פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השולפים הכי מהירים: כמה זמן בממוצע עובד כתב על אייטם?

      העיתונאים הנתונים ללחצי הזמן המרביים בישראל הם דווקא כתבי הרדיו של קול ישראל וגלי צה"ל ולא הכתבים של אתרי החדשות וואלה! ו-ynet - כך עולה ממחקר חדש בנושא. הסיבה: מועדי השידור הקשיחים יוצרים לחץ כולל גבוה יותר

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      (צילום: ShutterStock)

      כתבי אינטרנט מול כתבי הרדיו ראש בראש - מי יותר מהיר? מחקר חדש שנערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדק איך משפיעים לחצי הזמן והדרישה למיידיות על הסטנדרטים של העבודה העיתונאית, ומצא כי העיתונאים הנתונים ללחצי הזמן המרביים בישראל הם דווקא כתבי הרדיו של קול ישראל וגלי צה"ל ולא הכתבים של אתרי החדשות וואלה! ו-ynet. המחקר הראה שכתב הרדיו והאינטרנט מסיימים עבודה על אייטם תוך שעה או פחות בלמעלה מ-70% מהידיעות, זאת לעומת 30% בעיתונות המודפסת ורק 12% מהידיעות בטלוויזיה.

      תוצאות המחקר מצאו כי עיתונאי הרדיו זריזים יותר. העבודה העיתונאית של אלה ב-79% מן הידיעות מסתיימת תוך שעה או פחות, לעומת 72% מהידיעות באינטרנט. עוד נמצא כי ב- 43% מהמקרים כתבי הרדיו מגיבים תוך 15 דקות מזמן האירוע, בהשוואה ל-33% בחדשות המקוונות. המחקר מתפרסם בכתב העת הבינלאומי "Journalism Studies".

      "הממצאים מפריכים את ההנחה הרווחת, כי האינטרנט הוא המדיום המהיר ביותר ומאשרים כי לחצי זמן אכן פוגעים בסטנדרטים של העבודה העיתונאית", מוסרים עורכי המחקר. "אתרי החדשות אמנם יכולים לפרסם מהר יותר מהרדיו ידיעה זו או אחרת, ובכל זאת, משטר הזמנים הכולל של הרדיו הוא מהיר יותר, משתי סיבות: ראשית, משום שמועדי השידור הקשיחים ברדיו יוצרים לחץ כולל גבוה יותר על חלקים גדולים יותר מהמערכת ובהיקף גבוה יותר של הידיעות. שנית, משום שהידיעות ברדיו לרוב קצרות יותר ומאפשרות עבודה יותר זריזה".

      וגם חדשות רעות עולות מהתוצאות, והן מראות שככל שעומד לרשות העיתונאי זמן קצר יותר, כך הוא משקיע פחות מאמצים בתהליך העבודה. "הידיעות האלה מבוססות על פחות הצלבות מידע, פחות שימוש בהדלפות ויותר הסתמכות על יחסי ציבור ודוברים", מציינים החוקרים. "בכך המחקר מאשר את אחת הדאגות הרווחות ביותר בשנים האחרונות בתחום התקשורת, ולפיה לחצי הזמן הגוברים וההאצה הגוברת של מחזורי החדשות אכן פוגעים פגיעה ממשית הניתנת למדידה בסטנדרטים של העבודה העיתונאית".

      המאמר הוא חלק מפרויקט שבו נבדקו ארגוני החדשות המובילים בישראל. בתחום הטלוויזיה נבדקו ערוצים 1, 2, ו-10, בעיתונות המודפסת העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות, מעריב וישראל היום. בתחום הרדיו קול ישראל וגלי צה"ל, ובתחום האינטרנט ynet, וואלה! ומחלקה ראשונה. המחקר מבוסס על שיטת מחקר ייחודית, שבמסגרתה עיתונאים מכל סוגי המדיה שיחזרו את היקף הזמן שעמד לרשותם במדגם של יותר מאלף ידיעות, ואת דפוסי הדיווח שמאחורי ידיעות אלה. בראש המחקר עומידם פרופ' צבי רייך, מרצה בכיר מהמחלקה לתקשורת ומר יגאל גודלר, דוקטורנט במחלקה, והוא במימון הקרן הלאומית למדע.