המבקר על רשות השידור: אפליה בבחירת ההפקות; שימור גרוע בארכיון

שלושה נושאים עיקריים עמדו במרכז הבדיקה שערך משרד המבקר המדינה ברשות השידור: האופן שבו הרשות רוכשת הפקות טלוויזיה מקומיות, האופן שבו נשמרים ומגובים חומרי הארכיון של הרשות, והמעבר של שידורי רשות השידור לפורמט HD.

דו"ח מבקר המדינה – סיקור מיוחד
דו"ח מבקר המדינה: נסיעות השרים הוכפלו
דו"ח מבקר המדינה: כשלים בביצוע התוכנית הלאומית לזיהום אוויר
דו"ח מבקר המדינה: יש להעלות את שיעור המתחסנים בציבור


ביקורת שנעשתה על רכישת הפקות מקומיות (בין השנים 2012 עד 2017 צפויה הרשות להוציא עליהן כ-650 מיליון ש"ח במצטבר) מצאה התנהלטות לא תקינה בהליך ההתקשרויות "שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הנוהל ועם מושכלות יסוד של מינהל תקין", כך לפי הדו"ח. המבקר מצא שהרשות נהגה שלא לתת הזדמנות שווה לכל המפיקים להציע הצעות להפקות אלא נהגה לפנות באופן יזום למפיקים מסוימים - ואף הקטינה את השקיפות בהליך.

גם אחרי שהוחלט ברשות להשקיע בהפקות לא נעשה עליהן פיקוח ראוי, "המהווה נדבך חשוב של שמירת האינטרס הציבורי וכספי הציבור", כך לפי המבקר. "יש חשש שבכך נפגעה רמת ההפקות ונגרמו נזקים כספיים לרשות. מצב זה גם מצביע על זילות בהסכמים ומאפשר למפיקים לחרוג מההסכמים בלא שישלמו על כך מחיר.", נכתב.

סוגייה נוספת שנבדקה, כאמור, היא אופן הטיפול, השימור והגיבוי של חומרים בארכיוני הרדיו והטלוויזיה. המבקר מצא כי החומרים השמורים בארכיונים של הרשות נתונים בסכנת כליה בשל היעדר התנאים הנדרשים לאחסון נאות, בשל עייפות החומר של הפורמטים השונים ובשל שחיקה של הסרטים מהשימוש התכוף בהם. עוד נמצא כי ארכיוני הרשות אינם עומדים בדרישות הבטיחות למניעת שריפות ואין בהם מערכות לגילוי אש ואפילו לא מערכות לכיבוי אש.

לא רק תנאי השימור גרועים, רוב החומרים ששודרו בערוץ הראשון ממועד הקמתו ועד ינואר 2013 - כלל אינם אינם מגובים. "ארכיוני הרדיו והטלוויזיה מכילים אוספי תמונה וקול האוצרים את סיפור הארץ והעם במאה האחרונה וכוללים מידע היסטורי רב, בעל חשיבות למורשת של העם והמדינה ואשר ערכו לא יסולא בפז", נכתב בדו"ח. "על הנהלת הרשות לנקוט את האמצעים הנדרשים לאחזקת חומרים ארכיוניים בהתאם לתנאי השימור והגניזה הנדרשים על ידי גנזך המדינה, וכן עליה לפעול לאלתר לעמידה בהוראות הבטיחות למניעת שריפות".

המבקר בדק גם את פרויקט המעבר לשידורי HD של הרשות, ומצא כשלים בתכנונו, ביצועו והמעקב אחריו - שהביא לבזבוז כספי ציבור. ראשית נמצא כי לא מונה מנהל לפרויקט, למרות שמונו שישה בעלי תפקידים ברשות לטפל בו. כמו כן כיוון שלא פעלה ברשות ועדת פרויקטים, בניגוד לנוהל, לא נעשה מעקב אחר ההתקדמות של הפרויקט - אשר לא עמד במסגרת התקציב שנקבעה לו. "על אף חשיבותו, מורכבותו ועלויותיו הגבוהות של פרויקט ה-HD, הרשות לא קבעה תכנית עבודה מפורטת לביצועו, לא הגדירה את שלביו ולא קבעה לוח זמנים ואבני דרך לביצועו", נכתב.

"בפרויקט כה מרכזי הכרוך בעלויות כה גבוהות יש לבקרה של הנהלת הרשות ושל מוסדותיה משנה חשיבות כדי להבטיח שהפרויקט יבוצע ביעילות ובחיסכון", כתב המבקר. "פרויקט ה-HD הוא פרויקט מרכזי וראשון בתהליך ההתחדשות הטכנולוגית המתוכננת ברשות, שהיקפה הכספי נאמד בכ-330 מיליון ש"ח, ועל הרשות להפיק את הלקחים מהליקויים בביצועו כדי למנוע את הישנותם בפרויקטים עתידיים".

שר התקשורת גלעד ארדן מסר בתגובה לדו"ח: "התמונה עגומה ביותר. אי הסדרים שנחשפו בדו"ח, ההתנהלות התקציבית והטיפול הקלוקל והמקומם בנכסי צאן הברזל השמורים בארכיון הרשות, מספקים הוכחה נוספת לכך, שהתכנית שהצגתי להצלת השידור הציבורי בישראל, היא הדרך היחידה לשקם ולחזק את השידור הציבורי. רק כך נוכל להשיב לרשות השידור את היצירתיות והרעב המקצועי שאבדו לה. אני נחוש להשלים את הרפורמה ברשות השידור ולהביא לביטול האגרה כדי להימנע מדו"חות כאלה בעתיד".

תגובת אגודת העיתונאים בתל אביב: "דו"ח מבקר המדינה חושף טפח קטן ממה שעיתונאי רשות השידור מתריעים עליו כבר שנים רבות: הנהלת רשות השידור מועלת בתפקידה מדי יום. הממצאים הקשים בדו"ח המבקר מוכיחים זאת בנגזרת צרה, המראה שוב ושוב את ההתעלמות המוחלטת של ההנהלה מכללי המנהל התקין והחוק. מידת הנזק הנחשפת בדו"ח לגבי הנבדק בסוגיית הסרטייה והדיגיטציה היא רק קצה קצהו של התנהלות חמורה וחסרת אחריות של רשות השידור שהביאה את השידור הציבורי אל המקום העגום בו הוא נמצא כעת, על סף סגירה".

באגודת העיתונאים בתל אביב מסרו כי הם "מקווים כי ממצאי דו"ח זה, יחד עם כל אשר נחשף לגבי ההתנהלות הנפסדת והמושחתת של הנהלת רשות השידור, יביאו לחקיקת חוק רשות שידור חדש שיוביל להקמתה של רשות שידור חזקה, עצמאית, איכותית ורלבנטית, המנותקת מן הפוליטיקאים שהביאו למינויה של ההנהלה הנוכחית וקודמותיה".

יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, מסר בתגובה: "ממצאי מבקר המדינה חשובים מאוד לשיפור וחיזוק השידור הציבורי וחושפים שוב, לצערו, את הניהול הכושל של מנכ"ל הרשות, שמשמש גם יו"ר ועדת ההתקשרויות של ההנהלה". לדברי גילת, "ממצאי המבקר אך מחזקים את טענות חלק ניכר מחברי מליאת רשות השידור - הגוף הציבורי המפקח על הרשות, לגבי התנהלותו הלא תקינה של מנכ"ל הרשות, שאינה עולה עם כללי המנהל התקין, ובשל כך גם דרשו מהממשלה המוסמכת לכך את הדחתו לאלתר מהתפקיד".

לדברי גילת "יש לפעול ביתר שאת להפסיק כהונתו של יוני בן מנחם לנוכח ממצאי הדו"ח על כשלים שבאו לידי ביטוי בחריגה מכללי מנהל תקין, העדר שקיפות, זלזול בנוהלים, אי הכנת תכניות עבודה, העדר עבודת מטה מסודרת וליקויים נוספים עליהם מצביעים חברי המליאה מזה זמן רב". לדבריו, "לנוכח מה שרואות עינינו בחודשים האחרונים, גם לאחר סיום ביקורת מבקר המדינה, הכשלים החמורים של המנכ"ל נמשכים ויופיעו מן הסתם גם בדו"ח הבא של מבקר המדינה".

מנכ"ל הרשות הגיב לתגובת היו"ר, ומסר: "מנכ"ל הרשות מצר על תגובתו האישית של יו"ר הרשות ומפנה אותו לכל הכשלים של היו"ר עצמו אשר מופיעים בדוח. כמו כן מפנה המנכ"ל את הקוראים לתגובת הרשות לדוח בה המנכ"ל מודה למבקר המדינה השופט שפירא ולצוות המקצועי במשרדו על הימים הרבים שהשקיעו ובעריכת הדוח ובממצאיו ,ובהנחייתם לפתרון כל הליקויים שבו אשר טופלו וסודרו יחד עם מבקרת הרשות טרם פרסום הדוח. חבל שהיו"ר כהרגלו מחפש כותרות לא עוסק בתוכן ובעיקר וכל מרצו ופועלו מופנים ללא הבחנה להנהלת הרשות דבר הפוגע בשידור הציבורי בעובדיו ובחוק".

מהנהלת רשות השידור נמסר בתגובה כי "הרשות מתייחסת ברצינות רבה להערות המופיעות בדו"ח מבקר המדינה, ולראיה, הליקויים, רובם ככולם, תוקנו כבר במהלך הביקורת והטיוטות הראשונות וכן רועננו וחודדו ההנחיות והנהלים".

לעניין הפקות המקור נמסר: "עם קבלת הטיוטות הראשונות של הדו"ח, יזם מנכ"ל רשות השידור שורה של צעדים לתיקון הליקויים, ובהם הקמת צוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל. עיקר הבעיה נבע מכך שלרשות לא היה הניסיון המקצועי והניהולי בטיפול בהפקות מקור חיצוניות בהיקפים של עשרות מיליוני ¤, וכי עומסי הטיפול בהתקשרויות להפקות, בעקבות הצורך לעמוד בהוראות החוק, גרמו לקשיים אובייקטיביים בהתמודדות מול מסת ההתקשרויות. למרות זאת, עשתה ההנהלה מאמץ רב על מנת לעמוד בדרישות החוק וכפי שקבע גם בג"ץ בפסק הדין שנתן: בשנים 2012-2013 עמדה הרשות בכל מחויבויותיה בחוק ואף רכשה הפקות בסכום העולה על הסכום המינימלי הנדרש".

עוד נמסר מהרשות כי "בימים אלו השלימה הנהלת הרשות את עדכון נוהל ההתקשרויות בהתאם להערות מבקר המדינה, המנכ"ל אף ייסד פורום שבועי בראשותו ובשיתוף כל הגורמים המקצועיים, לצורך הסרת חסמים ועל מנת להאיץ את תהליך ההתקשרויות. עוד הקימה הנהלת הרשות, מערכת ממוחשבת לניהול ולפיקוח על ההפקות, בשילוב עם מודל בקרה, אשר כבר הוטמעו בעבודת הרשות. כמו כן, גובשה הצעה למערך ארגוני חדש שאותו היא בוחנת ביחד עם חברה לייעוץ ארגוני כדי ליעל ולשפר את הטיפול בהתקשרויות".

לעניין הטיפול בארכיונים של רשות השידור: "העיכוב בפרויקט הדיגיטציה החל עוד בתקופת ההנהלה הקודמת והמנכ"ל הנוכחי ניסה לקדם את ביצוע הפרויקט, למרות המצוקה התקציבית של הרשות. הנהלת הרשות הנוכחית, עושה כל מאמץ במשאבים הקיימים, על מנת להציל ולשמר את הקיים, כדי שתוכל להפוך אותו נגיש לציבור הרחב. במסגרת זו ננקטו פעולות שונות, כמו שיקום ושימור הסרטים בארכיון ברדיו ובארכיון הטלוויזיה. ובנוסף, הוכנה תכנית עבודה מפורטת ברדיו ובטלוויזיה ובמסגרת ביצוע התכנית, הושלם שיקום הסרטים בארכיון הרדיו והחל שיקום ושימור סרטי הפילם בטלוויזיה. כמו כן, בימים אלו ההנהלה הנוכחית מנהלת מו"מ עם קרן מורשת כדי לקבל תקציב של 10 מליון שקלים להשלמת הפרויקט. העיכובים הנוכחיים נובעים מאילוצי תקציב".

באשר לדברי אגודת העיתונאים, אמרו בהנהלת הרשות כי "הנהלת הרשות מפנה את הקוראים לכתבת התחקיר ששודרה ביומן של הערוץ הראשון ובה נחשף פרצופה האמיתי של האגודה ודרך התנהלותה. כמו כן הנהלת הרשות קוראת לחברים באגודה להתעשת ולדרוש לראות לאן מופנים משאביה הכספיים של האגודה ובמה היא עוסקת כל היום. כן מזכירה הנהלת הרשות לעיתונאי ת"א כי לאחרונה הפסיקה האגודה לייצג גופים משמעותיים בתקשורת אשר העדיפו גופי ייצוג אחרים גם זה נושא אשר מעלה תהיות", תגובת הנהלת הרשות.