פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משחקי הכס

      למראית עין הקפידו הישראלים לפרגן, אך מתחת לפני השטח בעבעה מלחמה בין קשת - בעלת מגע הזהב, לבין רשת - שהשנה הגיעה מגובה ב”קומנדו קופרמן” ומשוריינת באנדמול. רועי אבן-טוב נסע לפסטיבל מיפ (וחזר!)

      פעם היינו מעצמה צבאית, אחר-כך הפכנו למעצמה גרעינית (על-פי מקורות זרים), משם התקדמנו למעמד של מעצמת היי-טק, ועכשיו קבלו אותנו במעמדנו המעצמתי החדש: מעצמת פורמטים עולמית. אולי עוד לא הספקתם להתעדכן אבל פורמט טלוויזיה הוא הסטרט-אפ הישראלי החדש. מהיר יותר מכל "וויז", מבריק יותר מכל וויבר, פשוט יותר מכל ווטס-אפ.

      אם יש לכם רעיון טלוויזיוני ברור וקליט, מאד יכול להיות שיש לכם ביד להיט. אנשים עונים על השאלות ונופלים לתוך חור ברצפה – פורמט, אנשים מבשלים עם יד אחת קשורה מאחורי הגב- פורמט, אנשים שרים רק עם השפתיים – מגה פורמט. אם אתם חיים בבועת תל-אביב, אתם ודאי שותפים לתחושה האופפת את בתי הקפה בעיר, לפיה המקצוע הנדרש ביותר בישראל 2014 הוא: מפתח פורמטים. אמור לי מה הוא פורמטך ואומר לך מי אתה. לפעמים לא ברור מי מוזר יותר, הפורמטים או האנשים שפיתחו אותם.

      כנס מיפ 2014 (יח"צ)
      לפעמים לא ברור מי מוזר יותר, הפורמטים או האנשים שפיתחו אותם. מיפ 2014 (צילום: יח"צ)

      אפילו רני רהב לא היה מצליח לארגן אורגיה יחצ"נית כזו

      ביום ראשון האחרון נראה אולם הנוסעים של נתב"ג כמו שטח סטרילי שהכניסה אליו מותרת לאנשי טלוויזיה בלבד. בתור לעלייה על המטוס לניס, אפשר היה לפגוש את בכירי "קשת", המנכ"ל, אבי ניר, ומנהל הזרוע הבינלאומית של החברה, אלון שטרוזמן, ולצדם החברים/יריבים מ"רשת", מנהל התכניות ארז בן-הרוש, מנהלת תכניות הבידור, מיכל אדלר, ומנהלת המחלקה הבינלאומית שרון גלבאום שפאן. מישהו שעמד מאחוריהם בתור לבדיקת הדרכונים התבדח בציניות: "אני מקווה שבמסגרת מאבק ההישרדות של ערוץ 10, הם לא שלחו לקוקפיט של המטוס איזה טייס מלזי...".

      ארבע וחצי שעות טיסה, וברוכים הבאים ל"מיפ", שוק הטלוויזיה העולמי המתקיים אחת לחצי שנה, לחופי הריביירה הצרפתית. מכאן ייצאו לעולם הלהיטים הגדולים הבאים של המסך הקטן בשנה הקרובה, ואנחנו במרכז העניינים. ב"מיפ" 2014 ישראל היא השם הכי רותח באוויר, פורמטים ישראליים נמכרים כמו כדורי פלאפל לוהטים, ואם לא די בכך אנחנו גם מדינת הנושא של הפסטיבל הנוכחי. אפילו רני רהב לא היה מצליח לארגן לישראל אורגיה יחצ"נית גדולה מזו.

