רפורמת ארדן בשידור הציבורי והעברת ניהול רשות השידור לידי כונס הנכסים הביאה לחיסכון של עשרה מיליון שקלים תוך חודשיים, כך עולה מתונים אשר הגיעו לידי וואלה! ברנז'ה. החיסכון התאפשר באמצעות פתיחת הסכמים מנופחים עם ספקים חיצוניים כגון שירותי אולפנים, מחשוב וסלולאר - ואי גיוס עובדים חדשים במקום הפורשים.
מאז ששר התקשורת ארדן העביר את חוק תאגיד השידור הציבורי בכנסת, ובעקבות הדחתה של הנהלת רשות השידור וכניסתם לתפקיד של כונס הנכסים דוד האן והעורך הזמני של הרשות יונה ויזנטל, נחסכו כבר כ-10 מיליון שקלים. ההערכות הן שעד לסוף השנה המספר ישלש את עצמו ויגיע ל-30 מיליון שקלים.
במסגרת פעילות כונס הנכסים נפתחו מחדש משאים ומתנים עם ספקים חיצוניים בהם חברת סלקום, ניידות שידור חיצוניות, חדרי עריכה באולפנים חיצוניים, שירותי מחשוב. וחוזים נוספים. כתוצאה מפתיחת החוזים עם הספקים החיצוניים ירדו עלויות ההתקשרויות בכ-40%, סכום שהגיע לעשרה מיליון ש"ח פחות בתוך חודשיים בלבד. חיסכון מעיד על התנהלות בזבזנית של הנהלת רשות השידור המודחת.
דוגמא לחוזה אחד, למשל, הוא זה של מול ספק הסלולר. מהנתונים עולה כי הנהלת רשות השידור הקודמת סיפקה מכשירים סלולריים לאלפי עובדיה בעלות של 134 ש"ח למכשיר. לאחר מו"מ חדש שניהלו האן וויזנטל, ירד הסכום ל-79 שקלים למכשיר.
בימים אלה פועל משרד התקשורת להקמת תאגיד השידור הציבורי החדש. השופט בדימוס עזרא קמא, שנבחר על ידי השר ארדן לעמוד בראש ועדת האיתור של הגוף החדש, עוסק באיתור וסינון של שאר חברי המועצה. לאחר מכן יבחרו חברי המועצה את מנכ"ל הגוף החדש, ותחל בנייתו בפועל.
"הנתונים שנחשפו מראים שאין קשר בין גרעון הרשות לעובדים"
כ-130 מעובדי קול ישראל הגישו עתירה לבג"צ, בין היתר בדרישה לבטל את הסעיף בחוק החדש שקובע כי כל עובדי רשות השידור יפוטרו עם הקמת התאגיד החדש. הם ביקשו להגיב לנתונים שפורסמו, ומסרו: "הנהלת הרשות הקודמת אחראית למצב הגרעוני אליו הרשות הגיע ולא העובדים. העובדים לא צריכים לשלם על מחדלים או נזקים שההנהלה גרמה ולהיות מפוטרים, והנתונים שנחשפו מצביעים יותר מכל על כך שאין קשר בין המצב הגרעוני של הרשות לבין העובדים".
"ברשות השידור יש עובדים מקצועיים ויעילים ולכן יש להוקיע את התנהלות המדינה מולם ,במיוחד בקשר לסעיף ההזוי בחוק החדש שתכליתו פיטורי כל עובדי הרשות. לעובדי רשות השידור ולעובדי קול ישראל בתוכם יש זכויות ולמדינה אסור לרמוס אותן. אנחנו בטוחים שגם שופטי בגצ יראו את הדברים בצורה דומה ויקבלו את העתירה ואת הדרישה האלמנטרית של העובדים להמשיך להיות מועסקים בתאגיד החדש.", לשון התגובה.