פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אליצור ייצג את כל מה שטוב בתקשורת"

      עורכו לשעבר אמנון לורד לוואלה! ברנז’ה: "אורי אליצור היה הנשמה של העיתון”; עמיתו ישראל הראל: "מלכתחילה היה פובלציסט מסעיר"; עמית סגל: ”בעולם שבו מילים הן מוצר זול הוא ניגש לכל מאמר כאילו זו הוכחה במתמטיקה”

      "אורי ואני עוד הכרנו בעיתון 'חדשות' שם הוא כתב כפרילאנסר קבוע. הוא היה חבר לעבודה והיה לנו דיבור מאוד טוב לאורך לא מעט שנים, כעשור", מספר לוואלה! ברנז'ה אמנון לורד חברו הטוב של אורי אליצור אשר הלך היום (חמישי) לעולמו. לורד היה עורך "מקור ראשון" וחבר מערכת העיתון, וכן כתב ועורך בעיתון "חדשות" בו כתב אליצור באופן קבוע.

      עורך "מקור ראשון" אורי אליצור הלך לעולמו

      "לא הכרתי אותו על רקע אידיאולוגי אלא על רקע מקצועי, הוא מזכיר, אך מוסיף כי "לפחות בימיו האחרונים הוא ידע שמאבקו יחד איתנו להצלת 'מקור ראשון' צלח, והעניינים הסתדרו. למרבה הצער לא זכינו שהוא יתפקד הרבה כעורך ראשי", מתייחס לורד למאבק העיתון על חייו לפני מספר שבועות, בעת שלא היה ברור עדיין אם מכירתו ל"ישראל היום" תאושר. "אחד השלבים של המאבקים תארו נקודת מפנה כנוסח, כאילו צליחת תעלה במלחמת יום כיפור - הרגשתי כאילו הוא מדבר על מיתוס תנ"כי. ניגשתי לאורי ואמרתי לו 'הם לא יודעים שיש פה שניים שבאמת היו שם', הוא היה מילואימניק בצנחנים, אני כסדירניק. היינו מדור אחר. למרות הבדלי הדעות מבחינה חווייתית".

      "דיו של זהב זרמה מעטו"

      "כעיתונאי, החלק החזק שלו היה הכתיבה הפובליציסטית השנונה. כתיבה קולחת עם עט זהב. אצלי לדוגמא, המאמץ החשיבתי שאני משקיע מורגש בין השורות. אצלו הייתה לך הרגשה של דיו של זהב זורמת מעטו", הוסיף לורד. "אני מכיר לא מעט אנשי שמאל שאהבו לקרוא אותו בגלל כתיבתו, היה בו המון קומון-סנס, הוא ידע לקיים דיאלוג עם אנשי שמאל, אפילו קיצוני. היו לא מעט קטעים בהם עמדנו שנינו בלחץ מלמעלה בהנהלת העיתון, והרגשנו שאנחנו צריכים לגונן על העיתון כמו שהוא. לפעמים היה נראה שמכוונים את האש כלפינו, הייתה תקופה שמוסף האקטואליה 'יומן' היה במוסף שאלה - אבל המשכנו משבוע לשבוע. בסופו של דבר העשייה הזו הייתה ליבת העיתון. זה מוזר ביותר שהוא פתאום איננו, זה לא נתפס".

      לורד מספר כי "בפגישה עם הממונה על ההגבלים העסקיים ישבנו, בכירים בעיתון עם פרופסור גילה. הדיבור שלו מהלב, בצורה אותנטית וכנה כאשר מראה המחלה שלו ניכר בעיני כולם - אני מעריך שהיה לזה משקל והשפעה. היה ברור שהוא הנשמה של העיתון, כאשר הממונה יושב מולנו ולידי שורת עורכי דין וכלכלנים, ואנחנו צריכים לבוא ולהצדיק את קיומנו. זה היה מחזה אבסורדי, ואורי אליצור העריך שהייתה לו השפעה מכרעת. זו החוויה האחרונה שלי ממנו. מתוך החוויה הזו נוצרה הרבה קרבה".

      "לא נפל מפובליציסטים ענקים כקרליבך ושניצר"

      "הוא תמיד היה המישהו שלא זקוק לעורכים שיגידו לו מה לכתוב ומה לכתוב", אומר לוואלה! ברנז'ה ישראל הראל - כיום פובליציסט ב"הארץ" ומי שיסד את העיתון "נקודה" (בו כתב אליצור) והיה עורכו במשך 15 שנה.

