פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ”הסיקור היום מאוד סטרילי. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה בעזה”

      ”אין ספק שאנחנו עסוקים בעצמנו יותר, וטוב שכך. אבל הסיקור של המתרחש בעזה כן מקבל את הבמה”, משיב למבקרים כתב השטחים של חדשות 2 אוהד חמו, בשיחה עם וואלה! ברנז’ה. ראיון תחת אש

      כתבי השטחים, אלה שמתפקידם להביא אל המסך את הקולות ומראות הזוועה מעזה - עומדים בפני בעיה משולשת: ראשית, בניגוד למה שהיה בעבר, לפחות עד הכניסה הקרקעית, הם לא יכלו לדווח מהשטח שכן הכוחות טרם נכנסו. החומרים שכן יוצאים מהשטח, עוברים צנזורה קפדנית של החמאס וצריך להתייחס אליהם בספקנות. ובעיה שלישית - גם כאשר הם כן משדרים חומרים מעזה הם מיד מואשמים בשמאלניות יתר, והיום יותר מתמיד.

      אלון בן דוד: "בימים כאלה כולם נכנסים מתחת לאלונקה"

      "הסיקור היום הוא מאוד סטרילי", אומר כתב השטחים של חדשות 2 אוהד חמו, בשיחה עם וואלה! ברנז'ה. "כמובן שיש דגש גדול מאוד על מה שקורה בצד הישראלי, ובצדק לדעתי, אבל אם להסתכל על הסיקור של הצד הפלסטיני אנחנו מול אותה בעיה שיש לנו כבר כמה שנים מעזה - היעדר באינפורמציה אמינה. אנחנו לא באמת יודעים מה קורה בצד השני".

      אוהד חמו (יח"צ , חדשות 2)
      "מי שמדבר איתנו עובר על החוק". אוהד חמו (צילום: חדשות 2)

      למה אתה מתכוון בביטוי "דיווח סטרילי"?

      "קשה מאוד לדעת מה באמת קורה בעזה. לפני כמה חודשים חמאס הוציא הנחיה שאסור לתושבי עזה, ובמיוחד לעיתונאים, לדבר עם עיתונאים ישראלים. מי שמדבר איתנו עובר על החוק של חמאס. זה מקשה עלינו את הסיקור כי זה מקשה עלינו לקבל את התמונה המלאה והאמיתית. לזה מתווסף הקושי לתקשר עם גורמי שלטון בחמאס ולדבר עם האנשים שלהם בעזה, שבאופן טבעי ירדו אל מתחת לאדמה".

      אז איך משיגים מידע?

      "חלק גדול מהאינפורמציה היא כזו שאני מקבל מאנשי חמאס בגדה שמתקשרים איתם, כמעין 'מתווכים'. אבל עם האנשים החשובים באמת קשה מאוד לדבר בימים האלה".

      אתה בקשר עם עיתונאים עזתיים?

      "כן, גם עם עיתונאים וגם עם אזרחים".

      מה הם מספרים על העבודה שם בימים האלה? הגיעו דיווחים על עדות שלהם להרג הילדים בשפת הים, על מכוניות של צוותי תקשורת שהופצצו. הקולגות שלך מצליחים לעבוד?

      "בסיפור שהיה בים מדובר היה בעיתונאים זרים, וגם שם הם כאמור נמצאים שם תחת מגבלות קשות של צנזורה. לא כל מה שעיתונאי בעזה נחשף אליו הוא יכול להעביר אותו החוצה. יש הרבה מאוד צנזורה שמופעלת על ידי חמאס וזה נשען על הרבה מאוד איומים".

      פצועים פלסטינים בבית החולים שיפא בעזה בעקבות תקיפה ישראלית במבצע צוק איתן (AP)
      "היעדר באינפורמציה אמינה". תמונות מעזה בסוכנויות הידיעות (צילום: AP)

      מקפיד לצפות בשידורי החמאס

      לשאלה בדבר מגבלות הצנזורה, חמו דווקא דווקא נשמע מסופק. "אין ממש מגבלות. ברמה האישית, אני הרגשתי הרבה יותר מוגבל מבחינה צנזוריאלית במבצע 'שובו אחים' לעומת מה שקורה עכשיו. למעט מיקומים מדויקים של נפילות, שזה מובן לחלוטין, אין לי ממש מגבלות של צנזורה. על מה שקורה בעזה אני יכול לדווח באופן חופשי על פי המקורות שלי, זה בניגוד למבצע 'שובו אחים' שבו המגע בין צה"ל לבין הפלסטינים היה מאוד גדול, ונחשפנו להמון אינפורמציה ולהמון חומרים גם ברמה הויזואלית - שלא יכולנו לדווח עליהם בגלל הצנזורה. פה זה כבר כמעט לא קיים".

      הזכרת את מבצע "עופרת יצוקה" - באותם ימים סיקרת עבור ערוץ 10, עכשיו אתה בחדשות 2. מה ההבדל בין מקומות העבודה הללו בעיתות מלחמה?

      "בשטח אין יותר מדי הבדל, הרי גם אופי השידורים הוא די דומה בסופו של דבר. גם אז הייתי באשקלון ורדפתי אחרי נפילות של קסאמים, כאשר במקביל ובין לבין עדכנתי על דברים שהגיעו מעזה".

      אתה רואה את השידורים שלהם?

      "לא, לא יוצא לי".

      ואת שידורי הטלוויזיה של החמאס?

      "אותם יוצא לי לראות, אבל לא יותר מדי כי אני או בשטח או באולפנים, אבל בסוף כל יום אני משתדל להתעדכן - בעיקר דרך האינטרנט. אני כאמור מדבר עם מקורות בגדה ובעזה, גם עם כאלה שהם לא בהכרח אנשי חמאס".

      עד כמה אפשר להסתמך, ברמה העיתונאית, על השידורים שיוצאים משם?

      "זה קשה. כל פריים שיוצא מעזה עובר את העיניים של הממשל שם. הצנזורה העצמית היא מאוד גדולה וזאת תקשורת מגויסת לחלוטין. עד כמה התמונות והקולות שיוצאים משם הם אותנטיים ואתה יכול לשדר אותם? לצערי לא יותר מדי".

      סיבוב מעל הקריה? צילומי המזל"ט של חמאס נחשפים (צילום מסך)
      "כל פריים שיוצא מעזה עובר את העיניים של הממשל שם". המזל"ט בשידורי החמאס (צילום מסך)

      "נתפסים בעיני החמאס כשופר או כלי של הממשלה"

      אחת הביקורת המרכזיות שנשמעות, באופן טבעי מהצד השמאלי של המפה, מתייחסת להיעדר הסיקור התקשורתי של המתרחש בעזה.

      גדעון לוי אמר השבוע שהישראלים לא רואים מספיק תמונות מההרס שצה"ל מחולל שם. אתה מסכים?

      "אין ספק שאנחנו עסוקים בעצמנו יותר, וזה דרך הטבע וטוב שכך. אבל אני חושב שהסיקור של עזה כן מקבל את הבמה. יש לנו בכל יום במהדורה המרכזית כתבה אחת או יותר שמתייחסת למה שקורה בעזה וזאת למרות התנאים המאוד קשים שאנחנו עומדים מולם והאיסור של החמאס לשתף איתנו פעולה. אנחנו בחדשות 2 הצלחנו במהלך הימים האלה כמה פעמים להביא תמונת וקולות בלעדיים, הפעלנו צוות תקשורת ישראלי שעובד שם עבורנו, הוא מצלם עבורנו, ואני באופן אישי העברתי שאלות וקיבלנו ראיונות שהתבססו על השאלות הללו. אז מהבחינה הזו אני חושב שיש סיקור טוב ונכון".

      למה בעצם החמאס בעצם מחרים את התקשורת הישראלית? לכאורה זו פלטפורמה טובה עבורם להעביר את מסרים לציבור בישראל, לא?

      "נכון, אבל זה חלק ממהלך גדול יותר של חמאס להתנתק מכל מגע עם ישראל. יש מגמה מאוד חזקה ואלימה כרגע בשטחים, גם בגדה אגב, של אנטי-נורמליזציה של היחסים עם ישראל. שיתוף פעולה עם התקשורת הישראלית נחשב במובן מסוים שיתוף פעולה עם עם ישראל כיוון שאנחנו נתפסים בעיניהם כשופר או כלי של הממשלה ומייצגים נרטיב ציוני".

      אהוד יערי משוכפל (צילום מסך)
      "אין ספק שאנחנו עסוקים בעצמנו יותר". אהוד יערי משוכפל בשידורי החמאס (צילום מסך)

      "מאות אלפי ישראלים רואים כמעט בכל רגע נתון את חדשות 2"

      אחד מקטעי הוידאו האיקוניים של מבצע "עופרת יצוקה" בסוף 2008 היה ראיון שטח שביצע חמו עם אלי ישי, אשר נקטע בעקבות אזעקה באשדוד. ישי, מחזיק את הכיפה, נשכב על הקרקע בהוראת המאבטחים - וחמו המשיך לראיין אותו כאשר שניהם שכובים על הרצפה. תמונות השר הישראלי המתראיין שכוב על הארץ באמצע ההמולה עוררו עניין רב בישראל ובעולם, אולם חמו אומר שהיום - זה לא היה קורה. "התמונות האלה אז עשו המון רעש, אבל אני חושב שהיום לא היית יכול לראות אפקט כזה", הוא אומר.

      למה לא? סף הרגישות עלה?

      "עניין תקשורתי שראיון כזה היה מקבל היום היה קטן בהרבה. אז זה היה מאוד חדש - העובדה שיש אזעקות בעיר מרכזית בישראל כמו אשדוד. אתמול למשל ראינו את איווט ליברמן רץ לממ"ד באמצע אזעקה והנה, זה לא זכה ליותר מדי תהודה. התרגלנו".

      אז מה עושים כשהצופים מתרגלים? הרי בשלב מסוים הדיווחים חוזרים על עצמם, אפילו הסיפורים האנושיים חוזרים על עצמם. אתם עושים לפעמים במערכת חשיבה של "איך משמרים את העניין, איך מתמודדים עם שחיקה"?

      "אנחנו לא צריכים כי לאירועים כאלה יש אינרציה תקשורתית, ואתה תמיד במרדף אחרי האירועים. אנחנו משדרים 18 שעות ביממה אז חלק גדול מזה הוא באמת שידור ודיווח מתמיד ורצוף. אבל בין לבין יש את הקברניטים למעלה שמנווטים אותך לכל מיני דברים מעניינים".

      "מה שהכי הכי חשוב בעיני זו הידיעה שיושבים מאות אלפי ישראלים ורואים כמעט בכל רגע נתון את חדשות 2 ואלה האנשים שאתה עובד בשבילם - שיושבים במקלטים, שנמצאים תחת איום הרקטות, שרוצים להתעדכן. יש פה חשיבות גדולה יותר מאשר בימים כתיקונים במובן הזה של הפעילות למען הצופים".

      חדשות 2 (צילום מסך)
      "מזכירה בתחילת כל מהדורה את מספר ההרוגים בעזה". יונית לוי (צילום מסך)

      "אין לנו חשש מאף אחד"

      היום יותר מתמיד מאשימים את התקשורת בשמאלניות, ובמיוחד אחרי שמשודרות תמונות מעזה. בכלל, יש תחושה שהציבור הישראלי הרבה יותר פטריוטי במבצע הזה לעומת הקודמים לו. זה משהו שמתחשבים בו בתמהיל השידורים?

      "אני שומע את האמירה הזו, שהתקשורת לקחה ימינה, אבל אני לא מסכים עם זה. היום למשל דיברתי עם אביו של אחד מארבעת הילדים הרוגים. הוא אמנם לא רצה להתראיין כי אנחנו תקשורת ישראלית ואפילו טרק לי את הטלפון בפרצוף, אבל דיברתי איתו. יונית לוי מזכירה בתחילת כל מהדורה את מספר ההרוגים בעזה, ואנחנו מביאים בנושא הזה בכל יום כתבה אחת או יותר. אין לנו חשש מאף אחד ואנחנו מביאים את הקולות בצורה כמה שיותר אותנטית".

      וברמה האישית, אחרי חודש אינטנסיבי - באיזה שלב זה כבר מתחיל לעייף? רואים באופק נקודת שבירה?

      "אין ספק שזה מעייף, בטח ובטח למי שכמוני, עובד על טורים מלאים כבר חודש מאז חברון. הרי זה התחיל בחברון בסיקור יום יומי עם שידורים מיוחדים מהצהריים לתוך הלילה, המשיך בשועפט ואז נמשך עם העימות בעזה. באמת שבחודש הזה כמעט שלא ראיתי את הבת שלי ואת ואישתי".

      שעות שינה, יש?

      "כן, מצליחים לישון. זה אמנם קשה ומעייף אבל אתה נאמן לעבודה שלך. להביא את הקולות והמראות הללו מעזה - אני מאמין שזה תפקיד סופר-חשוב. יש חשיבות עצומה לכך שהציבור בישראל יראה מה קורה בצד שני, כך אני מרגיש וכך מרגישים גם עמיתי".