לב: איך מונעים ומה עושים במקרה והוא מופיע

לכתבה המלאה
תוציא אותה ותישאר עם מלפפונים. ורייטינג נמוך מאד. גלית גוטמן (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

המלפפון המרוסס לא יצליח לעולם למכור את עצמו

גוטמן היא כבר מגישת טלויזיה מנוסה. למרות זאת, "הגשת תחקיר" שאין לה קשר אליו, יכולה לעורר מספר שאלות. כאשר הובילה את הסדרה "בטבעת זו", היה ברור שהסיפור שלה הוא חלק מהנראטיב, ושמעמדה כאישה נשואה עם ילדים שחוותה מקרוב את תהליך הגירושין אחרי שנים רבות של זוגיות באור המצלמות, מקנה לנוכחותה ערך מוסף. הליהוק היה הגיוני, אולי אפילו מבריק. גם כאשר היא מגישה את תוכנית הבוקר, ברורה לגמרי הפוזיציה שלה כצלע הנשית, הקלילה יותר, לצידו של יואב לימור המביא ניסיון עיתונאי מוכח למסך. ממילא חלק לא קטן מהאייטמים בתוכניות הבוקר הם תוכן שיווקי לזכיין או למוצרים שונים, שביניהם מקריינים חדשות בקול רציני. צריך צמד מצודד שיודע לצאת לריקוד נעים על כוס קפה. אף אחד לא מחפש פה פוליצר.

אבל עכשיו גוטמן היא גם דוגמנית-להשכיר של תחקירים "כבדים" ו"חשובים", שמישהו אחר עושה. שזה כאילו שלפני עשור, ירדנה ארזי (עוד מגישת בוקר מעולה) הייתה מתחילה להגיש פתאום תחקירים. ההנחה המובלעת בהחלטתם של יוצרי התחקיר על הירקות לשים בפרונט את גוטמן, היא שהמלפפון המרוסס לא יצליח לעולם למכור את עצמו לצופה בסיוע של עיתונאי חוקר, אפילו אם מדובר בעיתונאי בעל רקורד טלויזיוני מוכח.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

אפשר לדמיין את דרוקר מעניק ראיון ערב "הגשת" ביביטורס?

כמעט שלא שמנו לב, אבל יש כאן מהפכה קטנה. אילנה דיין נהגה לדבר בראיונות רבים לאורך השנים על הצורך "להתחנף" אל צופי ערוץ 2. האיפור המושלם, הלבוש המצודד, ואופן הדיבור המהוקצע, הוצגו על ידה כהכרח בלתי מגונה. דיין היא אדם שנראה "רגיל", אך בדרך לליבו וראשו של הצופה היא צריכה לתחזק את המראה הרגיל ולהפכו למשהו זוהר יותר. לכן היא מפקידה את עצמה טלויזיונית בידם של המפיקים, שישפצו את המראה "הרגיל" שלה. רק כך תוכל להביא לצופה את אילנה דיין "החוקרת", בלי רעשי רקע מיותרים.

כך מקובל היה גם עם עיתונאים אחרים שהובילו תחקירים או תוכניות תחקירים בטלויזיה כמו רביב דרוקר, ישראל סגל ז"ל, מיקי רוזנטל, עמרי אסנהיים, איתי אנגל, חיים יבין ועוד. האיפור, החליפה, טון הדיבור האסרטיבי – היו רק כלים. אפשר היה להתווכח עם המוצר שהם בונים, עם אופן עריכתו, עם המסר, הצורה או האתיקה. אבל הזיהוי שלהם עם התחקיר נתפס כמלא, והם מעולם לא הוצגו כשכירי חרב ל"הגשת תחקיר". האם אפשר לדמיין את דרוקר מעניק ראיון ל"גלריה" ערב "הגשת תחקיר" על ביביטורס?

נהגה לדבר על הצורך "להתחנף" אל צופי ערוץ 2. אילנה דיין (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

התחקיר הוא ההגשה

ראוי לשים לב גם לפלטפורמה תחקירית חדשה אחרת שנולדה העונה, שגם אם לא בולטת כמו זו של גוטמן, עדיין נעה בכיוון דומה: "תוכנית התחקירים בהגשתה של מיקי חיימוביץ'". לחיימוביץ' זכויות טלויזיוניות רבות. במונחים בינלאומיים היא מגישת "חדשות רכות" מושלמת - כזו שכוחה הוא באי הרגזת הצופים ובניסיון להמתיק עבורם את הגלולה המרה של החדשות הקשות. היכולת שלה לעורר אמפתיה בצופה גם כשהוא צופה בחדשה לא נעימה היא חשובה. בארה"ב היא הייתה סופר-סטארית לכל דבר. בכל זאת, קשה לי לראות אותה מגישה את "60 דקות" או את התוכנית של כריסטיאן אמנפור. כי לסלי סטול מ"60 דקות" לא "מגישה" את התחקירים שלה, אלא עושה אותם. ואמנפור היא לא "מגישת" תוכנית על העולם, אלא היא התוכנית. תוציא את אמנפור – אין תוכנית.

אז יש לנו תוכנית תחקירים בהגשתה של דמות טלויזיוניות ששיכללה את "ישראלים עשר", ותחקיר נוקב "בהגשתה" של דוגמנית שהפכה לעיתונאית. המראה, הטון, הנגישות, ההתחנפות כבר אינם כלי-עזר שבעזרתו יכול העיתונאי-החוקר למתוח את יד הנפץ הארוכה שלו וללפות את הצופה – הם הפכו להיות הדבר העצמו. ההגשה היא התחקיר, התחקיר הוא ההגשה. תוציא את גוטמן, ותישאר עם מלפפונים. ורייטינג נמוך מאד.

תנו לה להגיש תחקיר. אסתי גינצבורג (צילום: דייב שחר)

ואם כבר, אז למה בעצם לא ללכת עד הסוף, ולתת תוכנית אקטואליה לאסתי גינצבורג? למה לא תוכנית תחקירים בהגשתה המהוקצעת של בחורה צעירה, אינטיליגנטית רהוטה ויפה עד-בלי-די כמו בר רפאלי? לא, באמת. תנו נימוק. כי היא לא עיתונאית? הרי אף אחד לא משלה את עצמו שהיא צריכה לתחקר. כל מה שצריך זה מישהו שיתווך לנו מלפפונים מרוססים או חרדים זועמים. רפאלי תלמד את החומר, ואת המצלמה היא הרי בולעת באופן טבעי. היא "תגיש" תחקירים באופן מושלם.

* הכותב הנו עיתונאי ומרצה לתקשורת, ושימש בעבר ככתב-חוקר בחדשות 10.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully