איילה חסון עורכת את וואלה! ברנז'ה

    גאים להציג: קבלו את 25 ההומואים והלסביות המשפיעים בתקשורת

    הם ממוקמים בעמדות מפתח, מנסחים את סדר היום התקשורתי ועבור חלקם - העתיד רק לפניהם. וואלה! ברנז'ה קיבלה מאיילה חסון אור ורוד ודירגה עבור הדיווה הבלתי מעורערת את ההומואים והלסביות המשפיעים, החזקים והמבטיחים של הענף

    וואלה! ברנז'ה
    (ShutterStock)

    במקום ה-15: אופיר בר-זהר ומיה בנגל

    למקום ה-15 מגיעות שתי עיתונאיות מוערכות לשעבר שעברו אל מאחורי הקלעים, והיום הן לוחשות באוזניהן של שתי נשים בולטות בכנסת: בר-זהר שימשה פעם ככתבת התקשורת של "דה-מרקר" והיום היא הדוברת של חברת הכנסת תמר זנדברג, ובנגל הייתה הכתבת הפוליטית והמדינית של מעריב והיום היא הדוברת של שרת המשפטים ציפי ליבני. מיה, לנצח נזכור איך התעמתת עם אלי ישי בשידור כאשר אמר שהומואים ולסביות הם חולי נפש ושאלת אותו שאם כך - מדוע הוא מתראיין אצלך פעם אחר פעם. אופיר - לנצח נזכור אותך כמתחרה מוצלחת. קריצה.

    עוד בוואלה! NEWS

    תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

    פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
    לכתבה המלאה

    במקום ה-14: איתי ולדמן

    כאשר חשפנו כאן בתחילת השנה כי העורך הוותיק של המגזין התל-אביבי טיימאאוט איתי ולדמן הוא העורך החדש של אתר mako, אחד הטוקבקים כתב כי "כל הסטרייטים במערכת חוששים למקום עבודתם". בין אם מדובר היה באמירה הומופובית או באמירה מבודחת, הנימה הייתה ברורה: איתי ולדמן נתפס עד לאותה נקודה כאושיה תל-אביבית, עיר הבירה של הגייז בישראל, וזאת בשל האופן הבועתי המתבקש שבו הוביל שנים ארוכות את המגזין השבועי הנישתי. אבל לא עוד - מינויו השנה לתפקיד עורך mako הקפיץ אותו למגרש של הגדולים, וטביעת האצבע שלו בהפיכת האתר לקצת יותר עצמאי ובועט וקצת פחות ערוץ פרומו-VOD, כבר ניכרת.

    במקום ה-13: יונתן למזה ורועי יולדוס רוזנצויג

    העורך הנוכחי והעורך המייסד של מדור הגאווה של mako מקבלים את המקום ה-13 על תחזוקת המדור היחיד כיום בתקשורת הישראלית הפונה לאוכלוסיית הלהט"ב. העיתונות ההומו-לסבית זכתה פעם לעדנה בדמות מגזינים כמו "הזמן הוורוד" ו"העיר בוורוד" ו-"GoGay" ומדורים כמו "NRG גאווה" או "הומואים ולסביות" בטיימאאוט. כיום, כאשר אלה נגוזו לחלוטין, מדור הגאווה של mako הוא היחיד שמניף את הדגל ועל כך מגיע לו כבוד גדול. על מנת לשמור על הכבוד הזה עליו להשכיל לשבץ לצד גלריות של שרירנים מעורטלים יותר ראיונות עומק, חדשות הקהילה, ניתוחים של מגמות, חדשות חו"ל ושאר אייטמים שלא מוצאים את מקומם בתקשורת הארצית. כך או אחרת, שאפו.

    נ.ב. - ברכות ליולדוס רוזנצווייג להולדת הבנות שנולדו לאחרונה בפונקאות.

    במקום ה-12: רוית הכט

    רבות דובר על ירידת קרנו של מאמר המערכת, ובכל זאת, לזה של עיתון "הארץ" עדיין שמור מקום של כבוד, עם מדור הדעות אולי המשפיע ביותר בעיתונות הישראלית. מי שבין היתר שמופקדת על כתיבת המאמר היומי ומשמשת במקביל כסגנית עורך המדור אלון עידן היא רוית הכט - שגם מפרסמת בו בעצמה מאמרים מעת לעת. לאחרונה הצטרפה לצוות המתחלף של כותבי ביקורות הטלוויזיה בעיתון, החלטה שאפשרה לגלות בכתיבתה צבע חדש ומרענן אל מול האפרוריות הטבעית של התחום הפוליטי.