      "אלוהים חנן אותו במתת אל של יכולות שאולי השתפרו מבחינה טכנית, אבל לא מבחינה מהותית. מלכתחילה היה פובלציסט מסעיר", הוא נזכר. "היה לו כושר ניתוח שמעטים ניחנו בו והיכולת לתת לו ביטוי לכוח האנליטי שלהם בעל פה, מעטים יכולים לתת את זה בכתב ולתת את הנקודות הנכונות, והוא נתן. הדוגמאות שלו היו כאלה שכם אדם היה מבין שזה לא משחק מילים או השתמעשות אלא מבוסס".

      "גאונות ניסוחית כך שאנשים לא נפגעו ממנו"

      "המחלה הייתה כבר בשלב מתקדם בחודשים האחרונים, ולמרות זאת הוא התיצב בראש המאבק (להצלת 'מקור ראשון' ד.ו) למרות הקושי הפיזי. הוא היה בעל כושר שכנוע בעל פה ובכתב שמעטים היה להם. מבחינת כתיבה הוא לא נפל מפובליציסטים ענקים כקרליבך ושניצר, אבל הבמות שהוא כתב בהן לא הייתה להן השפעה רבה ומספקת. על מאמריו של אורי ב'מקור ראשון' בתקופה האחרונה דיברו באותה הצורה".

      הראל הוסיף כי "משום שהוא באמת היה נחבא אל הכלים, הוא לא היה איש של חבורה ולכן אני לא מכיר אדם אחד שכעס עליו. עיתונאים לא תמיד נוצרים את לשונם, אבל אורי, גם כשהיה צריך להגיד את הדברים הקשים הוא ידע לעשות את זה בגאונות ניסוחית כך שאנשים לא נפגעו ממנו. גם כשהיה בלשכת נתניהו אנשים העריצו אותו על יחסי האנוש שלו. הוא לא היה נוהג ללכת רכיל. הוא היה אומר דברים בכנות, וגם האופן שבו הוא היה כותב אותם לא היה פוגעני. הלך לעולמו לא רק עיתונאי גדול אלא גם אדם גדול".

      "הסתובב בעולם העיתונות והפוליטיקה עם היגיון צרוף"

      גם הכתב הפרלמנטרי של חדשות 2 עמית סגל התייחס למותו של אליצור, ועשה זאת בעמוד הפייסבוק שלו. "אורי אליצור הסתובב בעולם העיתונות והפוליטיקה לא רק עם סוודרים ירושלמיים וסנדלים אלא גם עם היגיון צרוף, חושים בריאים ועט מושחז. בעולם שבו מילים הם מוצר זול הוא ניגש לכל מאמר כאילו זו הוכחה במתמטיקה או בעיה בתלמוד. אלה הכלים שהביאו אותו, בלי להתחכך בברנז?ה ובלי להתחנף, אל התארים הבכירים ביותר: עורך וכותב, מנהל לשכה, חתן פרס סוקולוב. לא היה ראוי ממנו לפרס הזה. העיתון של יום שישי יהיה בלי התובנות והניתוחים שלו הרבה פחות מרתק והימין הישראלי - עני יותר מרעיונות בנויים לתלפיות. יהי זכרו ברוך", כתב.

      "דוגמא ומופת לעיתונות איכותית"

      גם ח"כ אלי ישי (ש"ס) ספד לאליצור. "עולם התקשורת איבד את אחד מטובי בניו", אמר ישי. "צר לי על לכתו של ידידי. אורי היה פורץ דרך וייצג את כל מה שטוב בתקשורת והיווה דוגמא ומופת לעיתונות איכותית".

      מפלגת "הבית היהודי" פרסמה הודעת צער על מותו: "הציבור הדתי-לאומי וציבור אוהבי ארץ ישראל איבד היום את בכיר בניו", נכתב. "אורי אליצור היה קול יהודי וציוני גאה וחד, שכל כולו אהבת ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל עד יומו האחרון".

      שר השיכון, אורי אריאל, אמר: "אורי היה פורץ דרך בציונות הדתית, בעל דעות מקוריות ומיוחדות", אמר אריאל. "תמיד היה לו מה לחדש בדיונים והוא היה מסתכל על כל נושא מזווית שאף אחד אחר לא זיהה לפניו. הוא הוביל קו ציוני-לאומי בשיח הציבורי ולא פחד להתבטא גם כאשר הדברים לא היו בקונצנזוס. יהי זכרו ברוך".