נושאים חמים

"אין נשים ב'מועדון לילה'? זו בעיה שלהם, וזה עלוב"

"האקסיומה הזו לפיה גבר הוא הסמכותי והוא המוסמך לפרשן לנו - זה משהו שמעורר אנטגוניזם. גם נשים יודעות", מסבירה העורכת הראשית של "סלונה" רונית הבר לוואלה! ברנז'ה. ומה היא חושבת על תופעת השיימינג למטרידים מינית? ראיון

רונית הבר (ראובן קסטרו)
"נשים מרשות לעצמן להתלבט, להיות לא לגמרי בטוחות ולהציע פנים לכאן או לכאן". רונית הבר (צילום: ראובן קסטרו)

"מבחינת טראפיק אנחנו במקום אחר לגמרי"

כברת דרך ארוכה למדי עבר אתר "סלונה" בארבע השנים מאז הוקם. מחדרון קטנטן בבית הוורד בגבעתיים עברה המערכת למשרדים מרווחים ברמת החייל, המחלקה המסחרית הורחבה והיום האתר מציע לגולשות שלו גם לרכוש משהו בין מאמר למאמר. בנוסף, מאז הקריאה הראשונית לנשים לפתוח בו בלוג נפתחו בו כבר יותר מעשרת אלפים. "גדלנו בכל המובנים האפשריים, אבל המבנה נותר זהה", אומרת העורכת הראשית של "סלונה" מאז הקמת האתר, רונית הבר בראיון לוואלה! ברנז'ה. "אגף התוכן מייצר יותר תוכן וקהילת הבלוגים הפכה לענקית. גם מבחינת טראפיק אנחנו במקום אחר לגמרי".

האתר פונה לנשים, אך מאז הוקם הוא מקפיד לבדל את עצמו ממה שנחשב עד אז, וגם היום בעצם, לתוכן של נשים. יש אוכל, יש סגנון-חיים ובריאות, אבל "סלונה" מנסה תמיד להראות שנשים יכולות לדבר על מה שגברים יכולים. "אנחנו שמים דגש על נושאי אקטואליה כמו ביטחון וכלכלה, ועשינו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית גם מבחינת הקהל וגם מה שאנחנו מייצרים", אומרת הבר, בתשובה לשאלה על הנושאים שהאתר בוחר לשים בעמוד הראשי. "כמובן שאין לנו מערכת חדשות שמייצרת, אבל להגיב לדברים, להביע את הדעה, לנתח, לתת פרשנות. זה חוד החנית שלנו בגלל התפיסה שלנשים יש מה להגיד בהרבה מאוד נושאים".

את מרגישה ביום יום את תקרת הזכוכית לנשים בתקשורת, כשמאמר שמתפרסם אצלכן מקבל פחות תהודה כי כתבה אותו אישה, למשל?

"זה נכון שקשה יותר למצוא נשים סמכותיות ובעלות ידע בעיקר בנושאים שקשורים לבטחון אבל אנחנו כן מוצאים. מבחינת ההיענות של הקהל, אני לא חושבת שהייתה היענות אחרת אם גבר היה כותב את הדברים. האקסיומה הזו לפיה גבר הוא הסמכותי והוא המוסמך לפרשן לנו - זה משהו שמעורר אנטגוניזם. אנחנו אומרים – גם נשים יודעות".

אבל בפועל עולה תכנית כמו 'מועדון לילה' ומקומן של הנשים נדחק ממנה.

"אז זו בעיה שלהם, וזה עלוב, וזה לא משקף את המציאות. אין נשים קומיקאיות? אין נשים מצחיקות? זה עניין שלהם".

קטע ממועדון לילה (יח"צ , קשת)
"זו בעיה שלהם, וזה עלוב". פאנל "מועדון לילה" (צילום: יח"צ)

"יש לנו חלק מאוד משמעותי בשינוי"

את מאמינה שאתן מצליחות לדחוף לשינוי בנראות של נשים בתקשורת? יש שינוי בכלל?

"בטח, ואני חושבת שיש לנו חלק מאוד משמעותי בשינוי. חל שינוי מאוד גדול גם באופן שבו נשים מתבטאות וגם באופן שבו הן מתעניינות בדברים שהם בגרעין של החיים שלנו. רק לפני יומיים פרסמה בלוגרית שלנו, בעקבות מכתב הגנרלים, קריאה לנשים ליותר יותר מעורבות בהליך המדיני בטחוני. אני רואה שינוי מאוד גדול שקרה בשנים האחרונות ונשים יותר מעורבות, והן יותר שמות את עצמן בפרונט בנושאים שהם קריטיים לחיים שלנו בארץ. זה הכרחי וזה מבורך".

את היית עורכת ראשית של מגזינים, את חושבת שיש מספיק עורכות בדרגות בכירות בעיתונות? יש לנשים השפעה מספקת על התקשורת בישראל?

"הייתי שמחה לראות יותר נשים בעמדות מפתח. אבל יש צעדים חיוביים בכיוון, יונה ויזנטל מינה את איילה חסון, למשל. אבל זה לא מספיק וזה עולם גברי וקפיטליסטי. אבל זה ככה בכל השוק העסקי. בשנה החולפת עשינו פרויקט שבחן עד כמה מקומות עבודה ידידותיים לנשים, וראינו שהיעדר נשים בתפקידי ניהול חוזר על עצמו בכל התחומים".

במה שונה פובליציזם נשי מגברי?

"באופן כללי גברים בדרך כלל טוענים את טענותיהם באופן שהוא חד משמעי והוא יותר נחרץ. נשים מרשות לעצמן להתלבט, להיות לא לגמרי בטוחות ולהציע פנים לכאן או לכאן".

איילה חסון מראיינת את אהוד ברק (צילום מסך)
"צעדים חיוביים בכיוון". מינוי איילה חסון (צילום מסך)

"הן בונות את עצמן, ואנחנו נהנים מהתוכן שלהן"

אתר "סלונה", כמו אחרים הדומים לו, סופג מעת לעת ביקורת על המודל העסקי שלו. בעוד מרבית האתרים משלמים לכותבים שלהם על בסיס יום-יומי או לכל הפחות לפי תוצרת, ב"סלונה" נהנים מכמויות תוכן אדירות שנכתב עבורן לגמרי בחינם על ידי הבלוגריות של האתר, והדבר נכון גם עבור מאמרי הדעות. מבחינת הבר, מדובר במערכת יחסים של תן-וקח. "הפלטפורמה של פרסום הבלוגים היא לכשעצמה חינמית – אנחנו נותנים אותה בחינם לכל מי שרוצה לפתוח בלוג, בין אם היא רוצה לקדם את עצמה, את העסק שלה או את הסמכות המקצועית שלה", היא אומרת. "אנחנו גם תומכים בהן, אנחנו עושים סדנאות ומלמדים אותן ואנחנו גם מייצרים להן הכנסות דרך שיתופי פעולה מסחריים שאנחנו עושים. הן בונות את עצמן, ואנחנו נהנים מהתוכן שלהן".

מי המתחרה שלכן?

"אנחנו נכנסנו למשהו שלא היה קיים בכלל והמבנה של האתר שלנו לא היה קיים בארץ. נכון שיש אתרים ומגזינים טובים שפונים לנשים, אבל אף אחד לא עושה בדיוק את מה שאנחנו עושים. חוץ מזה שתחרות זה דבר טוב. זה לא מאיים, אלא מגדיל את התחום באופן כללי".

אילו נשות תקשורת היית רוצה שיכתבו אצלך?

"המון. הייתי רוצה שגם איילה חסון תכתוב אצלנו וגם גאולה אבן וגם טלי בן עובדיה וגם קרן נויבך - וכל הנשים שיש להן SAY בתקשורת. נשים עם דעות, שלא מפחדות – את כולן הייתי רוצה להכיל אצלי בבית, שהן יהיו חלק מאתנו והן יראו בסלונה פלטפורמה שנכונה להן להתבטא".

נתקלת בסירוב של נשים ידועות לכתוב אצלך בגלל מקומות העבודה האחרים שלהן, בגלל מחויבות של בלעדיות?

"אם יש להן בעיה לכתוב, אז זה לא קורה. לי כמובן אין בעיה. כל העניין זה של בלעדיות בתקשורת הוא הרבה פחות משמעותי ממה שהוא היה לפני עשר שנים. אנשים מוצפים, הם לא מגיעים לכל מקום ולכל דבר. זה שאתה נותן להם משהו בלעדי זה לא בהכרח נותן להם ערך. אתה צריך להביא את המשהו הנכון שהם מעוניינים בו – גם אם זה פורסם במקום אחר. אני רוצה שכשנשים נכנסות לסלונה אז את כל מה שהן מעוניינות בו, כל מה שיכול לתרום להן לחיים, שהן יקבלו".

מה התכניות לשנה הקרובה?

"התחלנו להיכנס לתחום הסחר עם פרויקט מיוחד שבבסיסו ההנחה שאנחנו מוצפים בהמון הצעות, אז אנחנו מגישים לקוראות שלנו את הדברים שמתאימים להן כי אנחנו יודעות במה הם מתעניינות. זו תפיסה מאוד דומה לתפיסת התוכן – במקום ללכת לאיבוד בכל החלל הגדול הזה, אנחנו כבר עושים בשבילך את החיפושים".

אז בעצם הצטרפתם לאתרים הגדולים, וואלה!, ynet ומאקו שמציעים גם הם פלטפורמות קניות כאלה ואחרות?

"כן אבל אנחנו תופסים את זה אחרת. אנחנו לא אומרות לגולשים 'לכו תקנו', זה משהו שמשתלב בתוכן עצמו...
".

איך?

"אנחנו מייצרים תוכן שהוא מכוון לקנייה כי הוא מדבר יותר אל הקהל ובאופן מדויק יותר. הוא בעצם משתמש בנו ובאושיות אופנה ובלוגרים של תחומים מסוימים כסמכות".

אתם מציינים את זה כתוכן שיווקי?

כן, זה מסומן כ"סלונה-שופינג", וזה מדור נפרד. וזה לא ממש תוכן שיווקי שמתחבא. דבר נוסף בתכניות שלנו הוא השנה לשים יותר דגש על יזמות נשית. אנחנו מאמינות שנשים צריכות לקחת את גורלן בידן וזה רלוונטי לנשים בכל הגלאים, אבל במיוחד לנשים בנות ארבעים פלוס שיש הדרה שלהן משוק העבודה. דבר נוסף הוא כמובן חיזוק האמירות שהכותבות שלנו מייצרות בתחומי אקטואליה, וגם פרשנות פוליטית ופרשות בענייני בטחון".

אילוסטרציה (אורי לנץ)
לא מסתכנת. שיימינג של גברים שנטען לגביהן שהטרידו מינית, אילוסטרציה (צילום: אורי לנץ)

"תל אביב זה בנשמה, ואני תמיד פה"

פרשה שהסעירה את פייסבוק לאחרונה וקיבלה מקום גם אצלכן – שיימינג של גברים שנטען לגביהן שהטרידו מינית. מה עמדתך? אם בלוגרית מתייעצת איתך אם לפרסם את השם או לא – מה את עונה לה?

"זה נורא אישי. התוכן שבלוגריות מפרסמות הוא על דעתן ועל אחריותן. אני יכולה לתת להן ייעוץ האם הן מסתכנות בתביעת דיבה".

אבל גם את מסתכנת, כי אם יתבעו אותן יתבעו הרי גם אותך, לא?

"אני לא הייתי רוצה להיות במקום הזה, אבל כעקרון מי שמפרסם בלוג הוא אחראי לתוכן שלו. אני רק מספקת את הפלטפורמה, והתקנון מסיר מסלונה אחריות משפטית. הרבה פעמים דברים כאלה נעשים מחוסר ידע או מודעות, אז אם אני מזהה משהו כזה אני מייעצת להן להיזהר. זה לא רק בתחומים של שיימינג – בכל תחום שקשור לחשיפה שאם אין ידע עיתונאי אתה עלול ליפול בו. אבל האחריות היא אחריות אישית".

את מתגעגעת לפעמים לתקופה שבה ערכת את "טיים-אאוט"?

"האמת היא שזו הייתה תקופה נהדרת, נורא אהבתי את העבודה ואת הראשוניות שהייתה בזה. ופשוט בשלב כלשהו בחיים הבנתי שאני לא מגיעה לכל המסעדות האלה שנפתחות ולכל המסיבות האלה שקורות ולכל האירועים והתערוכות, אני פשוט לא. זה עיתון מאוד מאוד תל אביבי שהחליף מאוד יפה את 'העיר' השוקע".

את מרגישה היום פחות תל אביבית, פחות מחוברת לברנז'ה?

"למרבה הצער כן, קצת התבגרתי ואני גם גרה ברמת השרון שזה סוג גלות מבחינתי כי אני נולדתי וגדלתי בתל אביב. אני תל אביבית! אבל אני מתכננת את החזרה, עוד שלוש שנים כשהבן הקטן שלי יסיים תיכון. זה אוטוטו".

אז יש געגועים.

"ברור, ברור. תל אביב זה בנשמה, ואני תמיד פה. אבל אני מאוד אוהבת את העשייה שאני נמצאת בה היום. עשיתי כל מיני דברים בקריירה העיתונאית שלי, שגם אהבתי אותם בזמן ההוא, אבל מגיע איזה שלב או גיל שקיבע אותי במקום בו היה חשוב לי לעשות משהו שנותן לנשים, שמחזק נשים, שמשנה דעת קהל. אני נורא שמחה שהקריירה שלי לקחה אותי לכיוון הזה".