    במקום ה-11: עומרי חיון

    קל לשפוט את עומרי חיון לחומרה: הטקסטים לא מסוגננים או מנוסחים היטב, כוכבי האייטמים שלו הם לרוב אנשים שבכל מקרה יעשו הכל בשביל אייטם, טראפיק רב מגיע מחומרים ממקומות אחרים, והפרת צו איסור פרסום בפייסבוק זה משהו שכל מי שעובד בתקשורת יכול לעשות. אבל מי ששופט את עומרי חיון לחומרה הוא רק מי שמסתכל עליו מלמעלה, בעוד חיון לא מסתכל עליו בחזרה מלמטה. הוא מסתכל ימינה ושמאלה, למאות אלפי העוקבים שלו באתר וברשתות החברתיות - מרביתם בני נוער וילדים, והם מעריכים אותו יותר משהם מעריכים כל פרשן פוליטי או צבאי בישראל. למרות שחיון נמצא שם בעיקר בשביל התהילה - הוא בסוף גם משפיע, וכשהוא מנצל את הבמה בשביל מסרים של סובלנות, אנטי-ביריונות ושוויון, ההשפעה על אותם בני נוער עצומה.

    במקום ה-10: נועם לוינגר

    כבר עשור עבר מאז התגייס נועם לוינגר לגלי צה"ל, מאז הספיק כבר לפשוט את המדים ולהישאר בגלגלצ כמספר 2 בתחנת הרדיו המואזנת בישראל - ככסגנה של מנהלת גלגלצ דלית עופר שפורשת השנה מהתפקיד. כך, מאחורי הקלעים, מנהל לוינגר צוות של עשרות שדרנים ומפיקים, את מערך השיווק של התחנה ואת כל קשרי החוץ הענפים שלה בתעשיית המוזיקה. השנה תחגוג התחנה הצבאית 20 שנים לפעילותה, הזדמנות טובה לשים זרקור על אחד מעמודי התווך הנסתרים שלה בשנים האחרונות.

    במקום ה-9: גל אוחובסקי

    אי שם בשנות השמונים השתייך גל אוחובסקי, אז עיתונאי צעיר, לקבוצת הומואים שנהגה להרים טלפונים זועמים לעורכי חדשות בעיתונים ולגנות אותם על כותרות הומופוביות או מסגור סטריאוטיפי של הומואים ולסביות בעיתונות היומית. היום הוא כבר לא עושה את זה, בעיקר כי כבר לא צריך, אבל את משקלו הסגולי הבלתי מעורער הרוויח אוחובסקי ביושר. גם היום, על פלטפורמת מגזין סוף השבוע של מאקו, כאשר הוא נוגע בסוגייה שקשורה לקהילת הלהט"ב כמו בטור על אודות חבר הכנסת בארון שפרסם השנה, דבריו מעוררים מחלוקות באופן שיוצר דיון ציבורי חשוב ופורה.

    במקום ה-8: אדם סרור וערן סויסה

    מדובר ללא ספק בשניים משועלי הקרבות הוותיקים של תחום הרכילות, התרבות והבידור בתקשורת הישראלית. כבר יותר מעשור שהשניים מלווים - סויסה ב"מעריב", "רייטינג" ו"ישראל היום" וסרור ב"וואלה", פנאי פלוס" ו"ערב טוב עם גיא פינס" - את הביצה המקומית, ועושים זאת תוך תנועה על סקאלה שבין סיקור קליל ולא מחייב להבאת סקופים מרעישים שעשו הרבה כאב ראש למאות יחצ"נים, דוברים, מנהלים אישיים ומפיקים.

    תחום הסיקור הזה לא היה כפי שהוא לולא שתי דיוות התקשורת הללו שכל כתב בתחומן מעריך, ועל כך המקום השמיני.

    במקום ה-7: אלינור דוידוב, גידי ויניש ואירית מגל

    שמותיהם לא מוכרים לקהל הרחב, אולם טביעות האצבעות של עורך ועורכות הטלוויזיה הלו ניכרות מדי יום על מסך הטלוויזיה המסחרית. גידי ויניש שערך עד לא מזמן את "לילה כלכלי" של ערוץ 10 מופקד כיום על "תכנית חיסכון", התכנית שמגישה למהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2 את כר הצופים הקבוע שלה; אלינור דוידוב, עורכת המשנה של "לונדון וקירשנבאום" - מתכניות האקטואליה המוערכות בטלוויזיה, ופעילה בולטת של תא העיתונאיות; ואירית מגל, עורכת משנה במהדורת חדשות 2 ועורכת משדרים מיוחדים - שלושתם מסמלים את דור העתיד של עורכי תכניות הטלוויזיה.