      אבי ניר (יח"צ , באדיבות גלובס)
      מתקבל בכבוד השמור לכוכבי רוק. אבי ניר (צילום: באדיבות גלובס)

      אבי ארמוזה בתפקיד טל ברודי

      בדוכן של חברת "ארמוזה פורמטס" אי אפשר להכניס סיכה. יותר מ-400 פגישות עם חברות הפקה וערוצים מכל רחבי העולם, יקיימו כאן אנשי המכירות של החברה במהלך ארבעת ימיי הפסטיבל. מנכ"ל החברה, אבי ארמוזה, הוא חלוץ מכירת הפורמטים הישראליים בחו"ל. אם טל ברודי שם אותנו על המפה, אז אבי ארמוזה שם אותנו על המסך. הוא היה הראשון לזהות את הפוטנציאל, ולסלול את הדרך לכל הבאים אחריו. (גילוי נאות, גם עבור כותב שורות, אבי ארמוזה היה הראשון שפתח את הדלת לשוק הבינלאומי). בשנה האחרונה יצר ארמוזה מספר שיתופי פעולה אסטרטגיים עם ערוצי טלוויזיה מובילים בסין, קנדה, צרפת והונגריה, שאת פירותיהם הוא כבר מתחיל לקצור.

      אחד הפורמטים המעניינים שמציגה החברה בפסטיבל הנוכחי הוא: "Celebrity battle", פרי פיתוח של ערוץ מסחרי מוביל בסין. מדובר בתחרות ריאליטי בין שמונה זמרים מפורסמים, שנדרשים בכל שבוע, להפגין את כישוריהם בסגנון מוזיקלי אחר. עוד פורמט מעניין, שמוצג בדוכן של "ארמוזה", הוא השעשועון: "Who's Asking", שפיתחה "אולפני הרצליה", יחד עם יגאל שילון, הראל יוספזון וגיא וסרמן. לכאורה מדובר בעוד שעשועון טריוויה רגיל, אבל הפעם לא המנחה שואל את השאלות, אלא האנשים ברחוב, לצד שורה של ידוענים, שמתקילים את המתמודדים באולפן בשאלות מפתיעות. השעשועון כבר זכה להתעניינות רבה מצד מספר ערוצים.

      אקי אבני (יח"צ)
      לכאורה מדובר בעוד שעשועון טריוויה רגיל, אבל הפעם לא המנחה שואל את השאלות. "Who's Asking"

      ג'ניפר סנוקל תמורת שלום

      גם אצל "דורי מדיה" העסקים פורחים. החברה שעד לפני שנים אחדות התמקדה בשוק הטלנובלות, הפנימה את הפוטנציאל של שוק הפורמטים הלא מתוסרטים, ולפסטיבל הנוכחי היא מגיעה עם כמה להיטים פוטנציאליים, כשבראשם ריאליטי הטראש הציוני הראשון "זוג מנצח", שהוכתר עוד לפני פתיחת הפסטיבל, לאחד מחמשת הפורמטים המסקרנים ביותר, שיוצגו כאן. מה שמעלה באופן טבעי את החשש, שמי שלא רצה את ג'ניפר סנוקל בעברית משובשת עלול לקבל אותה בקרוב, משובטת לשורה ארוכה של שפות זרות.

      אני מנסה לברוח לרגע מהישראליות החונקת, אבל היא מקיפה אותי מכל פינה. לאן שאני לא פונה, אני פוגש רק ישראלים, ישראלים ועוד ישראלים. אני עולה למעלה, ורואה מולי את נמרוד הראל, שעשה הסבה ממנטאליזם לשעשועוניזם, ומגיע לכאן עם משחק הטלוויזיה החדש שלו: "The Big Picture".

      אני יורד למטה, ונתקל בעמי גלאם, שהפך לאחד השמות החמים ב"מיפ", בזכות הפורמט החדש שלו "עד סוף העולם" שיעלה בקרוב בערוץ 10. הפורמט, מאין גרסת "הישרדות" של זוגות גרושים, שנלחמים על מיליון שקל עבור ילדיהם, כבר הספיק להימכר ללמעלה מעשר מדינות, ונחשב לאחד הלהיטים המדוברים ביותר בפסטיבל השנה. אני פונה ימינה, והופ, הנה מיכל ינאי, שבאה ליחצ"ן את הבייבי החדש שלה, שעשועון שפיתחה יחד עם מטין בילמן, ומחלק פרסים, שיעזרו לכם בגידול התינוק. אני חותך שמאלה, ופוגש את המפיק אסף גיל, שהפורמט החדש והמסקרן שלו: "Are you for real". הוכתר לפורמט הנצפה ביותר על-ידי הקניינים בפסטיבל הנוכחי. אני מחליט להתיישב ולנוח לרגע מכל הקלסטרופוביה הציונית הזאת שאופפת אותי, ומוצא את עצמי מול, איך לא, הדוכן הישראלי. מירה גרשל שמנהלת אותו ביד רמה, נראית כמו כלה ביום חתונתה. "אני פה כבר שתיים עשרה שנה, וכזה דבר אני לא זוכרת. מעולם לא הייתה התעניינות כזאת בביתן שלנו".

      זוג מנצח VIP (צילום מסך)
      אחד מחמשת הפורמטים המסקרנים ביותר. "זוג מנצח VIP" (צילום: אסף לב)

      "אירלנד בדרך להפוך ל...ישראל הבאה"

      ביום שני אני מרגיש שנמאס לי מהשקשוקה הישראלית הדביקה הזאת, ונכנס ל"WITT", האירוע שכבר הפך למוסד בפסטיבל "מיפ". וירג'יניה מוסלר, הכוהנת הגדולה של שוק הפורמטים העולמי, ובעלת חברת מחקר בינלאומית בתחום, מציגה את 25 הפורמטים החדשים, שהם לפי דעתה, מבשרי הטרנדים החדשים בעולם הטלוויזיה, ובעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להפוך ללהיטים הבאים. אולי כאן, אני אומר לעצמי, אקבל קצת פרופורציות על מעמדנו האמתי בשוק. אז אני אכן מקבל אותן. ישראל היא לא סתם מעצמה היא מגה מעצמה. רבע מתוך הפורמטים המוצגים בסקירה של מוסלר הם מישראל. הרבה יותר מכל מדינה אחרת. השיא מגיע כאשר מוסלר מציגה פורמט חדש מאירלנד, ואומרת לנוכחים באולם שגדוש מפה לפה: "כדאי לשים לב למה שקורה באירלנד, יכול שהיא בדרך להפוך ל...ישראל הבאה".

      חוץ מהפורמטים הישראליים מציגה מוסלר כמה פורמטים על גבול הביזאר. כך לדוגמא פורמט ריאליטי מוסיקלי, שבו מתחרים הזמרים על שירה בתוך המקלחת, כאשר הצופים בבית קובעים בשידור חי, באמצעות אפליקציה מיוחדת, את עוצמת זרם המים, ואת מידת החום שלהם, על-פי מידת שביעות הרצון שלהם מהביצוע הווקאלי. נשמע לכם מופרך מידי, אז מה תגידו על תכנית היכרויות שמתקיימת על אי בודד, כאשר הגבר והאישה מגיעים לפגישת הראשונה ביניהם בעירום מלא. כל זה קורה בפורמט הולנדי חדש שנקרא: "כשאדם פגש את חווה". כל מלה נוספת מיותרת.

      פסטיבל מיפ (יח"צ , רועי אבן טוב)
      בקצב הזה היא עוד תכבוש גם את הטלוויזיה על המאדים. קשת במיפ (צילום: רועי אבן-טוב)

      מתחת לפני השטח: מלחמה רווית אגו בין קשת לרשת

      ואחרי אתנחתא עולמית קצרה ולא ממש חשובה, בחזרה לכוכבת הראשית של האירוע: ישראל. למראית עין מקפידים הישראליים לגלות פרגון והערכה הדדית להצלחות של הקולגות, אבל מתחת לפני השטח מבעבעת מלחמה רווית אגו ויצרים. הקרב המרתק מכולם הוא זה שניטש בין תאומות ערוץ שתיים, "קשת" ו"רשת", הצילי וגילי של הטלוויזיה המקומית.

      אחרי שכבשה את המסך בארץ עם אחוזי צפייה, שמזכירים את שיעור התמיכה של האוקראינים בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה, מנסה "קשת" לעשות את אותו דבר גם בזירה העולמית. בשנים האחרונות היא ייצרה שורה מרשימה של להיטים בינלאומיים, כשבראשם "הומלנד" ו"הכוכב הבא", שהיה הפורמט החזק ביותר של השוק הקודם ונמכר עד היום לכ- 30 מדינות. אחד המפיקים הישראליים הבכירים שאני פוגש במסדרון אומר לי: "קשת עושה בית ספר לכולם, יש לה מגע מידאס, כל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב. קודם היא כבשה את ישראל, עכשיו את העולם, בקצב הזה היא עוד תכבוש גם את הטלוויזיה על המאדים".

      מנכ"ל "קשת", אבי ניר, מתקבל כאן בכבוד השמור לכוכבי רוק. בהופעה מרשימה וכריזמטית בפני האולם המרכזי של הפסטיבל, הוא שוטח את משנתו, וחושף בפני הקהל חלק מהאסטרטגיה שהפכה את "קשת" לשחקן מוביל במגרש של הגדולים. לדבריו "קשת" מתכוונת להמשיך במתכונת של צבא קטן וחכם, שיביא לכל שוק מספר מצומצם של תכניות ייחודיות. "אין לנו כוונה להתחרות בחברות הגדולות בכמות, אלא אך ורק באיכות. אני מתחייב שלא נגיע לשוק עם עשרה פורמטים חדשים, מקסימום שניים אולי שלושה".

      המעלית (יח"צ)
      שדה המערכה הפעם, מתמקד בפורמטים החדשים לגיוס הכספים של שתי הזכייניות. "המעלית" של קשת (צילום: יח"צ)

      המסיבה הישראלית ב"קרלטון" - האירוע החם של הפסטיבל

      הסחת דעת? לפחות אם שואלים את החברות הגדולות בעולם, התשובה היא: כן. "אנדמול" שזיהתה את הסכנה הפוטנציאלית של הפולשים מרחוב ולנברג, החליטה לנקוט במהלך מנע, והצטרפה לכוחות הלוחמים מרחוב הברזל ("רשת") כאשר קנתה לאחרונה 33% מן הבעלות בזכיינית. מי שהסתובב בקומה העליונה של הפסטיבל, גילה שבמרחק מטרים ספורים, מנהלות השתיים קרב פנים אל פנים, כאשר שדה המערכה הפעם, מתמקד בפורמטים החדשים לגיוס הכספים של שתי הזכייניות, שמיועדים לעלות לאוויר בחודשים הקרובים. מדובר במערכה שלישית, שהיא המשך לקרבות המרים שניהלו השתיים בעמק הבכא, על במות השירה ומאחורי הסירים במטבח. "קשת" הגיעה לכאן עם "The elevator peach" , בעוד ש"רשת" מגובה ב"אנדמול" וב"כוח קופרמן", (שפעם פיקד על "קומנדו קשת" אבל לאחרונה "ערק" לצבא האויב...מבולבלים? גם אנחנו...) הגיעה לכאן עם "fandastick". נכון למועד כתיבת שורות אלה לא נרשמה הכרעה ברורה בקרב. המשך יבוא מן הסתם על המסך בארץ בתוך מספר שבועות.

      ביום שלישי בערב, הגיעה הפגנת העוצמה הציונית לשיאים חדשים. המסיבה הישראלית, שנערכה במלון "קרלטון" היוקרתי, הפכה לאירוע החם ביותר בפסטיבל, וההזמנות אליה היו כה מבוקשות, עד שהתחיל להתפתח סביבן שוק שחור. היריבים מישראל הניחו לשעה קלה את כל היריבויות בצד, והתכנסו למפגן נדיר של סולידריות מקומית, כדי לחגוג את ההצלחה הקולקטיבית של כולנו. שוב הראנו לגויים, כמה אנחנו חכמים, מוכשרים, יצירתיים, נועזים ובעיקר צנועים. "הבלקון ביט בוקס" כבשו את הקהל בהופעה סוחפת, והחזה הישראלי של כולנו התנפח בלא מעט אוויר חם.

      בעוד חצי שנה יחזור לכאן שוב הקרקס הנודד של "מיפ", עם עוד רעיונות חדשים ועם עוד פורמטים מקוריים. עד אז אנחנו מתקפלים, וחוזרים ברכבת אווירית גדולה, לביצה המקומית שלנו, זו שבה עדיין משלמים אגרה וצופים בסברי מרנן.