    במקום ה-6: יגאל רביד ורותם אברוצקי

    את המקום השישי מקבלים שני עובדי רשות השידור, המגיש יגאל רביד והכתב רותם אברוצקי, על כך שהובילו בשנה האחרונה מאבק מתוקשר רווי יצרים ומורכב במנהלם לשעבר משה נסטלבאום על שהתנכל להם והטריד אותם על רקע נטייתם המינית. המאבק לא היה פשוט - עמיתיו של נטסלבאום בהנהלה ובוועד המנהל של הרשות עמדו לצידו בחירוף נפש, ועל אף גיבוי של עדים רבים ונציבות שירות המדינה שצידדה במוטרדים וייחסה לנסטלאום "אמירות בוטות וגזעניות ביחס לציבור ההומוסקסואלים" - השניים נאלצו להמשיך ולעבוד לצידו.

    המאבק של השניים ציין נקודה היסטורית בכך שסימן אפס סובלנות ,באופן פומבי, ביחס של נציבות שירות המדינה למקרים של הטרדה על רקע נטייה מינית בשידור הציבורי - והציב תמרור אזהרה בפני מנהלים עתידיים.

    במקום ה-5: נסלי ברדה

    רק לפני שנתיים נשאלה נסלי ברדה בראיון ב"עכבר העיר" על חייה האישיים, וסירבה - כמו להט"בים רבים אחרים - להתייחס לנושא באמתלת "אני בנאדם פרטי". קשה להיתקל בגבר סטרייט נשוי באושר, למשל, עונה כך בראיון כאשר הוא נשאל מה שלום האישה והילדים. לכן ההתנדבות של ברדה השנה להנחות ועידה כלכלית לקהילת הלהט"ב במסגרת אירועי הגאווה שנערכו בתל אביב היא מהלך ראוי לציון - שבזכותו, ובזכות מקום העבודה החדש שלה - מערכת התכנית "עובדה" - היא מתברגת למקום החמישי והמכובד. ונסיים בלרלור: התוכלו לזהות ברשימה את זוגתה?

    במקום ה-4: אסי עזר

    הידעתם? אסי עזר חוגג השנה עשור ליציאה שלו מהארון. מזלטוב. העשור האחרון של עזר מבחינת קריירה היה זינוק בעלייה - הוא סומן כטאלנט על ידי קשת שדאגה לקדם אותו בכל דרך אפשרית ובהתאמה המעריצים והעוקבים נאספו. אבל לרשימה הזו הוא לא נכנס בגלל הפנים היפות שמרוחות על כל מסך בישראל. בשבילן יש הרי את ווואלה! סלבס, לה נשאיר גם את הביקורת על התנהלותו התקשורתית.

    הסיבה לבחירתו היא היותו שגריר. את התהילה שלו מתמיד עזר לנצל למען סבלנות כלפי להט"ב: הוא מתנדב בקמפיינים של הקהילה, מועדד בני נוער במצוקה, מגנה התבטאויות הומופוביות של נבחרי ציבור וחושף בכנות את חייו הזוגיים. כי אם כבר לרדוף פרסום, אז לפחות לעשות גם מצווה או שתיים על הדרך.

    במקום ה-3: אסף גיל

    נראה שככל שחברת "גיל הפקות" צוברת עוד הון ועוד מוניטין, כאשר תכניות בהפקתה כמו "מאסטר שף", "בייבי בום" ו"בוס בהסוואה" שוברות שיאי רייטינג על מסך הזכייניות בהן שודרו, כך הופך אסף גיל פחות ופחות מזוהה עם קהילת הלהט"ב. לא רבים יודעים זאת, אבל בעבר היה גיל אקטיביסט של ממש ומלבד הפקת סרטים דוקומנטריים על קהילת הלהט"ב גם הקים את "מועדון הסרט הוורוד" החלוצי. בשנה האחרונה המשיך גיל את העלייה המטאורית - אחרי שסימן וי על עלייתה לשידור של "הצילו, אני לא יודע לבשל" על מסך קשת, החלה "גיל הפקות" לשים יותר ויותר משקל על פיתוח והפצת פורמטים לחו"ל, ובפסטיבל MIP הקרוב היא כבר תתחרה בגופי השידור - לראשונה עם דוכן חדש משלה.

    במקום ה-2: אורי רוזן

    רק לאחרונה חתם אורי רוזן את השנה הראשונה שלו בשורות זכיינית ערוץ 2 קשת, כמנהל והעורך הראשי של אתר האינטרנט שלה mako. הבחירה ברוזן - עורך מוערך בעל אוריינטציה חדשותית מובהקת, ששימש כממלא מקום מנכ"ל חדשות 10, באה על רקע המאמצים ארוכי הטווח של הזכיינית לחזק את תחום האקטואליה של האתר אשר מרבית הכניסות מבוססות על תכני הטלוויזיה. רוזן הביא איתו את הרוח המתאימה. בעבר פרש את משנתו כשנשאל האם יקדם ענייני להט"ב בגוף התקשורת שבו הוא עובד, והוא כינה זאת מעשה "לא ענייני ולא מוסרי". באותה נשימה הודה באחריות האישית שלו ושל יתר חברי הקהילה בתקשורת למניעת ייצוג שלילי. למרבה הצער, רוזן נחשב לאחד המנכ"לים הבודדים במשק שלא חוששים לדבר בגלוי על נטייתם המינית ואף השתתף במספר פאנלים בנושא בכנסים מקצועיים של הענף.

    זה הזמן לפרגן גם לזכיינית קשת, שמבססת את מעמדה כגוף תקשורת פרו-להט"בי (ראו סעיפים 4, 9, 13, 14 ואחרון) שמעניק במה תעסוקתית נרחבת לחברי הקהילה.

    במקום ה-1: האלמונים

    במהלך הכנת הכתבה נתקלנו להפתענו בלא מעט אנשי תקשורת ידועים ומוערכים אשר סירבו להיכלל ברשימה "מתייגת" מהסוג הזה, בטיעונים שונים ומגוונים. לא נאמר לכם כמה ומי הם, אז אל תסמסו לנו - רק נספר שחלקם יכול היה להתברג בקלות לאחד משלושת המקומות הראשונים. החברים יודעים, במשפחה יודעים, הקולגות והעובדים יודעים והחברים לברנז'ה יודעים, ועדיין - אשר זה מגיע לנטייה המינית שלהם - האלמונים שלנו בוחרים להצניע את הפרט הזה מהידע הציבורי כאילו מדובר היה בפרט מחדר המיטות בלבד ולא במידע ביוגרפי לגיטימי.

    אנחנו מכבדים את זה, אבל באותה נשימה נזכיר: על הומואים ולסביות בארון - במיוחד ברמות השפעה גבוהות - חלה חובה כפולה ומכופלת להיות עירניים יותר למסגור סטריאוטיפי או מבזה של להט"ב בכלי התקשורת שלהם, ובו בעת רגישים יותר מכל אחד אחר להטרדות או אפליה על רקע מיני ומגדרי במסדרונות החברה שבה הם עובדים. לא חייבים להוות דוגמא, אבל חיייבם לקחת אחריות.

    הבלתי מדורגים - הנה עוד 10 שראויים לצל"ש:

    עורכת "עכבר העיר" טל לוין שמונתה השנה לתפקיד במגזין המתחדש, הפעילות החברתיות תמי ריקליס ודורית אברמוביץ שמוכיחות שאפשר להשפיע על התקשורת הממוסדת גם בלי להיות חלק ממנה, המייסד ואחד הבעלים של המשרד "שלום תל-אביב" זמיר דחב"ש שקיבל לידיו השנה את התקציב המבוקש של פייסבוק ישראל, אשת הטלוויזיה ליאת פלדמן שמעבירה את הידע בפורמטים לדור הבא, כתבת החינוך של "הארץ" ירדן סקופ על פועלה באיגי ובתא העיתונאיות, המעצבת הראשית של ידיעות אחרונות אורנה אושרי שאחראית על איך שנראה העיתון המשפיע במדינה. לא נשכח גם את איש חדשות 10 ומבקר האוכל שלה ניב גלבוע, ואת מגיש "חי בלילה" של קשת נדב בורנשטיין שנוכחותם על המסך בתוכניות נצפות מורגשת ומוערכת.

    ציון לשבח ניתן גם להילו גלזר שלפני שנה בדיוק פרסם במוסף "הארץ" את אחת הכתבות החשובות והמעמיקות שפורסמו בישראל בנושא נגיף ה-HIV והעלה לסדר היום את הדיון המקומי בסוגיית הטיפול המונע (PrEP) השנויה במחלוקת בעולם, סוגיה אשר זכתה להתעלמות בישראל.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully